סיכוני צנתור

תביעת רשלנות רפואית בניתוח אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. קראו נימוקי הדחייה בסקירה המלאה.

טול מקרה בו ביום בהיר אחד חש אדם בריא, אשר לא סבל מעולם ממחלות כאלו או אחרות, בלחצים בחזה. בעקבות אותם לחצים שהחלו כתוצאה מהתעצבנות רגעית, פונה האדם לבית חולים. מבדיקת א.ק.ג שנערכה לו, לא עלו כל הפרעות באספקת הדם אל שריר הלב, אולם הוא קיבל טיפול תרופתי ובנוסף הומלץ לו כי לאחר שחרורו מבית החולים רצוי שיעבור מבחני מאמץ, אשר יש בתוצאותיהם כדי ללמד על הסיבה שממנה נגרמו לו אותם לחצים. ואכן, תוצאות בדיקת המאמץ העידו כי קיימות הפרעות באספקת דם לאיזור הלב. אשר על כן, הוחלט על ביצוע צינתור בליבו, לצורך אבחון סופי. דע עקא, במהלך הצינתור, לקה המטופל באירוע מוחי, אשר הותיר אותו נכה לצמיתות. על בסיס הרקע העובדתי האמור הוגשה תביעת רשלנות רפואית בניתוח, המבוססת  עילות התקיפה, ההתרשלות והפרת חוק זכויות החולה, היות ולטענת המטופל הוא חתם על טופס ההסכמה מבלי לקרוא ולהבין אותו משום שלא נפרסו בפניו כל סיכוני הצינתור.
.
בית המשפט המחוזי דחה את תביעת רשלנות רפואית בניתוח דנן וקבע כי עריכת צינתור בנסיבות מצבו הרפואי של התובע היוותה אחת האופציות הנהוגות בקרב הקהילה הרפואית ואין בהעדפת אפשרות זו על פני אפשרות אחרת כדי להקים רשלנות רפואית בניתוח.

 

לעניין טענתו של התובע להפרת עיקרון ההסכמה מדעת, מן המפורסמות היא כי הסכמתו של מנותח לביצועו של הניתוח שמייעד לו הרופא המטפל צריכה להינתן רק לאחר שהמנותח קיבל אינפורמציה רלבנטית אודות הבעיה ממנה ההוא סובל, הדרכים האפשרויות לטיפול בה, הסיכונים המלווים לטיפול ואפשרויות טיפול אחרות בנוסף  לניתוח המוצע. ביצוע ניתוח ללא קבלת הסכמתו המושכלת של המנותח עלול, על פי בית המשפט, לעלות עד כדי תקיפה של ממש. זאת ועוד, מבחינת היקף האינפורמציה שעל הרופא למסור למטופל נפסק, כי הסיכונים לגביהם צריך הרופא המנתח למסור מידע, הם הסיכונים המהותיים שהאדם הסביר היה מייחס להם חשיבות, כאשר הוא בא להחליט האם לערוך את הנתוח או לא. ודוק, אין להטיל על המנתח חובה לפירוט מלא של כל הסיכונים שעלולים לקרות, זאת משום שהדבר אינו מתאפשר מבחינה פרקטית ואף בגלל שהתנהגות שכזו עלולה לפגוע בצורך בביצוע הטיפול הרפואי וליצור, הלכה למעשה, רפואה מתגוננת.

 

בתביעת רשלנות רפואית בניתוח דנן עסקינן בניתוח אלקטיבי שנועד לאבחון ושסיכויי הצלחתו גבוהים. בית המשפט קובע כי על מנת שהתובע יוכל להגיע להחלטה מושכלת, מן הראוי היה לפרוס בפניו אף את הסיכון לנזק מסוג אירוע מוחי, אשר, למרבה הצער, התרחש בפועל.

 

זאת עוד, למרות קביעת בית המשפט לפיה אין לקבל את הנוהג במסגרתו מחתימים הרופאים את המנותחים על טופס ההסכמה בסמוך למועד הניתוח, הרי שיש לדחות תביעת רשלנות רפואית בניתוח דנן משום שלא נמצא כל קשר סיבתי בין העדר ההסבר אודות הסיכון להתרחשות האירוע המוחי האמור לבין הנזק שנגרם למנתח בזמן עריכת הצנתור, וזאת בעיקר בשל העובדה כי התובע לא הוכיח לבית המשפט כי אילו פורטו בפניו כל הסיכונים עובר לניתוח, הוא היה נמנע מעריכת הצנתור.