רשלנות רפואית | התליית רישיון רופא

האם ניתן לבקש התליית רישיון רופא בשל רשלנות רפואית שביצע תוך כדי טיפול רפואי ? באילו מצבים ניתן לעשות כן ומי יכול כן ? כאן תוכלו למצוא מענה לשאלות.

סעיף 41 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז – 1976, קובע את הסמכות לבטל או להתלות את רישיון העיסוק ברפואה, במידה והרופא עושה אחת מן הפעולות המנויות בסעיף. כך, למשל, כאשר אותו רופא מתנהג באופן שאינו הולם רופא מורשה, מגלה רשלנות רפואית חמורה במילוי תפקידו, מפר את הוראות פקודת הרופאים, את הוראות חוק זכויות החולה ועוד, הרי ששר הבריאות רשאי להפעיל את הסנקציות על רישיונו, כמפורט לעיל (לאחר שהוגשה בעניין קובלנה של הניזוק או של מנכ"ל משרד הבריאות).
לא זו אף זו, סמכות התליית הרישיון מסורה אף למנכ"ל משרד הבריאות, זאת במקרים בהם רשלנות רפואית חמורה מצידו של הרופא הובילה למותו של המטופל או לפגיעה מהותית בבריאותו. סמכות זו מתגבשת רק לאחר שוועדה מיוחדת שמינה המנכ"ל תמליץ לו על התליית רישיונו של הרופא הרשלן. לא למותר לציין כי הרופא שרישונו הותלה רשאי לערער על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי.
לאור זכות הרופאים לערעור בפני הערכאות האזרחיות, כאמור, ישנם לא מעט פסקי דין העוסקים במקרים של רשלנות רפואית חמורה שהובילה למותו של המטופל ולהתליה או ביטול רישיונו של הרופא.
כך למשל, אירע גם בדוגמא הבאה ביחס לרופא אשר רישיונו הותלה לחמש שנים על ידי שר הבריאות.
עובר להתליית רישיונו הוגשו כנגד הרופא המערער מספר קובלנות, אשר עסקו בנסיבות דומות. כך, בקובלנה הראשונה נטען כי המטופל הגיע למרפאתו של הרופא וביקש כי יסיר מזרועו נגע זר. הרופא אכן הסיר את הנגע, אולם זרק אותו לפח האשפה במקום לשלוח אותו לבדיקה פתולוגית. לאחר מספר חודשים נתברר כי המטופל סובל מגידול באיזור בית השחי וכתוצאה מכן הוא נפטר. כך ארע גם במקרה של מטופל נוסף ואחר אשר הגיע למרפאת המערער בכדי להסיר שומה מגבו. הרופא הסיר את השומה, אך לא שלח אותה לאבחון פתולוגי כנדרש ממנו ומכל רופא סביר אחר. גם מטופל זה נפטר מסרטן כעבור זמן לא רב.
על רקע קובלנות אלו ותלונות נוספות שהגיעו למשרדיו של שר הבריאות, הוא מינה וועדה מיוחדת אשר תפקידה לבחון ולדון בקובלנות באופן מרוכז. מסקנותיה של הוועדה היו חד משמעיות וקבעו כי אין כל ספק כי הייתה רשלנות רפואית חמורה מצידו של הרופא. עוד נקבע כי התנהלותו מצביעה על יכולת מקצועית רעועה והיא אינה הולמת רופא מורשה. המלצתה הראשונית של הוועדה הייתה כי יש לשלול באופן מוחלט את רישונו של הרופא, אולם מפאת גילו המבוגר (שישים ושמונה), הוחלט להתלות את הרישון לתקופה של חמש שנים.
שר הבריאות אימץ את המלצות הוועדה ובגין החלטה זו הוגש הערעור לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט לא התערב בהמלצות הוועדה, היות והוא סבר שעסקינן בגוף מקצועי, אשר בחן את נסיבות האירועים באופן ראוי. יתר על כן, כל טענותיו של הרופא, הן במסגרת הערעור והן במסגרת זכות הטיעון שניתנה לו על ידי הוועדה, נסתרו על ידי חוות דעת של מומחים רפואיים ובסופו של יום הוא לא הצביע ולו על עילה אחת שבגינה יש לקבל את ערעורו.
ע"א 8142/04