רשלנות רפואית בילדים

לתביעות רשלנות רפואית בילדים מאפיינים המבדילים אותן משאר התביעות בתחום זה. בואו לקרוא ולהרחיב ידיעותיכם בנושא זה. במסגרת הכתבה ניתן לקרוא גם על מקרה מהפסיקה.

לתביעות רשלנות רפואית בילדים מאפיינים מיוחדים ושונים המבדיל אותן משאר התביעות בתחום זה.
כך למשל, בתביעות רשלנות המוגשות על יד בגירים, ברוב המקרים פרנסתו של הניזוק אינה תלויה בתמיכת הקרובים אליו והוא כבר גיבש את אופיו ובחר בעיסוק שילווה אותו למשך כל ימי חייו. לעומת זאת, כאשר הניזוק הינו ילד, הוא עדיין תלוי בתמיכת הוריו וכאשר הנזק הוא חמור, ייתכן והוא יזדקק לתמיכה זו עד ליום מותו.
יתר על כן, הקושי בהערכת הפיצוי במקרה של תביעת רשלנות רפואית בילדים הינו רב יותר, משום שאין כל מדד לסכומים שמרוויח הניזוק, עליהם ניתן לבסס את מרבית הפיצוי בתביעת נזיקין של בגיר.
בפני בתי המשפט השונים מוגשות לא פעם תביעות רשלנות רפואית בילדים וכך היה גם במקרה של שגיב, אשר הגיש את תביעתו לבית המשפט המחוזי בירושלים:
כשהיה שגיב בגיל שבע עשרה התגלה גידול בראשו בעקבותו הוא נאלץ לקבל טיפול תרופתי באופן קבוע, תוך כדי מעקב צמוד אחר מצבו. לטענתו, הוא התלונן בפני הצוות הרפואי המועסק בקופ"ח על כאבי ראש וסחרחורות וזאת במשך שלוש שנים רצופות, אולם הרופאים לא אבחנו כראוי את תלונותיו ולא העלו על דעתם כי הגידול הולך ומתפתח בראשו.
על פי כתב התביעה ניתן לראות בהתנהלות הצוות הרפואי רשלנות רפואית בילדים שכן היה עליהם לאבחן את הגידול בראשו של הקטין הרבה לפני המועד בו נתגלה בפועל, כאשר אם היו נוהגים כאמור היו נמנעים מרבית הנזקים מהם הוא סובל כיום. ההתנהגות הנדרשת מהרופא הסביר בנסיבות העניין הינה לדרוש ולברר את הכאבים עליהם מתלונן הקטין, תוך נקיטת יוזמה ופעולות בפועל לאיתור המקור הגורם להם. על פי עדות התובע ואף על פי עדויות הנתבעת, עולה כי הצוות הרפואי הנתבע התנהל בעצלתיים ובאדישות בכל הנוגע לבדיקות שערך לתובע ולפי כך סטה מסטנדרט ההתנהגות הנדרש ממנו.
לא זו אף זו, בית המשפט קובע כי לאור הגיליון הרפואי המשפחתי של התובע, אשר מגלה כי אף אביו של התובע סבל מגידול בראשו, המצטרף לתלונות החוזרות ונשנות שהעלה הקטין בפני רופאיו, היה צריך לגלות מוקדם יותר את הגידול בראשו.
לא למותר לציין כי על פי ההלכה, כאשר רופא שוקל מה הן אותן בדיקות שיש לבצע במטופל, עליו להסתמך על המידע המקצועי הקיים אודות שכיחות המחלות האופציונאליות וליישם את המידע הזה לנסיבות המקרה המובא בפניו, כאשר הבדיקות הראשונות יבוצעו על מנת לאתר את הבעיות השכיחות יותר.

 

בהקשר זה, בית המשפט מאמץ פסיקה קודמת של בתי המשפט בתביעות רשלנות רפואית בילדים במסגרתה נקבע כי תלונות תכופות על כאבי ראש, כפי שארעו בנסיבות דנן, מקימות חובה על הרופא לערוך למטופל בדיקות הדמייה לאיתור המקור לכאבים. מכאן, בית המשפט מסיק כי התסמינים שהעלה התובע היו צריכים לגרום לרופא המטפל לפנות, ראשית, לביצוע בדיקת הדמייה בראשו. עצם העובדה כי הרופא המטפל לא נהג כך, יוצרת חזקה בדבר התקיימותה של רשלנות מצידו ועל כן מטיל בית המשפט על הנתבעת את מלוא האחריות לנזקיו של התובע.
(ת"א 6359/04)