אובדן שמיעה עקב רשלנות רפואית

אובדן שמיעה עלול להיגרם בשל סיבות שונות, כגון גיל מתקדם, מחלות מסוימות, חשיפה ממושכת לרעש חזק, ועוד, אולם לעתים הוא עלול להיגרם עקב רשלנות רפואית, ובמקרה כזה ניתן להגיש תביעת פיצויים לכיסוי נזקיה.

אובדן שמיעה

אובדן שמיעה הינו ליקוי שמתבטא בסימפטומים שונים בהתאם לסוג אובדן השמיעה, הגורם לאובדן השמיעה, ורמת הירידה באובדן השמיעה. באופן כללי, סימפטומים אלו כוללים קושי בהבנת השיחה היומיומית, צורך להגביר את עוצמת הקול של הטלוויזיה או הרדיו, טנטון באוזניים, ועוד. מטבע הדברים, מדובר גם בליקוי שעלול לפגוע מאד באיכות החיים של מי שסובל ממנו, ואף לגרום לו להתבודד, להימנע ממפגשים חברתיים, וכמובן להשפיע מאד על מצב רוחו.

קיימים שלושה סוגים של אובדן שמיעה: עצבי/סנסוריאלי, הולכתי/מיכאני, ומעורב. הסוג העצבי/סנסוריאלי מאופיין באובדן שמיעה קבוע שנגרם עקב פגיעה בתאים זעירים דמויי שיער שנמצאים בתוך האוזן הפנימית, פגיעה בעצב השמיעתי, ופגיעה במסלולים העצביים בתוך המח. הסוג המיכאני/הולכתי נגרם מהפרעה בהעברת הצלילים אל האוזן הפנימית, שנובעת מנזק זמני או קבוע שנגרם לאוזן החיצונית או לאוזן התיכונה. סוג זה יכול להיגרם עקב סיבות שונות, כגון הצטברות נוזלים באוזן התיכונה (בעיקר אצל ילדים), הצטברות שעווה שחוסמת את תעלת השמע, נקב או קרע בעור התוף, ועוד. הסוג המיכאני הינו לרוב זמני וניתן לטיפול רפואי, אולם לעתים הוא גם עלול להיות קבוע. ואילו הסוג המעורב כולל את שני הסוגים הללו – עצבי ומיכאני – יחדיו.

הגורמים לאובדן שמיעה

תופעת אובדן השמיעה עלולה להיגרם עקב גורמים רבים ומסוגים שונים. גורמים אלו כוללים גיל מתקדם (שנחשב לגורם השכיח ביותר), חשיפה ממושכת לרעש חזק, תאונה או טראומה שגרמה לחבלת ראש, מחלות מסוימות כגון חזרת או מחלות אוטואימוניות, גידול על העצבים האקוסטיים, דלקות אוזניים חריפות וכרוניות, שימוש בתרופות אוטוטוקסיות, ועוד.

רשלנות רפואית שעלולה לגרום לאובדן שמיעה

למרבה הצער, אובדן שמיעה עלול להיגרם גם עקב טיפול רפואי רשלני, וזאת באופנים שונים ומגוונים, וכפי שיודגם להלן.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

רשלנות רפואית בטיפול בבעיות אוזניים. העדר אבחון,  אבחון מאוחר, או אבחון שגוי של בעיות אוזניים או טיפול כושל בבעיות אלו, עלול להוות רשלנות רפואית ולגרום לנזקים שונים, וביניהם אובדן שמיעה.

רשלנות רפואית בטיפול בכולסטאטומה. כולסטאטומה הינה גידול של עור שמתפתח בתוך האוזן התיכונה, ומעבר לעור התוף. לרוב הגידול נגרם עקב תפקוד לקוי של חצוצרת אוסטכיוס אך לעתים הוא גם יכול להיות מולד. הגידול גורם לחוסר אוורור תקין בחלל האוזן התיכונה ולהתפתחות דלקות כרוניות, ואף לאובדן שמיעה. לפיכך, העדר אבחון או אבחון מאוחר של בעיה זו, או טיפול כושל בה, עלול להוות חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר  ולגרום גם לאובדן שמיעה. [ראו בנוסף: אבחון מאוחר בכולסטאטומה הוביל לשיתוק בפנים].

רשלנות רפואית בטיפול בגורמים שעלולים לגרום לאובדן שמיעה. כפי שצוין לעיל, אובדן שמיעה עלול להיגרם גם עקב גורמים שאינם קשורים באופן ישיר לבעיות אוזניים, כגון תאונות וחבלות ראש, מחלות שונות כגון חזרת או מחלות אוטואימוניות, וכיו"ב. לפיכך, הרשלנות הרפואית עלולה להתבטא גם לגבי אופן הטיפול בגורמים אלו ולגרום עקב כך גם לאובדן שמיעה.

רשלנות רפואית לגבי מתן תרופות אוטוטוקסיות. תרופות אוטוטוקסיות הינן תרופות שרעילות לאוזניים, ואשר עלולות לגרום לטנטון, בעיות שיווי משקל, וגם אובדן שמיעה. לעתים הנזק שנגרם בגינן הינו זמני בלבד, כך שהפסקת נטילת התרופה תחזיר את מצב השמיעה לקדמותו, אך לעיתים הנזק הוא בלתי הפיך. כיום קיימות יותר מ־200 תרופות אוטוטוקסיות, לרבות תרופות שניתנות לטיפול בזיהומים חמורים, סוגי סרטן שונים, ומחלות לב, וביניהן אף תרופת אספירין ותרופת וולטרן. לא כל מטופל רגיש באותה המידה לאותו מינון של טיפול בתרופה אוטוטוקסית, כך שסוג הנזק ומידתו תלויים בתרופה הנלקחת, במינון שלה, ובגורמים אחרים הקשורים למטופל. חולים שנמצאים בסיכון גבוה יותר לנזק מתרופות אוטוטוקסיות הינם חולי כליות, חולי כבד, בעלי הפרעות במערכת כלי הדם, מי שסבלו מלקויות שמיעה עוד לפני הטיפול, ועוד. על רקע זה נקל להבין שמתן תרופות אוטוטוקסיות באופן שגוי (הן לגבי עצם הנחיצות בתרופה והן לגבי המינון שלה), ובמיוחד לחולים בסיכון גבוה כאמור, עלול לעלות כדי חריגה מהטיפול הסביר. כך גם מתן תרופות אוטוטוקסיות ללא קבלת הסכמתו מדעת של המטופל לתרופות אלו. לשם קבלת הסכמה מדעת לנטילת תרופות אלו, על הרופא לציין בפני המטופל את סיכויי הצלחתן ובעיקר להדגיש בפניו את הסיכונים ותופעות הלוואי שכרוכים בהן, ואת הצורך בביצוע מעקב שמיעה צמוד עם נטילתן, במיוחד כשמדובר בטיפול תרופתי ממושך. לפיכך, הפרת חובת גילוי זו עלולה אף היא להוות רשלנות רפואית ולגרום לאובדן שמיעה.

רשלנות רפואית בניתוחי אוזניים. ביצוע כושל של ניתוח אוזניים עלול להוות רשלנות רפואית ולגרום לאובדן שמיעה, במיוחד כשמדובר בניתוח פשוט לכאורה שהסתבך שלא לצורך, קל וחומר אם הוא בוצע על ידי רופא שאינו מיומן ומנוסה בניתוח מסוג זה. לדוגמא, אחד מניתוחי האוזניים השכיחים הינו 'ניתוח כפתורים', שמבוצע בעיקר בילדים קטנים שסובלים מזיהומים כרוניים באוזן התיכונה. במהלך ניתוח זה, על המנתח להחדיר צינורית זעירה לעור התוף. ביצוע רשלני של ניתוח זה עלול לגרום ליצירת נקב גדול מדי לצורך החדרת הצינורית, דבר שעלול לגרום לקריעת עור התוף ולאובדן שמיעה. עם זאת יש לקחת בחשבון שלא כל סיבוך שאירע במהלך ניתוח אוזניים בהכרח נובע מרשלנות, ולעתים הדבר נובע מסיבוך בלתי נמנע או בלתי צפוי, שאינו בשליטת הרופא המנתח, כך שיש לבדוק היטב את נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה לגופו.

רשלנות בניתוח אוזניים שגרמה לאובדן שמיעה יכולה להתבטא לא רק בביצוע כושל של הניתוח כשלעצמו, אלא גם באופן ההתנהלות שלאחר הניתוח או באי קבלת הסכמה מדעת לפני הניתוח, וזאת כפי שאירע במקרה שנדון במסגרת ת"א 1337/06 מ.ח. נ' מרכז רפואי אסף הרופא.

הפרוטזה זזה עקב טיפול לוקה והמטופל איבד את שמיעתו

תיק זה עסק במטופל שעבר שלושה ניתוחים באוזנו הימנית במהלך השנים 1999 – 2001 בשל מחלת האוטוסקלרוזיס בה לקה, שהינה מחלה גנטית הגורמת להסתיידות הדרגתית של עצם השמע באוזן התיכונה. במהלך הניתוח הראשון הוסרה עצם השמע של המטופל ובמקומה הונחה פרוטזה מלאכותית. לא היה חולק שהניתוח כשלעצמו בוצע באופן מוצלח, וכי המטופל אף הצליח לשמוע לאחר סיומו ציוץ ציפורים, וזאת לאחר שהוא לא שמע ציוץ ציפורים מזה 10 שנים. אולם, לאחר הניתוח הסתבר שהפרוטזה זזה ממקומה, ועל כן המטופל זומן לביצוע ניתוח שני. במהלך הניתוח השני התגלה שיש לו נקב בעור התוף, ועל כן הוא עבר ניתוח לשחזור עור התוף במקום הניתוח המקורי שתוכנו עבורו. כעבור מספר חודשים המטופל עבר ניתוח שלישי, אולם לדאבון לבו הסתבר לו גם לאחר ניתוח זה שהפרוטזה שוב זזה ממקומה, וכי הוא אף איבד לגמרי את שמיעתו באוזנו הימנית ובאופן בלתי הפיך.

המטופל הגיש תביעה כנגד בית החולים אסף הרופא במסגרתה טען שבית החולים התרשל לגבי אופן העברתו לאחר הניתוח הראשון והשלישי מחדר הניתוח למחלקה שבה אושפז, שנמצאה בבנין אחר. בנוסף טען המטופל כי בית החולים התרשל גם בכל הקשור לקבלת הסכמתו מדעת לביצוע הניתוחים, וכי הוא פעל תוך פגיעה באוטונומיה שלו.

לגבי טענת ההעברה המטלטלת לאחר הניתוח הראשון והשלישי, טען המטופל שלמרות שהודגש בפניו שיש להימנע מתזוזות ראש ב-24 השעות שלאחר הניתוח, וכי יש חשיבות מכרעת להימנעות זו לשם הצלחת הניתוח, הוא הועבר מחדר הניתוח למחלקה בהעברה גסה ומטלטלת וברכב שאינו ייעודי להעברת חולים, דבר שגרם להזזת הפרוטזה ממקומה ולכישלון שני הניתוחים הללו. בהסתמך על הראיות שהוגשו בתיק, קיבל בית המשפט את טענת המטופל, וקבע שהעברתו מחדר הניתוח למחלקה אכן נעשתה תוך טלטולו בניגוד להנחיות המפורשות שניתנו על ידי הצוות המטפל שאוסרות על תזוזת הראש לאחר הניתוח, וכי טלטלה זו היא שגרמה לתזוזת הפרוטזה ממקומה.

לגבי טענת אי קבלת הסכמתו מדעת והפגיעה באוטונומיה, טען המטופל שהוא לא קיבל הסברים מלאים אודות הסיכונים שכרוכים בניתוחים שעבר, וגם לא הוסבר לו שסיכויי ההצלחה של הניתוחים החוזרים הינם נמוכים. בנוסף טען המטופל שהוא הסכים לביצוע הניתוח השלישי רק לאחר שהובטח לו שהוא לא יטולטל לאחר הניתוח, וכי הוא אף כתב בכתב ידו על גבי טופס ההסכמה את בקשתו להעברתו ללא טלטול. בית המשפט קבע שאכן נמצא פגם בקבלת הסכמתו מדעת לניתוח השלישי, מאחר שלא הוסבר לו שסיכוייו של ניתוח זה הינם נמוכים.  עוד נקבע כי בית החולים גרם  לפגיעה משמעותית באוטונומיה של המטופל בכל הנוגע לאופן העברתו למחלקה לאחר הניתוחים השני והשלישי, מאחר שלא ניתן כל משקל לתלונותיו של המטופל, לתחושותיו, ולהעדפותיו האישיות. בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה, ופסק לתובע פיצויים בסך כולל של 275,000 ₪, בגין הפסדי שכר, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרת צד ג', כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה.

בכל מקרה שבו קיים חשש לאובדן שמיעה עקב רשלנות רפואית, מומלץ להתייעץ עם עו"ד שמתמחים בתחום, כדי לבדוק באמצעותם האם יש מקום להגיש בו תביעה ולקלת פיצויים בגינה.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך