איחור באבחון תסמונת האלכוהול העוברי

תסמונת האלכוהול העוברי הינה תסמונת שמתבטאת בהפרעות שונות שנגרמות לעובר כתוצאה משתיית  אלכוהול על ידי אמו במהלך הריונו, ומשפיעות על התפתחותו לאחר לידתו. איחור באבחון תסמונת זו יכול להוות בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית.

תסמונת האלכוהול העוברי

תסמונת האלכוהול העוברי (FAS – Fetal Alcohol Syndrome) הינה תסמונת שנגרמת לעובר כתוצאה מצריכת  אלכוהול על ידי אמו במהלך ההריון, באופן לפיו האלכוהול עובר מהאם לעובר דרך השליה, פוגע בהתפתחות מוחו, ועקב כך גורם לו למגוון רחב של פגיעות והפרעות, שכוללות עיכוב בגדילה, בעיות התפתחות, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, והפרעות רגשיות.

זוהי, איפוא, הסיבה מדוע ממליצים להימנע לחלוטין במהלך ההריון משתית אלכוהול (כמו גם מחומרים מסוכנים נוספים שעלולים להשפיע על העובר, כגון סיגריות, סמים, תרופות מסויימות, ועוד).

הערכה בעולם המערבי היא שחשיפה לאלכוהול במהלך ההיריון מהווה הפגיעה הנוירו־התפתחותית השכיחה ביותר אותה ניתן למנוע. בארץ ישנה עדיין כיום מודעות נמוכה לקיומה תסמונת זו, גם בשל הסברה לפיה שיעור ההתמכרות הכרונית לאלכוהול בקרב נשים בישראל נמוך יותר מזה שבמדינות המערב. יחד עם זאת, ממחקר שנערך בבית החולים שניידר בשנת 2010, עלה שיותר מ-15% מהנשים ההרות בישראל שותות אלכוהול במידה זו או אחרת במהלך תקופת ההיריון. בנוסף, ישנם בארץ ילדים רבים שאומצו מבתי יתומים שברוסיה ומזרח אירופה, לגביהם קיימת הערכה לפיה מחציתם (!) סובלים מתסמונת האלכוהול העוברי במידה כזו או אחרת.

מידת הפגיעה עקב תסמונת האלכוהול העוברי

מידת הפגיעה בתינוק עקב תסמונת האלכוהול העוברי תלויה במספר גורמים, לרבות כמות האלכוהול שנצרכה על ידי אמו, תדירות צריכת האלכוהול, ושלבי ההיריון בהם נצרך האלכוהול.

אין כמות אלכוהול שנחשבת לבטוחה לשתייה במהלך ההיריון, כך שגם כמויות מתונות יחסית עלולות לפגוע בתינוק.

אין גם זמן במהלך ההיריון הנחשב לבטוח לשתיית אלכוהול. חלק מהבעיות החמורות ביותר מתרחשות כשאישה הרה שותה אלכוהול במהלך השליש הראשון של ההריון, כשמוח התינוק מתחיל להתפתח, אולם גם השליש השני והשלישי אינם בטוחים מפני הפגיעה של האלכוהול, מאחר שהמוח של העובר ממשיך להתפתח גם בשלבים אלו.

בנוסף, קיימת גם שונות בין הנשים בהיריון לגבי מידת רגישותן לאלכוהול, כך שלא כל הנשים ששותות אלכוהול בהריון בהכרח ילדו ילד שפגוע מהתסמונת, אולם לא ברור עדיין מדוע נשים מסוימות רגישות יותר מאחרות להשפעה מזיקה של האלכוהול.

לפיכך, ומכל הסיבות הללו, ההמלצה לנשים בהריון, ולנשים ששוקלות להיכנס להריון, הינה להימנע מאלכוהול באופן  מוחלט, וזאת מתחילת ההריון ועד סופו.

מהם המאפיינים של תסמונת האלכוהול העוברי

מכיוון שהאלכוהול פוגע במח המתפתח של העובר, תסמונת האלכוהול העוברי עלולה לגרום לילד שלוקה בה למגוון רחב של פגיעות, שכוללות עיכוב בגדילה, פגיעה במערכת העצבים, בעיות התפתחות, בעיות מוטוריות, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, והפרעות רגשיות.

העיכוב בגדילה מתבטא בהפרעה מולדת בממדי המשקל, גובה והיקף הראש, בהשוואה לבני הגיל במדידה עם עקומות גדילה מקובלות.

במקרים נדירים התסמונת עלולה לגרום גם לעיוותים מבניים בתווי הפנים, שקלים יותר לזיהוי בגילאים שבין שנתיים לעשר שנים, ואז היא מכונה "תסמונת האלכוהול העוברי המלאה". תווים אלו כוללים השטחה של השקע שנמצא בגשר שבין האף לשפה העליונה, שפה עליונה דקה מהרגיל, עיניים קטנות מהרגיל, כפלים בעפעפיים, אף קצר וסולד, ולחיים שטוחות.

ילדים שלוקים בתסמונת האלכוהול העוברי סובלים לעיתים קרובות מהתפתחות קוגניטיבית איטית, בעיות לימוד ושפה, ליקויים בפתרון בעיה וחשיבה, וקושי בביצוע פעולות מתמטיות פשוטות (כגון חיבור, חיסור, וכדומה).

בנוסף, ילדים אלו מתקשים לרסן את התנהגותם, להציב לעצמם גבולות, ולהשתלב במסגרות. לעתים קרובות הם מאופיינים בהתנהגות תוקפנית ואנטיסוציאלית, שנובעת לא מעט מחוסר יכולתם להבין מסרים ורמזים חברתיים. במקרים רבים הם אינם מביעים צער או חרטה לאחר פגיעה בילד או מבוגר. יש להם קושי בהפנמת טעויות ולמידה מניסיון קודם, והבנת ההשלכות של מעשיהם השליליים. בעוד שילד רגיל לומד בילדותו, בדרך של התניה, כך שאם הוא עושה מעשים שליליים הוא צפוי לעונש, ועקב כך הוא נרתע מלחזור על מעשים אלו, אזי ילד בעל תסמונת אלכוהול עוברי לא לומד מהעונש, אלא הוא חוזר שוב ושוב על דפוסי התנהגות שליליים, מבלי שניתן להעמיד לו גבולות.

חלק מהילדים הללו עלולים עם התבגרותם להתמכר לאלכוהול או לסמים, להתקשות למצוא עבודה, להסתבך עם שלטון החוק, להתקשות בקיום חיי משפחה והורות תקינים, ובאופן כללי להתקשות להסתדר בחיים ולנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי.

כיצד ניתן לאבחן את תסמונת האלכוהול העוברי

תסמונת האלכוהול העוברי הינה תסמונת שאינה קלה לאבחון, מאחר שלא קיימות עדיין בדיקות מעבדה שמוכיחות בבירור שהילד סובל מתסמונת זו. בנוסף, בארץ יש עדיין מודעות נמוכה לנושא זה, וזאת הן בקרב הציבור הרחב, והן בקרב רופאי ילדים.

כתוצאה מכך ישנם לא מעט ילדים בארץ שלוקים בתסמונת זו מבלי שהם מאובחנים בה. כיום לא ידוע עדיין כמה ילדים בישראל לוקים בתסמונת זו, אם כי קיימת הערכה סטטיסטית שמרנית לפיה מדי שנה נולדים בישראל בין 170 ל-300 ילדים שלוקים בתסמונת זו.

מכל מקום, כדי לאבחן את התסמונת, נהוג לחפש את אותם תווי פנים ייחודיים ויוצאי דופן של תסמונת האלכוהול העוברי המלא, שכאמור קיימים רק במקרים נדירים וקלים יותר לזיהוי בגילאים שבין שנתיים לעשר שנים, וכן גובה נמוך מהממוצע, משקל לא תקין, ראש קטן, בעיות קשב והיפראקטיביות, וליקויי טווח תנועה.

קיימת טענה לפיה לצורך אבחנה חיובית של התסמונת, על הבדיקה לכלול את התחומים הבאים: סימנים נירולוגיים קשים או רכים; שינויים במבנה המוח בבדיקות דימות; הפרעות קוגניטיביות וירידה במנת המשכל (IQ); הפרעות תקשורת; הישגים אקדמיים ירודים; לקויות זיכרון; תפקודים ניהוליים וחשיבה מופשטת לקויים; הפרעות קשב וריכוז; התנהגות הסתגלותית ויכולות ותקשורת חברתית ירודות. בכל אחד מתחומים אלה, לקות נחשבת כאשר הישגיו של הילד הם שתי סטיות תקן מתחת לנורמה לגיל הבדיקה, או כשיש ירידה של לפחות סטיית תקן אחת בתת-בדיקה )כמו מילולי לעומת לא מילולי).

