נפטרה לאחר שהרופאים לא איתרו בזמן את המחלה

יישום גישות בית המשפט העליון בנושא פיצוי עקב קיצור תוחלת חיים של נפגעת רשלנות רפואית. משרד אלמוג-שפירא עו"ד סוקרים את הנושא. 

נפטרה עקב רשלנות

כאשר אנו מגיעים לבית החולים עם בעיה בריאותית, רובנו לא יודעים להגדירה באופן מדויק, ולכן הרופא כגורם מוסמך ומקצועי הוא דמות חשובה ומרכזית עליה אנו סומכים בקבלת טיפול הולם. במערכת היחסים שכזו קיימת "חובת זהירות מושגית", העוסקת בהיקף האחריות שיש להטיל במקרים מסוימים והבנת מערכת היחסים בין מזיק לניזוק במקרים מסוימים בהם מתרחש נזק. ברגע שזוהתה הפרה ספציפית בחובת הזהירות שכזו, ניתן להסיק כי התקיים אחד מיסודות עוולת רשלנות רפואית.

על כן, מוטלת על הרופא, חובה לברר ולאמת תופעות מסוימות ובמידת הצורך לשלול ממצאים או לאבחן ולטפל במחלה. רופא שעורך בירור יסודי ומבצע בדיקות בהתאם לתלונות החולה, יכול לסייע במניעת מחלות ובכך להאריך את תוחלת החיים של החולה.

תביעה: טיפול שלא במועד הביא לידי מות המטופלת

האם חולה שאינו מקבל טיפול רפואי בזמן או אף לא מאובחנת אצלו המחלה במועד מוקדם המאפשר קבלת טיפול, זכאי לפיצוי על יסוד טענה של התרשלות מצד הצוות הרפואי?

בימ"ש המחוזי דן במקרה בו סבלה חולה מכאבי בטן. הרופאים ביצעו בדיקה בבטנה, במיוחד באזור הבטן העליונה. הבעיה זוהתה ומכיוון שנמצא הסבר לכאבים, הרופאים הניחו כי אין סיבה לבצע בדיקות נוספות. כעבור שנה שבה החולה לביה"ח ושם התגלה כי היא סובלת ממחלת הסרטן, אך הטיפולים כבר לא הועילו, מכיוון שהמחלה התפשטה בצורה מהירה. לאחר מספר חודשים נפטרה החולה ,יום אחד בלבד לפני חגיגות בר-המצווה של בנה.

על סמך הנסיבות הנ"ל, החליט עיזבון המנוחה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.

ד"ר דרור (שם בדוי) שטיפל במנוחה טען כי גם אם היה מבצע אבחנה מוקדמת, לא היה ניתן להציל את חייה. ד"ר דרור הביא מומחה שחווה את דעתו וטען כי מדובר בסוג סרטן נדיר וקשה לאיתור. המומחה הצדיק את הרופא באומרו "סיכוי החלמתה של המנוחה היו נמוכים, גם אם הייתה מתבצעת אבחנה מוקדמת". ד"ר דרור ושאר הרופאים הוסיפו לטעון כי אם הרופאים יחויבו בביצוע בדיקות רבות ללא דרישה אמיתית לבדיקות אלה, הדבר עלול היה להוות נטל כלכלי על המערכת הרפואית ועל המדינה.

לעומת ד"ר דרור, עיזבונה של המנוחה הסתמך על חוות דעת של מומחית מטעמם ובו כתוב כי ניתן להציל מטופל במקרים של סרטן המעי הגס בו התגלה גידול, אך עוד לא הספיק לשלוח גרורות. לכן, אילו נעשה בירור מקיף בנושא ובעקבות הבירור ביצוע בדיקה רלוונטית, היה ניתן למנוע את מותה של המנוחה, ועל כל מדובר אפוא במקרה של רשלנות רפואית.

ההליכים המשפטיים: מהמחוזי ועד לעליון

לאור כל אלה נשאלת השאלה האם גילוי מוקדם של מחלת הסרטן במעי הגס עשויה הייתה להציל את חייה של המנוחה או אף להאריך את תוחלת חייה? בבית המשפט המחוזי נקבע שרופא צריך לכלול באבחנות שלו נסיבות כמו למשל: גיל החולה, מוצאו ואת שלל התלונות של החולה ולבצע בדיקות בהתאם לכך. ד"ר דרור ושאר הרופאים היו צריכים להתחשב בתלונות שהעלתה המנוחה ולבדוק אותה לפי בקשתה. בנוסף היה צורך מצד הצוות הרפואי להבין כי המנוחה בת 50, ממוצא אירופי וכי סרטן מסוג זה שבסוף התגלה אצלה שכיח בקרב אוכלוסייה זו.

בית המשפט אמנם קיבל את טענת עיזבון המנוחה במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית, אך הוסיף כי בשלב בו טיפל ד"ר דרור במנוחה, גם אבחון מוקדם לא היה משנה את מצבה מכיוון שהתפשטות המחלה הייתה מהירה.

עיזבון המנוחה לא אמר נואש ופנה בערעור לשם קבלת עמדת בית המשפט העליון בנושא.

בית המשפט העליון ניגש לדון בסוגיה וקבע כי דווקא בשל תלונות מרובות שהושמעו מצידה של המנוחה, היה צורך בבירור נוסף ובבדיקות נוספות כדי למצות את מירב האפשרויות הקיימות לטיפול.

קיימות מס' דעות בנושא; דעה אחת הקובעת כי בירור מקיף ואבחנה מוקדמת של המחלה מעלים את הסיכוי למניעת המחלה ולהארכת חייה של המנוחה. דעה אחרת קובעת כי היה קושי לאתר את הגידול וגם איתורו לא מחייב ריפוי חלקי או מלא של המנוחה. בבית המשפט העליון נקבע כי אילו הייתה נעשית בדיקה בשלב מוקדם, היה ניתן לאבחן, לטפל ואף להאריך את חייה של המנוחה. בנוסף כאשר אדם יוצא מגדר גבולות הסטטיסטיקה של תוחלת חיים קצרה, הדבר מעמיד אותו בתחום תוחלת חיים גבוהה. למרות מסקנה זו קבע השופט א' רובינשטיין כי לפי חוות הדעת השונות במחלוקת סביב שאלת רשלנות רפואית, סיכויי ההחלמה נמוכים וקשה היה להציל את המנוחה ממחלה קשה שכזו ולהביאה לתפקוד יומיומי מלא ועל כן הערעור נדחה והוחלט לא להתערב בממצאי בימ"ש המחוזי.

אכן במרבית המקרים רופאים נותנים מענה הולם וטיפול ראוי. למרות זאת, בואכם לקבל טיפול רפואי, אנא ודאו כי הרופא נותן מענה יסודי ומקיף לשלל התלונות והמענות שלכם. טיפול בזמן עתיד להשפיע ישירות על המשך ואורך חייכם.

ע"א 9656/03