בדיקות דם ושתן בהריון: הטעויות שיעלו לכם ביוקר

מעקב הריון תקין כולל ביצוע בדיקות דם ושתן שונות לאישה ההרה. הימנעות מהפניה לבדיקות נחוצות וכן ביצוע או פענוח כושל של הבדיקות עשוי להיחשב לרשלנות רפואית. 

בדיקות דם בהריון

כבר מתחילת ההיריון משמשות בדיקות דם ושתן למעקב אחר התפתחות ההריון ולזיהוי מגוון בעיות רפואיות אפשריות אצל האישה ההרה והעובר: החל מסוכרת הריון וכלה במומים גנטיים אצל העובר. לכל שלב בהיריון מותאמות בדיקות משלו ולכל בדיקה חשיבות רפואית משלה.

לכאורה, מדובר בבדיקות פשוטות יחסית שאינן כרוכות בהליכים רפואיים מורכבים, אך למרבה הצער, בכל זאת, נופלים לעיתים ליקויים בביצוע הבדיקות או בפענוחן. אם ליקויים אלה גרמו נזק לאישה ההרה או לעובר, סביר להניח כי יש מקום להגשת תביעת רשלנות רפואית.

גם הימנעות מהפניית אישה הרה לבדיקת דם או שתן, שנועדה לספק מידע אודות התפתחות ההריון ומצבם הבריאותי של האישה והעובר, תיחשב לרשלנות רפואית בהריון, כל עוד יוכח כי מדובר במחדל בלתי-סביר מבחינה מקצועית וכי מחדל זה גרם לנזק.

סוגי בדיקות דם ושתן במהלך הריון

למעשה, בדיקת מעקב ההריון הראשונה היא בדיקת הדם לגילוי הריון, המתבצעת לרוב בשבועות הראשונים של ההריון. בדיקה זו, שבה נמדדת כמות הורמון ההיריון HCG (בטא) בדם האישה ההרה, לא רק מאפשרת לדעת על קיומו של הריון, אלא מעידה גם על גיל ההריון ועל תקינות התפתחותו.

בדיקה לזיהוי סוג דם ואנטיגן Rh מתבצעת גם היא בתחילת ההיריון. כאשר האישה אינה נושאת את האנטיגן (Rh שלילי) והעובר נושא אותו (Rh חיובי), הדבר מעמיד את חיי העובר בסכנה, במהלך הלידה או בעת בדיקה פולשנית שבה מתערבבים דם ודם העובר. לכן חשוב להיערך לכך מראש, ע"י מתן חיסון מתאים לאישה הרה עם Rh שלילי, במקרה שקיים סיכוי כי לעובר Rh חיובי.

בהמשך אמורה האישה ההרה לעבור בדיקות דם ושתן תקופתיות, למטרות שונות. למשל, בדיקות לאיתור חלבון, סוכר וחיידקים בשתן ולזיהוי נוגדנים שונים בדם, מיועדות לשלול קיומם של זיהומים ומחלות מסוימות אצל האישה. בדיקות אחרות, כגון ספירת דם ופרופיל ביוכימי, מיועדות לבדוק את רמת ההמוגלובין בדם, כדי לשלול קיומה של אנמיה אצל האישה, וכן את רמת קרישיות הדם ואת רמתם בדם של ויטמינים ומינרלים, החיוניים להתפתחות תקינה של ההריון, כגון ברזל וחומצה פולית.

בדיקה חשובה נוספת היא העמסת סוכר לצורך שלילת סוכרת הריון. במסגרת הבדיקה שותה האישה ההרה סוכר מדולל במים, ואז נבדקת רמת הסוכר בדמה. הנוהל כיום הוא לערוך העמסת סוכר בכמות של 50 גרם לכל הנשים ההרות, בין השבוע ה-24 לשבוע ה-28 להריון, וכאשר קיים חשד לסוכרת הריון, מתבצעת העמסת סוכר בכמות של 100 גרם.

לבסוף, ישנן בדיקות דם שנועדו לזהות מומים גנטיים אצל העובר, ע"י ניתוח הרכב דם האם. שתי בדיקות שגרתיות כאלה הן בדיקת חלבון עוברי ובדיקת סקר ביוכימי. בשוק מוצעת כיום גם בדיקת NIPT המאפשרת זיהוי או שלילה של מומים ברמת ודאות גבוהה יותר ואינה כלולה בסל הבריאות.

רשלנות בבדיקות: השלכות אפשריות

במבט ראשון ניתן אולי לחשוב שחלק מבדיקות הדם והשתן שמתבצעות במהלך ההיריון הן מכריעות יותר מאחרות, כמו הבדיקות לזיהוי מומים אצל העובר. ואולם בפועל גם לבדיקות המעקב השגרתיות ביותר יש משמעות מכרעת.

