מום בלידה שניתן היה למנוע

לא הומלץ להורים על סקירת מערכות מורחבת, העובר נולד עם מום ובית החולים יפצה אותם. עיינו בסקירה אודות המקרה.

קופ"ח מנעה גילוי מומים בהריון

נועם נולד בשנת 1999, להוריו ציונה וחיים, כשהוא סובל מהתפתחות לקויה של עצם הזרוע, וממומים נוספים בעצמות ידיו. בני המשפחה טוענים כי רשלנות רפואית של הרופאים שטיפלו בציונה במהלך ההיריון מטעמה של קופת חולים מכבי שירותי בריאות, מנעה מהם את גילוי המומים מהם סבל העובר כבר בשלב ההיריון, ולאור זאת הם הגישו כנגד קופת החולים תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית.

במהלך ההיריון עברה ציונה בדיקות רבות. בשבועות ה-14 וה-16 עברה בדיקות אולטרה סאונד, בשבוע ה-21 עברה סקירת מערכות בסיסית, שכללה בדיקה למיקום השילייה, תנועות העובר, כמות מי שפיר ועוד. בשבוע ה-33 עברה ציונה בדיקות אולטרה סאונד נוספת, בה נבדקו, בין היתר, הערכת משקלו של העובר, דרגת בשלותה של השילייה ועוד. תוצאותיהן של כל הבדיקות שנערכו לציונה במהלך הריונה היו תקינות.

אך למרות כל זאת, נועם נולד בניתוח קיסרי, כשהוא סובל, כאמור, ממספר מומים בידיו.

בני המשפחה טענו, כי הייתה רשלנות רפואית בכך שבבדיקות שנערכו לציונה לא נתגלו המומים. והוסיפו, כי אפילו אם בסקירת המערכות הבסיסית לא היה אפשרי לגלות את המומים, ניתן היה לגלותם בסקירת מערכות מורחבת, ורופאי קופת החולים פעלו בניגוד למצופה מהם בכך שלא יידעו את חיים וציונה על האפשרות לעשות בדיקה שכזו, ואפילו באופן פרטי על חשבונם.

עוד הוסיפו בני הזוג, כי אילו היו מבצעים סקירת מערכות מורחבת והיו מגלים את מומיו של העובר, היו מפסיקים את ההיריון.

הסוגיות שעמדו במחלוקת משפטית

בית המשפט סבר, כי אכן אילו הייתה עוברת ציונה סקירת מערכות מורחבת, היו מתגלים מומיו של העובר, אך עדיין נותר הצורך להכריע במספר שאלות על מנת שהתביעה תתקבל:

ראשית, האם בנסיבות המקרה, בדגש על השנה בה התרחשה הלידה, הייתה על הרופאים חובה ליידע את ציונה על האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת באופן פרטי? שנית, האם אכן הרופאים לא יידעו את ציונה על אפשרות זו? שלישית, האם קיים קשר סיבתי בין אי הגילוי לבין לידתו של נועם, כלומר, האם באמת ידיעה על מומי העובר הייתה מביאה את הוריו להפסקת ההיריון ? ורביעית, האם יש מקום להתיר תביעת רשלנות רפואית בעילת הולדה בעוולה במקרים מעין זה?

בית המשפט קבע, כי על פי חוק זכויות החולה ועל פי הפרקטיקה הרפואית שהייתה נהוגה כבר בשנת 1999, הייתה חובה על רופאי קופת החולים ליידע את ציונה על האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת. כמו כן, קבע בית המשפט, כי לא הוכח שרופאי קופת החולים יידעו את ציונה על אפשרות זו.

גם בשאלת הקשר הסיבתי בעוולת רשלנות רפואית שהוגשה, קבע בית המשפט, כי אכן יש מקום להניח שגילוי מוקדם של המומים היה מביא להפסקת ההיריון, ולבסוף גם בשאלת עילת התביעה, סבר בית המשפט, כי אף שאין מדובר במומים חמורים, יש מקום לפצות את בני המשפחה בגין הרשלנות הרפואית של הצוות הרפואי.

בית המשפט פסק בתביעת רשלנות רפואית זו כי שאלת הנזק תכלול פיצויים עבור נזק לא ממוני, עבור אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, עבור עזרת אחרים בעבר ובעתיד, עבור הוצאות ניידות, עבור הוצאות רפואיות ועוד, כל זאת בסכום כולל של כ-מליון וחצי ש"ח.

תא (י-ם) 8208/06