התמכרות לקלונקס: האם מדובר על רשלנות?

קלונקס הינה תרופה פסיכיאטרית שמשמשת בעיקרה להרגעה ולטיפול במצבי חרדה. שימוש ממושך בתרופה עלול לגרום להתמכרות, ובנסיבות מסוימות יכול להוות גם עילה לרשלנות רפואית.

התמכרות לקלונקס

תרופת קלונקס – כל המידע

קלונקס (Clonex) או ריבוטריל (Rivotril) הינם למעשה שמות מסחריים של תרופה בשם קלונזאפם ((Clonazepam. תרופה זו משתייכת למשפחת הבנזודיאזפינים, שמקלה על מצבי עצבנות, מתח, חרדה וכדומה, ואשר כוללת תרופות כגון ואליום, קסאנקס, ועוד.

קלונקס הינה תרופת הרגעה שמשפיעה על מערכת העצבים המרכזית ומשמשת לטיפול במצבי מתח, עצבנות, חרדה ופאניקה, הפרעות שינה, הפרעת OCD, פוסט טראומה, וכיו"ב. התרופה גורמת גם להרפיית שרירים, ולכן היא משמשת גם לצורך טיפול בפרכוסים שנגרמים עקב מחלת אפילפסיה והתקפי עווית השרירים.

השפעתה המרגיעה של התרופה עלולה להביא לישנוניות והירדמות, ועל כן חשוב להיות מודע לכך ולהימנע בעת נטילתה מנהיגה או מפעולות אחרות שמצריכות ריכוז גבוה.

כמה זמן קלונקס נשאר בגוף?

אחת השאלות המרכזיות היא כמה זמן קלונקס נשאר בגוף, והתשובה לכך היא שבאופן כללי קלונקס נשאר בגוף בממוצע בין שלושה-ארבעה ימים, ויש אומרים בין שבעה-עשרה ימים.

זמן ההשפעה של קלונקס משתנה מאדם לאדם, מאחר שהוא מושפע מגורמים שונים שגורמים להארכת קצב פירוק התרופה בגוף, לרבות גיל מתקדם, מחלות כרוניות, ושימוש בתרופות מסויימות נוספות, כגון תרופות אנטי דיכאוניות.

ציפרלקס או קלונקס – מהם ההבדלים העיקריים?

הן קלונקס והן ציפרלקס הינן תרופות לטיפול בחרדות ובעיות שינה, אולם לכל אחת מהן יש את מנגנון הפעולה, היתרונות, והחסרונות שלה. אם כך, מה עדיף ציפרלקס או קלונקס? ערכנו עבורכם השוואה.

קלונקס

סוג: שייכת לקבוצת הבנזודיאזפינים. הבנזודיאזפינים נועלים את הקולטן המעכב הכי שכיח במח, בשם GABAA., ובכך הם מגבירים את הפעילות של GABA – נוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי) שגורם לרוגע ושינה.

מנגנון הפעולה: מגביר במח את הפעילות של נוירוטרנסמיטר מעכב מסוג GABA A, שגורם לרוגע ושינה.

יתרונות: מתחילה לפעול במהירות, תוך חצי שעה – שעה בלבד; אפקטיבית לטיפול בחרדה לטווח קצר; בחלק מהמדינות אין צורך במרשם; חסרונות: עלולה מאד לגרום לתלות והתמכרות; כרוכה לפעמים בתופעות לוואי, בהן סחרחורת, נמנום, פגיעה בזיכרון, ואף פגיעה בהכרה; לא ניתנת לשימוש הן בתקופת ההיריון והן בתקופת ההנקה;

ציפרלקס

סוג: שייכת לקבוצת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor). תרופות SSRI הינן תרופות שמעכבות את הספיגה החוזרת של נוירוטרנסמיטר מסוג סרוטונין במח, אשר מקל על תופעות דיכאון וחרדה. כלומר, מדובר בתרופות שמונעות את ספיגתו מחדש של הסרוטונין בתאי העצבים לאחר שהוא הופרש, ובכך למעשה מעלות את ריכוזו במח.

מנגנון הפעולה: מגביר במח את הפעילות של סרוטונין – נוירוטרנסמיטר שמקל על תופעות דיכאון וחרדה.

