היפרדות רשתית

נגרם לכם נזק רפואי בעיניים – היכנו לאתר ובחנו סיכוי הגשת תביעת רשלנות רפואית עיניים על ידי עורך דין.

גברת אהרון פנתה למרפאת העיניים של קופת החולים "מכבי" בעקבות ירידה משמעותית ביכולת הראייה שלה. לאחר שעברה בדיקת ראייה על ידי רופא העיניים של קופת החולים, התברר כי ראייתה תקינה, אולם היא סובלת מדלקת כרונית בעיניה. לאחר כשנה פנתה גברת אהרון לרופא עיניים נוסף, אשר איבחן כי היא סובלת מהיפרדות של הרשתית ועל כן הפנה אותה באופן דחוף למחלקת העיניים של בית חולים "איכילוב".
המטופלת נותחה בעיניה בבית החולים "שיבא", כאשר במסגרת הניתוח השיב הצוות הרפואי את הרשתית למקומה. בכתב תביעת רשלנות רפואית שהוגש על ידי המטופלת נטען כי בעקבות השתלשלות האירועים המפורטת לעיל היא סובלת כיום מעיוות בראיה, אובדן שדה ראיה עליון בעין שמאל ומקושי במיקוד הראייה. טענתה העיקרית, אשר נתמכת בחוות דעתו של רופא עיניים מומחה, הינה כי היה על רופא העיניים של קופת החולים להרחיב את אישוניה כבר בביקורה הראשון, זאת כחלק מהפרקטיקה הרפואית המקובלת בתחום רפואת העיניים. בעקבות אי עריכת הבדיקה הבסיסית של הרחבת האישונים, אשר מהווה לדידה של התובעת רשלנות רפואית עיניים, לא איבחן רופא העיניים את הימצאותם של חורים סימפטומטיים בעיניה (קרעים ברשתית הגורמים לליקויים בכושר הראייה). לסיום טוענת התובעת כי לו היה הרופא מאבחן את אותם חורים בזמן, ניתן היה למנוע את הפרדת הרשתית ובהמשך לכך למנוע את הנזקים מהם היא סובלת כיום, כמפורט לעיל.
הרופא וקופת החולים (הנתבעים) מכחישים כי עסקנין במקרה מובהק של רשלנות רפואית עיניים, שכן על פי השקפתם בדיקת הרחבת האישונים היא איננה בדיקה מנדטורית שחובה לבצעה בבדיקה הראשונה המבוצעת למטופל. יתר על כן, לטענתם, גם לו הייתה מבוצעת בדיקת הרחבת האישונים הרי שגם כך ייתכן שלא היו מאובחנים החורים בעיניה שכן בבדיקה האמורה ניתן לחזות רק בכשבעים אחוזים משטח העין. בנוסף לאמור לעיל טוענים הנתבעים כי אף אם בית המשפט יקבע כי הטיפול שהוענק לתובעת היה בגדר רשלנות רפואית עיניים, הרי שבלאו הכי לא מתקיים כל קשר סיבתי בין אותה התרשלות לנזקיה של התובעת, משום שהיפרדות הרשתית ארעה כחודש לאחר הבדיקה האחרונה שביצע בה רופא קופת החולים.
בית המשפט המחוזי בירושלים קובע כי סטנדרט ההתנהגות המוטל על כל רופאי העיניים במדינת ישראל מחייב כל רופא לבצע בדיקת הרחבת אישונים למטופלו, כחלק מהבדיקה המבוצעת בעיניו. זאת ועוד, במקרה דנן יש לקבל את טענת התובעת לעניין רשלנות רפואית עיניים שכן היה על רופא העיניים לצפות כי הרשתית שלה תיפרד.
בכל הנוגע ליסוד הקשר הסיבתי מסיק בית המשפט כי כבר בביקורה השני של התובעת במרפאת הנתבעת החלה היפרדות הרשתית בעיניה ועל כן איבחון מוקדם של ההיפרדות על ידי רופא העיניים, היה מונע את הנזקים מהם סובלת התובעת. במילים אחרות, בית המשפט מצביע על התקיימותו של קשר סיבתי ישיר בין רשלנות רפואית עיניים דנן לליקויי הראייה של התובעת.
על רקע מסקנותיו המפורטות לעיל, פוסק בית המשפט לתובעת פיצוי בסך של כמיליון שקלים ובנוסף לכך מחייב את הנתבעים לשאת בהוצאות המשפטיות שהוציאה התובעת לצורך ניהול תביעתה.