המטופל לא נתן הסכמה מלאה לטיפול – מה המשמעות?

האם ישנה משמעות של הסכמה או אי הסכמה של מטופל לביצוע הליך רפואי ? מה המשמעות של הסכמה כזו בכל הנוגע לזכותו של מטופל לקבלת פיצוי. על כך ועוד ניתן לקרוא בכתבה זו.  

תביעות רשלנות רפואית והיעדר הסכמה מדעת / פגיעה באוטונומיה

לרוב, כלל הציבור הינו חסר ידע מקצועי בתחומים שאינם מלווים את חיינו ביום יום, קל וחומר בכל הנוגע לתחום הרפואה. כל אחד מאיתנו יידרש מספר פעמים בחייו (בתקווה כמה שפחות) לתפקד כמטופל המבקש, כי יוענק לו טיפול רפואי מיטבי, אשר ייתן מענה לכאביו, לנזקיו ולעיתים אף לרצונו בשיפור מראהו החיצוני.

למעשה, בהגיענו אל הצוות הרפואי, אין לנו על פי רוב, מידע אמיתי על ההליך אותו אנו עומדים לעבור ובמיוחד לא על האפשרויות העומדות בפנינו והסיכונים אשר אותו הליך טומן בחובו. גם אם ננסה לבדוק ולבחון את הדברים, סביר להניח שלא נבין בפני מה אנו למעשה עומדים. לצוות הרפואי ורק לו ? המיומנות, המקצועיות והיכולת להסביר לנו ולהעביר לנו במלים פשוטות את מלוא המידע הנדרש לצורך ההליך הרפואי.

בין היתר, לצורך כך חוקק חוק זכויות החולה הנועד להגן על עקרוון כבוד האדם ועקרון חופש הפרט של מטופליםוכן לקבוע את זכויותינו ואת חובותיו של הצוות הרפואי המטפל.פרק ד' של חוק זכויות החולה דן בנושא הסכמה מדעת של טיפול רפואי.

חוק זכויות החולה קובע איסור להעניק טיפול רפואי, אלא בהסכמת המטופל. על המטפל קמה חובה למסור למטופל מידע רפואי מספק, המתחייב על פי ההליך הרפואי הרלבנטי.

קיימות תביעות רשלנות רפואית רבות אשר הוגשו על ידי מטופלים שלא ניתן להם הסבר אודות הטיפול הרפואי שעברו. כך למשל, מטופל אשר עומד לעבור טיפול כירורגי, חייב לדעת, כי לטיפול סיכון של זיהום. בדומה לכך, מטופל המבקש לעבור טיפולי לייזר להסרת שיער, חייב לדעת, כי קיים סיכון להותרת צלקות באזור הטיפול.

רק לאחר שמציגים בפני המטופל את מלוא המידע הרלבנטי להליך הרפואי אותו הוא עומד לעבור ורק לאחר שהמטופל נותן את הסכמתו לטיפול, רק אז מאפשר חוק זכויות החולה את קיום הטיפול. אחרת, יהיו חשופים הגורמים הרפואיים המטפלים לתביעות פיצוי על ידי מטופלים.

הסכמת המטופל להליך הרפואי, יכולה להינתן בכתב וכן בעל פה או בהתנהגות. למשל, אם מטופל מגיע אל רופא שיניים לביצוע טיפול והרופא מסביר לו על הטיפול לרבות הסכנות הטמונות בו והמטופל מהנהן בראשו, קם מכיסא המשרד ומתיישב על כיסא הטיפולים, הרי שבהתנהגותו זו, סביר ויראו כהסכמה בהתנהגות. יחד עם זאת, חשוב לומר, כי קיימים מקרים ספציפיים, בהם מחייב חוק זכויות החולה קבלת הסכמה מדעת בכתב, כגון: ניתוחים, צנתורים, דיאליזה ועוד.

יצוין, כי חוק זכויות החולה אינו מתעלם ממצבים אשר יכולים להתקיים ובהם לא יתאפשר לקבל את הסכמת המטופל כמו למשל במקרים בהם מדובר במטופלים שמצבם הגופני או הנפשי אינו מאפשר הסמכה מדעת. עניין זה ברור ומובן, שכן אדם פגוע המגיע לבית החולים ללא הכרה באופן בו הוא זקוק לטיפול דחוף, אינו יכול, מטעמים מובנים, ליתן את הסכמתו לטיפול. במקרה זה, מתיר החוק לבצע טיפול גם ללא הסכמה מדעת.

ישנן שתי אפשרויות נוספות בהן מאפשר חוק זכויות החולה בתנאים מסוימים מתן טיפול בהיעדר הסכמה מדעת. שתי אלה, עניינן במקרים של מצב חירום רפואי וכן במצב בו קיימת סכנה חמורה למטופל, אך זה האחרון מתנגד לטיפול שיש להעניקו בדחיפות בשל מצבו הרפואי.
במצבים אלו יכול מטפל ליתן טיפול רפואי גם בלי הסכמתו וזאת באישור וועדת אתיקה, או באישורם של שלושה רופאים. מטרת מתן אפשרויות אלה הינה להציב את קדושת החיים כערך עליון, תוך ביצוע איזון אל מול זכותו של הפרט לקבלת הסברים מלאים ולהפעלת שיקול דעת בנוגע לרצונו להסכים על טיפול רפואי.

הנה כי כן, עד עתה ניסינו על קצה המזלג ליתן הסבר קצר אודות זכויות המטופלים בכל הנוגע לסוגיית הסכמה מדעת. אולם, טרם הצגנו בפניכם מהי המשמעות של הפרת הזכויות הללו. כלומר, מהן זכויותי כמטופל אשר לא נתן את הסכמתו מדעת כפי המתחייב בחוק? האם קמה לי עילת תביעה נגד הצוות המטפל? ואם כן ? מהו למעשה הנזק אותו אני רשאי לתבוע ?

דוגמאות מבתי המשפט בישראל

שאלות אלה אינן פשוטות ובתי המשפט בישראל דנו רבות כיצד ליישם את הזכויות הללו להחלטות שיפוטיות פרקטיות. קל יותר יהיה לנסות ולהסביר את הנושא באמצעות מתן דוגמא. טול את דב, בוגר בן 46, אשר הגיע לבית החולים לביצוע הליך ניתוחי באוזנו. הואיל ומדובר בניתוח, על פי חוק חלה חובה, כי הסכמתו מדעת של דב לטיפול תינתן בכתב.

יחד עם זאת, הצוות הרפואי לא הסביר לדב את מלוא ההסברים הנדרשים להליך ואף לא החתים אותו על טופס הסכמה מדעת לביצוע הניתוח. במהלך הניתוח התממש סיכון טבעי של הניתוח (שלא נבע מרשלנות של הצוות המטפל), דבר אשר הביא לנזקים בשמיעה של דב.

שאלה היא, מה הם נזקיו של דב כתוצאה מהיעדר הסכמה מדעת ?בית המשפט העליון קבע, כי יש לראות האם הניזוק טוען, כי נזקיו נגרמו בשל היעדר ההסכמה מדעת, או האם נזקיו מתמצים בהיעדר ההסכמה גרידא. ובמה דברים אמורים ? לעניינינו, דב יכול לטעון, כי אם היו מסבירים לו, כי נזקים בשמיעה הינם סיכון הקיים בניתוח אותו הוא מתכוון לעבור, הוא היה מסרב לעבור אותו. במקרה כזה, דב יוכל לתבוע את כל נזקיו בשל הפגיעה בשמיעה, על אף שמדובר כאמור בסיכון טבעי של הניתוח.

במקרה אחר, אם יוכח, כי דב היה עובר את הניתוח בכל מקרה, גם אם היה מודע לכל הסיכונים, לרבות הסיכון לפגיעה בשמיעה, לא יוכל דב לתובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפגיעה בשמיעה, שכן התוצאה הסופית לא הייתה משתנה בכל מקרה.

במקרה זה, לא הותיר הדין את דב עם ידיו על ראשו והעניק לו עילת תביעה בגין נזק חדש שנקרא פגיעה באוטונומיה. כלומר, דב לא יכול אמנם לתבוע על הנזקים שנגרמו לו בפגיעה בשמיעה, אך בהחלט רשאי לתבוע על העובדה שמנעו ממנו את שיקול הדעת. בית המשפט רואה בכך "פגיעה בכבודו" של המטופל, פגיעה שיש לה תג מחיר, מחיר הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט בהתאם לכל מקרה ומקרה המונח לפניו.

לאור האמור, אנו רואים, כי ישנו רצון אמיתי לאכוף את זכויות המטופלים ולדאוג לערכים כדוגמת כבוד האדם וכדוגמת חופש הפרט. הדין אם כן מעניק פיצוי גם לאותם מטופלים אשר לא זכו להסבר עבור הליך רפואי וניזוקו ממנו בגין סיכון טבעי שהתממש. הפיצוי כאמור, אינו פיצוי בגין נזקי הגוף, אלא בגין הפגיעה בעקרון כבוד האדם חופש הפרט, קרי פגיעה בכבוד המטופל – פגיעה באוטונומיה, הנובעת מהיעדר הסכמה מדעת של המטופל לביצוע ההליך.

לאור האמור לעיל, אנו ממליצים לכם לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ע"י עורך דין רשלנות רפואית, בכל מקרה בו קיים חשש של פגיעה בכבוד האדם, חופש הפרט או פגיעה באוטונומיה.

לקבלת ייעוץ משפטי והערכת סיכויי תביעה ע"י עורך דין, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר. ייעוץ, הדרכה וליווי משפטי צמוד מוקדם על ידי עורך דין ככל הניתן עשוי לשפר את מצבכם המשפטי.
             
נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

1 תגובות

  • 9 בנובמבר 2011 בשעה 13:55

    הסכמה מדעת לאחר מות המטופל

    על פי פסיקה תקדימית של ביהמ"ש העליון
    יזכה כל אזרח בישראל לכבוד גם אחרי מותו
    וקבורת גופתו לא תהיה חלקית, כאשר הנותר
    ממנה יישאר 7 שנים במכון לרפואה משפטית
    למגינת ליבה של אלמנתו. צדק עשה בימ"ש העליון בהגדילו את הפיצוי שנפסק לזכות האלמנה בבית המשפט המחוזי.
    יישר כוחו של עורך הדין שעשה כבוד למת
    ולאלמנה וכבוד למקצועו.

התגובה שלך