לדוגמה, בדיקות דם ושתן רגילות עשויות להעיד על קיומן של סוכרת היריון או רעלת היריון אצל האישה ההרה. סוכרת היריון עלולה להוביל לעודף משקל אצל העובר ואילו רעלת הריון עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד מערכות הגוף של האם ובהתפתחות העובר. שתי התופעות עלולות ליצור סיבוכים קשים בלידה ולגרום נזק חמור לאם וליילוד, ואפילו למוות. לכן, כאשר בדיקות שנועדו לשלול תופעות אלה אינן נערכות כראוי או במועדן, או כאשר הרופאים מתעלמים ממצאי בדיקות אלה, התוצאות עלולות להיות קשות ביותר.

בדומה לכך, מחדלים או שיבושים באבחון אנמיה או מחסור בוויטמינים חיוניים אצל האם עלולים להגביר את הסיכון לפגיעה בבריאות האם והעובר ולהתפתחות לקויה של העובר, ואילו ליקויים בבדיקת HCG עלולים להוביל למסקנה שגויה כי ההיריון לא מתפתח כראוי ולביצוע הפלה שלא לצורך.

כל עוד נגרם נזק לאם או לעובר וכל עוד ניתן להוכיח כי יש קשר סיבתי בין נזק זה לבין ליקויים או מחדלים החורגים מסטנדרט רפואי סביר בביצוע בדיקות דם ושתן לאם במהלך ההיריון, קמה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

מקרי רשלנות רפואית

התעלמות מעקבות חלבון בשתן של אישה הרה – זה היה אחד המחדלים שעמד במרכזה של תביעת רשלנות רפואית שהוגשה בזמנו לבית המשפט המחוזי ונידונה בהמשך גם בבית המשפט העליון (ע"א 9328/02). בתביעה ייחסה התובעת לרופא שערך לה מעקב היריון אחריות למות עוברה עקב היפרדות שליה.

התובעת טענה כי הרופא לא אבחן אצלה רעלת היריון, חרף סימנים מעוררי חשד לכך, וביניהם הימצאות חלבון בבדיקת שתן שנערכה לה. בהמשך לכך, גם לא אבחן כי נוצרה אצלה היפרדות שליה עקב הרעלת ולכן לא העניק לה טיפול ראוי.

בניגוד לבית המשפט המחוזי, קיבל בית המשפט העליון את התביעה וקבע כי אכן הרופא התרשל בכך שלא חשד בקיומה של רעלת היריון לנוכח הסימנים שהעידו על כך ובכך שלא ערך בדיקות נוספות לתובעת ולא העניק לה טיפול הולם שעשוי היה למנוע את מות העובר. בהמשך לכך, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת גובה הפיצוי לתובעת שיוטל על הרופא (ראו גם מאמר באתר: רשלנות רפואית רעלת הריון).

בפסק דין אחר, של בית המשפט המחוזי בירושלים, יוחסה רשלנות לבית החולים שיבא לאחר שנמצא כי רופאי בית החולים לא חשדו בקיומה של סוכרת הריון אצל אישה הרה, למרות שלא היו בפניהם נתונים מספיקים לשלילת סוכרת (ת"א (י-ם) 3445/01). במקרה זה התביעה הוגשה בעקבות הולדת תינוקת עם נכות צמיתה, עקב פרע כתפיים בלידה- היתקעות כתפי העובר בתעלת הלידה.

המחדל המרכזי עליו הצביע בית המשפט היה התעלמות הרופאים מכך שכרטיס מעקב ההריון של התובעת לא הכיל נתונים המעידים כי בוצעה לה בדיקת העמסת סוכר במועד המתאים. בנסיבות אלה, ולנוכח רקע משפחתי של סוכרת אצל התובעת וכן העלייה המוגברת במשקלה בהיריון, היה על הרופאים לחשוד כי היא נושאת עוברית גדולה במיוחד וכי יש סיכון להיווצרות פרע כתפיים. כיוון שהרופאים התעלמו מהעדר נתונים רלוונטיים ולא שקלו ביצוע לידה קיסרית כדי למנוע פרע כתפיים, יש לראות זאת כרשלנות שהובילה להיווצרות הנכות אצל היילודה.

הגשת תביעה

כפי שניתן לראות, רשלנות רפואית הנוגעות לבדיקות דם ושתן במהלך ההיריון עלולה להתבטא בדרכים שונות, ובכלל זה הימנעות מרישום של ממצאי בדיקה, החמצת בדיקה נחוצה או התעלמות מממצאים מחשידים של בדיקות.

על מנת לברר אם קיימת עילת תביעה במקרה נתון, יש לפנות לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית, שיבחן ביסודיות את התיעוד הרפואי ואת פרטי המקרה בכללותו. במקרה של העדר גישה למסמכים הרפואיים הנדרשים, יוכל עורך הדין לסייע לכם בהשגתם.