יתרונות: אפקטיבית בטיפול בחרדה לטווח ארוך; פחות נוטה לגרום לתלות והתמכרות; מותרת לשימוש הן בתקופת ההיריון והן בתקופת ההנקה. חסרונות: מתחילה לפעול באיטיות, תוך שבועיים עד חודש ימים; כרוכה לפעמים בתופעות לוואי, בהן עייפות, הקאות, שלשולים, בחילות, כאבי ראש; מצריכה מרשם.

יוצא אם כן שאין עמדה חד משמעית בעניין בשאלה ציפרלקס או קלונקס ובכל מקרה כדאי להיוועץ עם גורמים רפואיים מקצועיים, בשעה שלכל אחת מן התרופות יתרונות וחסרונות.

קלונקס בהריון

אסור לקחת קלונקס בהריון, במיוחד בשליש הראשון שלו, מאחר שתרופה זו עלולה לעבור מהאם לעובר שברחמה  ולגרום לו לבעיות שונות, ובמיוחד למומים מולדים, לרבות שפה וחיך שסועים, או להיות ישנוני בשעות הראשונות שלאחר הלידה, ואף באופן שיצריך לתת לו סיוע נשימתי באותן שעות.

בנוסף, נטילת קלונקס בהריון עלולה לגרום לעובר לחולשת שרירים, קשיי מציצה, ותופעות גמילה.

התרופה אסורה לשימוש גם בזמן ההנקה של התינוק, מאחר שהיא עוברת אליו דרך חלב האם, ועלולה לגרום לו לעייפות, ישנוניות, הפחתת תיאבון, ועוד.

סיכון ההתמכרות לקלונקס

קלונקס מיוצרת בכדורים של 0.5 מ"ג או 2.0 מ"ג (ריבוטריל מיוצרת בטיפות). המינון היומי של התרופה מותאם לכל מטופל באופן אישי בהתאם לבעיה הרפואית שעבורה היא ניתנת לו. בדרך כלל המדובר במינון שנע מ-0.5 מ"ג ל-4 מ"ג ליום (ואף יכול להגיע עד ל-10 מ"ג ליום), וזאת במנה אחת או במחולק ל-3-2 מנות.

יתרונה הבולט של קלונקס מתבטא בכך שהיא מרגיעה את הגוף באופן מהיר, כך שהיא מתחילה להשפיע תוך חצי שעה – שעה מרגע נטילתה. זאת, בשעה שתרופות אחרות, כגון ציפרלקס וכדומה, מתחילות להשפיע רק לאחר זמן מסוים, שיכול להימשך גם מספר ימים או מספר שבועות. זמן ההשפעה המקסימאלי של קלונקס יכול להגיע לעד 40 שעות, והיא "מתנקה" מהגוף כעבור 10-7 ימים.

אולם, למרבה הצער, היתרון המובהק של קלונקס גם עלול להפוך לחיסרון מסוכן, מאחר שהשפעתה המרגיעה המהירה עלולה להביא לשימוש במינון גבוה יתר על המידה ו/או שימוש ממושך יתר על המידה בתרופה, ועקב כך לפיתוח סבילות, תלות, והתמכרות לתרופה, שקשה להיגמל ממנה, בפרט מאחר שהגמילה עלולה ליצור אי שקט וחרדה מוטרפת, שמתווספת ומעצימה את החרדה המקורית.

לאחר תקופת שימוש ממושכת בתרופה, הגוף מפתח עמידות כלפי התרופה, ועל כן השפעתה הולכת ויורדת, וכתוצאה מכך המטופל חש צורך להעלות את המינון של התרופה על מנת לצמצם את תחושות הסבל שלו ורגשותיו המתפרצים, דבר שמגביר את התלות בתרופה, ויוצר מעגל סגור של סבל קשה מנשוא.

החשש מפני פיתוח התמכרות מהווה את אחת הסיבות לכך שהשימוש בקלונקס נועד לטווח קצר בלבד, ועד לחודש אחד לכל היותר. למעשה, כשליש מהמטופלים שנוטלים קלונקס למשך יותר מחודש מפתחים תלות בתרופה (!)

סיכון ההתמכרות לתרופה זו גדל לא רק עבור מטופלים שנוטלים אותה באופן ממושך, אלא גם עבור מטופלים שנוטלים אותה במינון גבוה מדי, או מטופלים בעלי עבר של שימוש יתר באלכוהול או שימוש לרעה בסמים.

בהקשר זה לא למותר להזכיר שבשנים האחרונות קיימת מגמה כלל עולמית של עלייה בשימוש מזיק בתרופות מרשם ובתלות בהן, ובמיוחד לגבי תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים (שגם קלונקס נמנית עליה, כאמור), משככי כאבים אופיאטים, ותרופות להפרעת קשב וריכוז.

יתרה מכך: שימוש ממושך יתר על המידה בתרופה עלול להביא לא רק להתמכרות, אלא גם להחמרת מצבו הנפשי של המטופל, פיתוח מחשבות טורדניות, ואף להגביר את הסיכון לנזק עצמי ואובדנות.

עם זאת, רבים מהמטופלים שמכורים לקלונקס כלל אינם מודעים לעצם התמכרותם לתרופה או מדחיקים את קיומה, ולו בגלל שמדובר בתרופה במרשם להבדיל מסם. לפיכך, חשוב בראשונה ובראשונה שהם יהיו מודעים להתמכרותם, או יסכימו להכיר בה.

סימני הזיהוי להתמכרות לקלונקס כוללים נטילה ממושכת של הכדור באופן יומיומי, חוסר יכולת לתפקד ו/או לעבוד ללא נטילת הכדור, העלאת מינון הכדורים עקב ירידה בהשפעה, ניסיונות כושלים להפסיק להשתמש בתרופה, ועוד.

החדשות הטובות הן שניתן להיגמל גם מהתמכרות לקלונקס, אם כי רצוי לעשות זאת בליווי מקצועי ותומך, הן מההיבט הרפואי והן מההיבט הרגשי-נפשי. בכל מקרה חובה להיגמל מהתרופה באופן מבוקר והדרגתי בלבד. אין להפסיק את השימוש בתרופה באופן חד ופתאומי, הואיל והדבר עלול להביא לתסמיני גמילה קשים, כגון  מתח, עצבנות, חרדה, בלבול, רעד, דפיקות לב מואצות, נדודי שינה, כאבי בטן, הקאות, בחילות, זיעה, עוויתות, התכווצויות, וכאבי שרירים.

מתי התמכרות לקלונקס יכולה להוות עילה לרשלנות רפואית?

קלונקס הינה תרופת מרשם, שיכולה להינתן על ידי פסיכיאטר או רופא משפחה, ומצריכה מעקב רפואי.

השאלה האם התמכרות של המטופל לקלונקס מהווה רשלנות רפואית של הרופא שנתן לו מרשמים לתרופה, תיבחן בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה לגופו.

ככלל, כדי להוכיח את קיומה של עילת הרשלנות רפואית, יש להוכיח את קיומם של שלושה מרכיבים בסיסיים: הרופא התרשל, למטופל נגרם נזק, וקיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופא לנזק שנגרם למטופל (כלומר, שהנזק שנגרם למטופל אכן נגרם עקב התרשלות הרופא, ולא עקב סיבה אחרת).

כדי לקבוע האם הרופא התרשל, יש לבחון האם הרופא התנהג בהתאם לסטנדרט "הרופא הסביר", שהינו סטנדרט ההתנהגות שכל רופא ממוצע אחר היה נוהג בנסיבות המקרה הנדון.  לשם כך יש להפעיל גם את מבחן הידע העדכני, ולבדוק האם הרופא הפעיל את שיקול דעתו בהתבסס על הידע הרפואי העדכני שהיה קיים במועד הטיפול הנדון, ולא לפי הידע הרפואי שנוצר לאחר מכן.

ומן הכלל אל הפרט:

התרשלות רופא בכל הקשור למתן תרופה, יכולה להתרחש במגוון אופנים. למשל, מתן תרופה שאינה מתאימה לבעיה הרפואית הספציפית של המטופל, או מתן תרופה שלכאורה מתאימה לבעיה הרפואית של המטופל אולם אין לתת אותה לו, בין בשל רגישותו לאותה תרופה (כגון אלרגיה לפניצילין) ובין בשל אינטראקציה אסורה בין אותה תרופה לתרופות אחרות שהמטופל כבר נוטל (כגון מתן תרופות מסוימות למטופל שנוטל תרופה נוגדת קרישה כמו קומדין, ואשר עלולות עקב כך לגרום לו לדימום מסכן חיים).   

גם בהקשר למתן תרופה שגרמה להתמכרות אצל המטופל, הרשלנות הרפואית יכולה להתבטא בדרכים שונות. למשל, כאשר הרופא למטופל מינון שגוי ומוגזם יתר על המידה של התרופה, באופן שהגביר את הסיכון לפיתוח התמכרות, או כאשר הרופא רשם מינון שהיה נכון לשעתו, אך עם הזמן הוא נאות להגדיל את המינון למטופל וזאת ללא סיבה מוצדקת.

רשלנות נוספת עלולה להתרחש כאשר הרופא רשם קלונקס למטופל שהוא אינו מכיר כלל, ומבלי לבדוק האם האם יש לו נטיה להתמכרות, או היסטוריה של שימוש בסמים או שימוש מוגבר באלכוהול , וכיו"ב.

רשלנות נוספת עלולה להתרחש כאשר הרופא סיפק למטופל מרשמים לתרופה לתקופה ממושכת. לפי דיווחים בתקשורת, ישנם בארץ לא מעט רופאים שמספקים למטופלים שלהם מרשמים קבועים לקלונקס למשך שלושה חודשים (!). וכמובן, הרשלנות עלולה להיווצר כאשר הרופא רשם למטופל קלונקס מבלי להזהיר אותו מפני ההשלכות שכרוכות בשימוש ממושך בה, ולרבות בשל סכנת ההתמכרות לתרופה. שכן, אי מתן הסבר על הסכנות שכרוכות בשימוש ממושך בתרופה יכול להוות עילה להפרת חובת הגילוי של הרופא לצורך קבלת הסכמתו מדעת של המטופל, וזאת בהתאם לסעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

סעיף זה קובע כי אסור לרופא לתת למטופל טיפול רפואי כלשהו (ובכלל זה, מתן תרופות),, מבלי לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל לכך, וכי לשם קבלת הסכמה זו, על הרופא למסור למטופל את המידע הרפואי שדרוש למטופל כדי להחליט האם להסכים לטיפול שמוצע לו.

מידע זה כולל בעיקרו את מהות הטיפול, סיכויי הצלחתו, וכמובן גם את הסיכונים שכרוכים בו, לרבות תופעות לוואי, כאב, ונוחות, כמו גם סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חילופיים.

אין חולק שסכנת ההתמכרות לקלונקס מהווה אחת מהסכנות הידועות ביותר שכרוכות בשימוש בתרופה זו, אם לא הידועה שבהן.  לפיכך, אין חולק שאי מתן הסבר על סכנה זו למטופל יכול להוות עילה מובהקת להפרת חובת הגילוי של הרופא לצורך קבלת הסכמתו מדעת של המטופל.

בנוסף, ככל שהרופא לא הסביר למטופל על תרופות חילופיות אחרות שיכולות להתאים לו, ואשר הינן פחות מסוכנות מקלונקס, ולרבות בכל הקשור לסכנת ההתמכרות, אזי הדבר יכול להוות אף הוא הפרה של חובת הגילוי שמוטלת עליו.

מצד שני, ככל שיסתבר שהרופא לא הזהיר את המטופל מפני שימוש ממושך בתרופה, אולם המטופל ידע ממילא על סכנת ההתמכרות שטמונה בה, ולמרות זאת הוא החליט על דעת עצמו להמשיך ולהשתמש בה באופן ממושך, דבר שגרם להתמכרותו בדיעבד, אזי ייתכן שעילת הרשלנות הרפואית לא תתגבש במקרה כזה, מאחר שהחלטתו העצמאית של המטופל ניתקה כל קשר סיבתי בין התרשלות הרופא להתמכרות שנגרמה למטופל.

לחילופין, הקשר הסיבתי ינותק גם במקרה שבו יוכח שגם אם הרופא היה מזהיר את המטופל מפני סכנת ההתמכרות שטמונה בתרופה, הוא היה מתעלם מאזהרה זו ובכל זאת משתמש בה באופן ממושך.

לסיכום, בין אם הוזהרת על ידי הרופא שסיפק לך את המרשם לתרופה ובין אם לאו, מומלץ תמיד לקרוא את העלון הנלווה לתרופה, ולרבות בכל הקשור לסכנות ותופעות הלוואי שכרוכות בה, ובכל מקרה להקפיד על הוראות השימוש בתרופה מבלי לחרוג מהן.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין קסנקס לקלונקס?

הן קסנקס והן קלונקס הינן תרופות ששייכות לקבוצת הבנזודיאזפינים, ושתיהן משמשות למטרות הרגעה. אולם, בעוד קלונקס משמשת בעיקר להרגעה, קסנקס משמשת הן להרגעה והן לטיפול בדיכאון, והיא גם יותר ממכרת.

כמה קלונקס מותר לקחת ביום?

ישנם שני מינונים של כדורי קלונקס: 0.5 מ"ג או 2.0 מ"ג. עקרונית, לכל מטופל יש מינון יומי שמותאם לו באופן אישי לפי הבעיה הרפואית שלו. עם זאת, באופן כללי מקובל שהמינון היומי נע מ-0.5 מ"ג ועד ל-4 מ"ג ליום, וזאת במסגרת מנה אחת או 2 עד 3 מנות ביום.

תוך כמה זמן קלונקס מתחיל להשפיע?

קלונקס מתחילה להשפיע על הגוף באופן מאד מהיר, תוך חצי שעה – שעה מזמן נטילתה. זמן ההשפעה המהיר של התרופה הינו היתרון הכי בולט שלה, אולם מדובר ביתרון שמהווה חרב פיפיות, מאחר שהשפעתה המהירה עלולה גם להביא לשימוש מופרז בה, מבחינת המינון ו/או משך זמן לקיחת התרופה, דבר שעלול להביא לתלות והתמכרות.

באילו מקרים ניתן להוכיח רשלנות שגרמה להתמכרות לקלונקס?

ניתן להוכיח רשלנות רפואית של רופא שגרמה למטופל שלו להתמכר לקלונקס במגוון מקרים, ולדוגמא: מתן מרשם לקלונקס למטופל במינון גבוה מדי, אשר הגדיל את סכנת התמכרותו לתרופה; מתן מרשם לקלונקס למטופל מבלי להסביר לו על הסיכונים שכרוכים בשימוש ממושך מדי בה, ובמיוחד סיכון ההתמכרות; מתן מרשם לקלונקס למטופל מבלי להסביר על תרופות חילופיות, פחות מסוכנות מקלונקס, ופחות ממכרות ממנה או לא ממכרות בכלל; מתן מרשם לקלונקס למטופל לתקופה ממושכת מדי, על אף שהיא מיועדת לשימוש קצר מועד בלבד; מתן מרשם לקלונקס למטופל זר, שאינו מוכר לרופא, ומבלי שהרופא טרח לבדוק ולברר עמו האם הוא נוטה להתמכר, או נוהג לצרוך סמים, אלכוהול בכמויות גדולות, וכדומה.

מה גובה הפיצויים שניתן לקבל בגין רשלנות שגרמה להתמכרות לקלונקס?

ניתן לקבל פיצויים בגין רשלנות שגרמה להתמכרות לקלונקס משני סוגים: פיצויים ממוניים ופיצויים לא ממוניים. פיצויים ממוניים הינם פיצויים בגין נזקים כספיים שנגרמו למטופל, שניתן לחשב באופן מתמטי, כגון הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, הוצאות עזרת צד ג'; הוצאות נסיעות, ועוד. פיצויים לא ממוניים הינם פיצויים בגין הנזקים הרגשיים שנגרמו למטופל, כגון כאב וסבל, עוגמת נפש, דיכאון, חרדות, וכיו"ב.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

6 תגובות

  • 8 בספטמבר 2023 בשעה 16:35

    לקחתי כדור של 0.5 ישנתי אחר כך 4 שעות קמתי עם תחושת עייפות כבידות וכאבי ראש האם זה תקין?

    • 8 באוקטובר 2023 בשעה 11:26

      חני שלום, שאלתך הינה רפואית לחלוטין. לצורך קבלת מענה מתאים, מומלץ להיוועץ ברופא מומחה.

  • 28 באוקטובר 2022 בשעה 23:13

    אני נוטלת קלונקס כבר שנה אני לוקחת חצי כדור לבן אני רוצה להיגמל מה אני עושה

    • 30 באוקטובר 2022 בשעה 10:28

      שלום איריס, מדובר בשאלה רפואית גרידא, ולכן לא נוכל לסייע. כדאי להיוועץ ברופא מומחה. בריאות והצלחה!

  • 27 באפריל 2022 בשעה 13:38

    אני מישתמש זה תקופה ארוקה היתחלתי מרבע כדור של 0.5 מג למשך שנה היתי יושן טוב עברתי טראומה והים אני לוקח 0.5 כדור שלם הכדור הפסיק להשפיע אני לא נירדם ביכלל בקושי 3 שעות אני רוצה להיגמל מהכדור

    • 11 במאי 2022 בשעה 14:23

      שלום רב, בנסיבות המתוארות בפנייתך, מומלץ לפנות לייעוץ אצל רופא מומחה. בריאות שלמה והצלחה.

התגובה שלך