מאחר שרוב התסמינים של התסמונת אינם ייחודיים לה, קל יותר לאבחן אותה במידה שקיים מידע לפיו האם של הילד שתתה אלכוהול במהלך ההריון. כאמור, מקובלת הסברה ששיעור ההתמכרות הכרונית לאלכוהול בקרב נשים בישראל נמוך יותר מזה שבמדינות המערב, אולם, יחד עם זאת, ישנם בארץ ילדים רבים שאומצו מבתי יתומים במדינות רוסיה ומזרח אירופה, לגביהם קיימת הערכה כי מחציתם סובלים מתסמונת האלכוהול העוברי במידה כזו או אחרת. מדובר בתינוקות שהוחזקו בבתי יתומים במדינות רוסיה ומזרח אירופה לאחר שהם ננטשו על ידי אימותיהם, שפעמים רבות הינן מכורות לאלכוהול וסמים. ברוב המקרים, פרטי האמהות הללו אינם ידועים, וגם אם כן, בתי היתומים נמנעים מלגלות האם המדובר באמהות שמכורות לאלכוהול או סמים, וזאת כדי לא לפגוע בסיכויי האימוץ של הילדים, דבר שמקשה אף הוא על אבחון התסמונת.

מהו הטיפול בתסמונת האלכוהול העוברי

למרבה הצער, לא ניתן להחלים מתסמונת האלכוהול העוברית, כך שילדים שלוקים בה יסבלו ממנה לכל אורך חייהם, אולם ניתן לשפר את התפתחותם באמצעות מתן תמיכה וטיפולים מתאימים.

מטבע הדברים, חשוב לאבחן ולזהות את התסמונת כמה שיותר מוקדם, וזאת על מנת להעניק לילדים אלו טיפול בהקדם ולמנוע התפתחות מצבים קשים בעתיד.

ממחקרים שנערכו עלה שהסיכוי לשיפור מצב הילדים עולה אם הם מאובחנים לפני גיל שש, גדלים בבית אוהב, מטפח ויציב במהלך שנות בית הספר, אינם חשופים לאלימות, וכן מקבלים שירותים חברתיים וחינוך מיוחד.

סוגי הטיפול שמקובל להעניק לילדים שלוקים בתסמונת זו כוללים טיפול רפואי, טיפול תרופתי (לסיוע  בתסמיני היפראקטיביות, קשיי ריכוז, או חרדה), טיפול בתיאום טווח תנועה, אימון כישורים חברתיים, אימון הורים, וטיפולים נוספים להקלת התסמינים ההתנהגותיים, החברתיים, והחינוכיים.

מאחר שהתסמינים של תסמונת זו משתנים מילד לילד, לא קיימת תוכנית טיפולית אחידה שמתאימה לכל הילדים שלוקים בה, אלא יש להתאים את תוכנית הטיפול לפי צרכי הילד ומשפחתו.

יצויין כי בשנת 2014 הוקמה בבית החולים שניידר בפתח תקווה מרפאה ייחודית וייעודית לאבחון, מעקב, וטיפול בילדים שנחשפו לאלכוהול במהלך ההיריון. מרפאה זו  פועלת במסגרת המכון להתפתחות ולשיקום הילד בבית החולים, מקבלת ילדים מכל קופות החולים, ופועלת בשיתוף הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.

עילות לרשלנות רפואית באבחון תסמונת האלכוהול העוברי

כפי שצויין לעיל, ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם ככל הניתן של תסמונת האלכוהול העוברית. ככל שהאבחון של תסמונת זו נעשה בגילאים מוקדמים של הילד, רצוי לפני הגיעו לגיל 6, כך גם גדלים הסיכויים לשפר את התפתחותו ומצבו, ולמנוע התפתחות בעיות וקשיים חמורים בעתיד.

לפיכך, קיימות מספר נסיבות שעלולות להוות עילה לרשלנות רפואית עקב איחור באבחון תסמונת זו, וזאת, למשל, כאשר הרופא שמטפל בילד התעלם לחלוטין מסימנים שאמורים לעורר חשד לקיומה של תסמונת זו, ולא טרח לערוך בדיקה בעניין זה, וזאת ובמיוחד כשמדובר בילד בעל תווי פנים שייחודיים לתסמונת, ואשר ניתנים לזיהוי חיצוני באופן קל יחסית. הרשלנות בעניין זה יכולה להתבטא הן באי עריכת בדיקות מתאימות לילד, והן באי בירור השאלה האם אמו צרכה אלכוהול במהלך ההריון.

נסיבות נוספות שבהן עלולה להתרחש רשלנות רפואית לגבי אבחון תסמונת זו, הינן כאשר הרופא איבחן את התסמונת בילד, אולם לא טרח לתת להוריו הסברים על המשמעויות וההשלכות שלה, ו/או לא טרח להפנות את הילד והוריו לצורך קבלת תמיכה וטיפולים מתאימים בתסמונת זו.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon
האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך