מה חשוב לדעת על שלילת רישיון רופא?

משרד הבריאות לא רק אחראי על מתן רישיון לעוסקים בתחומי הרפואה, אלא גם על שלילתו במקרה הצורך. מה באמת צריך לדעת על שלילת רישיון לעסוק ברפואה? כל הפרטים כאן.

התליית רישיון רופא

מקצועות הרפואה בישראל, הכוללים מגוון רב של תחומים רפואיים ופרא-רפואיים, ובתוכם: רפואה כללית, רפואת שיניים, שיננות, סייעות שיניים, אופטומטריה, גנטיקה קלינית, רדיולוגים, רוקחות, תזונה, סיעוד (אחיות)- רשימה חלקית, נמצאים תחת פיקוח משרד הבריאות. פיקוח שחולש על ההכשרה, קבלת הרישיון, בחינת רישוי וגם על התליית (שלילת) הרישיון לעסוק ברפואה, באופן זמני או לצמיתות. איש רפואה שהתרשל יכול למצוא עצמו לא רק במרכזו של הליך משפטי, פלילי או אזרחי, אלא גם מול הליך משמעתי. ההליך המשמעתי, בשונה מההליך המשפטי, בוחן האם הרופא, או איש הרפואה, ראוי לאמון שניתן לו מתוקף תפקידו.

מהרשעה פלילית ועד פגיעה בזכויות החולה: הסיבות לשלילת רישיון רופא

הנסיבות בגינן יכול להישלל, זמנית או לצמיתות, רישיונו של העוסק בתחומי הרפואה, מצוינות בפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז-1976. סעיף 41 לפקודה מונה 7 פעולות שבגינן יכול שר הבריאות להתלות רישיון עיסוק ברפואה, לאחר הגשת קובלנה נגד הרופא: התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה, השגת הרישיון במצג-שווא, הפגנת חוסר יכולת או רשלנות חמורה, הפרת הוראות פקודת הרופאים, הרשעה בפלילים, סירוב להציג תעודת לימודים בפני מנהל והפרת הוראות חוק זכויות החולה. גם למנכ"ל משרד הבריאות הסמכות להתלות רישיון עיסוק ברפואה במקרה של רשלנות רפואית חמורה ובתנאי שהחלטה זו מגובה בהמלצת וועדה מיוחדת שהוקמה לעניין, שבה ניתנה לרופא הזדמנות להתגונן.

לרופא שרישיונו הותלה שמורה הזכות לערער על ההחלטה בפני בית משפט מחוזי. לפי סעיף 44 התערבות בית המשפט בממצאי הוועדה אפשרית רק אם מתגלה שגיאה חמורה בעבודתה או שממצאיה אינם מעוגנים בעובדות. לכן לא תופתעו לגלות שהזכות לערעור בפני בית המשפט מגיעה לא פעם לפתחו של בית המשפט וניתן למצוא לא מעט פסקי דין שעוסקים במקרים של רשלנות רפואית חמורה, שהובילה לפגיעה חמורה, ואפילו למוות, של המטופל ומאידך להתליה, זמנית או קבועה, של הרישיון הרפואי. במרכז הכתבה שלפנינו, עומד מקרה בו השתמש שר הבריאות בסמכותו להתלות רישיונו של רופא לחמש שנים וזה ערער לבית המשפט המחוזי. [ראו מנגד כתבה שפורסמה באתר: רשלנות שערורייתית: המטופל נפטר, הרופא הושהה לשלושה חודשים בלבד].

שני מטופלים נפטרו, העדויות הצטברו והוועדה פסקה: שלילה

הערעור האזרחי שלפנינו הגיע לפתחו של בית המשפט העליון, אחרי שוועדת שמינה שר הבריאות המליצה על התליית רישיון הרופא משום שהוכחה מעל לכל ספק רשלנותו החמורה של הרופא ומעשיו מצביעים על חוסר יכולת מקצועית (סעיף 41 (3) לפקודת הרופאים) ומהווים התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה (סעיף 41 (1) בפקודת הרופאים). למעשה המלצתה הראשונית של הוועדה היתה לשלול את רישיונו לצמיתות, אולם בשל גילו המבוגר (68) הוחלט להתלותו לחמש שנים בלבד.

במקרה זה אוגדו מספר קובלנות נגד הרופא יחדיו. שבע הקובלנות שונות במהותן אולם בכולן מתוארים מקרי רשלנות שיש בהם תבנית שמעידה על עבודתו של הרופא. שתיים מהקובלנות עניינן טיפול רשלני בנגע עור. בשני המקרים הסיר הרופא הרשלן את הנגעים אך במקום לשלוח אותן לבדיקה פתולוגית כנדרש במקרים כגון דא, זרק את הנגעים שהוצאו לפח. בשני המקרים המטופלים אובחנו זמן לא רב אחר כך במחלת סרטן מסוג מלנומה ובצער בשני המקרים נפטרו שני המטופלים מהמחלה.

קובלנה נוספת עניינה מטופלת שפנתה לרופא בשל כאבים בבטנה. הרופא שלח אותה לביצוע צילומים ולאחר שחזרה עם התוצאות פתר אותה בזלזול ורשם לה תרופה נגד כאבים. אחרי שהכאבים לא פסקו, נשלחה המטופלת לצילום נוסף אולם כבר באותו ערב הגיעה לחדר מיון ושם אובחנה עם זיהום חריף בבטנה.

שלוש קובלנות נוספות עניינן במתן תרופה (EDTA) המיועדת להרעלת מתכות, בה השתמש שלא בהתאם להתוויה למטופלים הסובלים ממחלות לב, כתוצאה מכך נפטר מטופל אחד ומטופל שני סבל משיתוק בצדו הימני ואבדן יכולת הדיבור שלו. קובלנה נוספת עניינה רישום לקוי של מעקב רפואי במרפאה.

הוועדה המיוחדת, שהתכנסה במינוי שר הבריאות, דנה בכל הקובלנות יחדיו. כאמור מסקנותיה היו חד משמעיות: הרופא התרשל באופן חמור ומעשיו מעידים על יכולת מקצועית לקויה ויש בהם מן ההתנהגות שאינה הולמת רופא מוסמך, כפי שמצוין בסעיף 41 לפקודת הרופאים. המלצות הוועדה אומצו על ידי שר הבריאות ובשל כך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. שם, כבוד השופט זילר אימץ בפסק דינו את המלצות הוועדה במלואן. לאחר הוצאת צו תלייה הגיש הרופא ערעור נוסף וכך הגיע לבית המשפט העליון.

בית המשפט בהרכב של שלושה שופטים, עבר מחדש על העדויות והראיות והחליט שלא התערב בהמלצות הוועדה, בעיקר משום שלדידו הן היו מעוגנות ומבוססות בחומר הראיות ונבחנו באופן ראוי. יתרה כל טענות הרופא המערער נסתרו בחוות הדעת של המומחים, לא עלו בקנה אחד עם הפרקטיקה המקובלת ולא העלו כל עילה לקבלת ערעורו ושינוי המלצות הוועדה.

[ע"א 8142/04 יריב מילימובקה נגד שר הבריאות]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך