גרימת מוות ברשלנות

רשלנות רפואית פסקי דין:מקרה בו עסק בית המשפט בסוגייה של גרימת מוות ברשלנות. עיינו בהחלטתו.

מהמקרה בו הגישה המדינה כתב אישום פלילי כנגד בית חולים וכנגד חמישה רופאים המועסקים בו, ניתן ללמוד על החשיבות הרבה שיש לעובדה שהנאשמים שכרו את שירותיו של עורך דין רשלנות רפואית.
באותו מקרה מצער התאשפזה פלונית, אשר הייתה כבת שלושים בעת אישפוזה, במחלקה הגניקולוגית של בית החולים הנתבע בכדי לבצע בדיקות רפואיות שגרתיות בבטנה. דע עקא, בעקבות הבדיקה חלה ירידה מאסיבית בערכי הנתרן שבדמה (תופעה שנקראת בהגה המקצועית – היפונתרמיה) ובהמשך לכך לקתה המטופלת בליבה ונפטרה.
על פי טענות ההגנה שנפרסו על ידי עורך דין רשלנות רפואית שייצג את הנאשמים עולה כי אין לייחס להם את העבירה הפלילית של גרימת מוות ברשלנות, בין היתר משום שהמקרה שארע למנוחה הינו כה נדיר, עד כי הסיכוי שרופא סביר ייתקל בה במהלך כל הקריירה הרפואית שלו הינו אפסי.
לאחר שהוכח בפני בית המשפט כי את איבחון הבעיה הרפואית ממנה סבלה המנוחה, כאמור, ניתן לבצע רק על פי בדיקת מלחים בדמו של המטופל, הרי שהשאלה המרכזית בה עסק בית המשפט הייתה האם הייתה חובה על הנאשמים שטיפלו במנוחה, כרופאים סבירים וטובים, ליטול את דמה של המנוחה המועד הבדיקה, על מנת לבחון את כמות המלחים בדמה. על בסיס תשובה לשאלה דנן יקבע בית המשפט האם עסקינן במקרה מובהק של גרימת מוות ברשלנות (כאשר העונש המירבי בגין ביצוע עבירה זו הינו שלוש שנות מאסר).
עורך דין רשלנות רפואית הוכיח במקרה דנן כי התשובה לשאלה המפורטת לעיל הינה שלילית ובכך גרם, הלכה למעשה, לזיכויים של כל הנאשמים מכל הטענות שיוחסו להם במסגרת כתב האישום. כך, הפנה עורך הדין את בית המשפט הנכבד לתסמינים שנראו אצל המנוחה בזמן עריכת הבדיקה בבטנה, לרישום המפורט בגיליון הרפואי שלה ולדברים שמסרה לאחיות בית החולים, וטען כי כל אחד מהנתונים הללו לבדו מוביל למסקנה כי לא היה כל סימן אשר יש בו כדי לגרום לצוות הרפואי לפעול אחרת מכפי שפעל. זאת ועוד,  כאשר מצרפים את כל התיעוד האמור יחדיו, לא יכול להיות חולק כי התנהגות הרופאים בנסיבות העניין הייתה סבירה על פי כל מבחן משפטי ו/או עובדתי.
לא זו אף זו, על עורך דין רשלנות רפואית מיומן להסב את תשומת ליבו של בית המשפט לסתירות בעדויות התביעה. כך נהג גם עורך הדין במקרה דנן, אשר אימת את עדויות התביעה אל מול חומר כתוב שאינו שנוי במחלוקת וכך הצביע על סתירות וסדקים באותן עדויות.
התוצאה הסופית הינה כי בית המשפט מגיע למסקנה כי אף אם ניתן למצוא טעות בהתנהגותם של הנאשמים, הרי שגם כך לא כל טעות הגורמת למוות, הופכת את הטועה לאשם בגרימת מוות ברשלנות. אשר על כן, לאור העובדה כי המדינה לא הצליחה להוכיח כי הנאשמים במקרה דנן חרגו מסטנדרט הרופא הסביר, הרי שאין להטיל עליהם כל אשם במותה המצער של המנוחה.
פתגם ידוע הוא כי "אין מחיר לחופש". מן האמור לעיל עולה כי אופן ניהול התיק על ידי עורך דין רשלנות רפואית עשוי לעשות את ההבדל בין זיכוי לאשמה ובין מאסר לחירות.