פורום רשלנות רפואית – חוקיות טיפולים משלימים

כתבה הסוקרת את חוקיותם של הטיפולים המשלימים, הבעיותיות החוקיותית המתעוררת בנושא רפואי זה והקשר לתביעות רשלנות רפואית.

לאחר סקירת המאמרים והתגובות הנכתבות במסגרת פורום רשלנות רפואית ניתן להסיק כי חלק נכבד ממקצועות הרפואה המשלימה אינם מוסדרים בדין הישראלי וכי הפתרון הזמני המונהג על ידי משרד הבריאות שהינו הענקת תעודת הכרה במעמד לבעלי המקצוע העוסקים בהם, אינו מספק. יש לציין כי תעודה זו ניתנת רק בכפוף להצגת מסמכים המעידים על רכישת השכלה בתחום או לימוד של המקצוע הספציפי.
זאת ועוד, חוק ביטוח בריאות ממלכתי מעגן את סל שירותי הבריאות הניתנים לאוכלוסייה, אולם הוא אינו חל על מרבית השירותים הניתנים במסגרת הטיפולים המשלימים.
הנה כי כן, עולה כי ללא הסדר חוקתי העוסק בטיפולים המשלימים, משרד הבריאות אינו מכיר במעמדם של העוסקים ברוב מקצועות הרפואה המשלימה. נפקותה של אי הכרה זו יוצרת מצב לפיו על אותם בעלי מקצוע אין כל חובה לעבור השתלמויות מקצועיות או בחינות מקצועיות של הענף המסוים, כך שדי בהכשרה מינימאלית בכדי שפלוני יציע שירותי טיפול משלים לציבור.
לאקונה חוקתית זו מובילה לעמימות בתחום, בעיקר בכל הנוגע למקרי רשלנות רפואית בטיפולים משלימים. במסגרת פורום רשלנות רפואית מעלים גולשים רבים טענות אודות טיפול משלים רשלני שניתן להם ומביעים ביקורת נוקבת על עמימות הדין בעניין רפואה אלטרנטיבית, אשר יוצרת הפקרות וחוסר הגנה משווע בעיקר במקרים של טיפולים רשלניים, כאמור. כך, למשל, בניגוד למקצועות הרפואה המוסדרים בחוק, אין כל חובה על מוסדות הבריאות השונים לעסוק בתלונות הציבור הנוגעות למטפל פלוני ברפואה אלטרנטיבית ובפועל הם אכן לא עוסקים בתלונות אלו.
לא זו אף זו, במסגרת פורום רשלנות רפואית יש שטענו כי כל טיפול רפואי שניתן על ידי מי שאינו רופא מהווה עבירה פלילית ומנוגד לפקודת הרופאים. ודוק, פקודת הרופאים אינה חלה על חלק נכבד מהטיפולים המשלימים, על כל המשתמע מכך, כאמור לעיל. בהקשר זה נוצר קושי נוסף, הנוגע לביטוחי אחריות מקצועיות של הרופאים המשלימים. כידוע, מטרת ביטוחי אחריות מקצועית הינה לכסות את בעל המקצוע במקרים שבהם רשלנות רפואית, למשל, גרמה לנזקיו של המטופל. דע עקא, החברות המבטחות נוהגות להוסיף סעיף לפוליסות הביטוח לפיו הכיסוי הביטוחי האמור אינו חל בהקשר של ביצוע פעולות בלתי חוקיות ועל כן נותרים מטפלים אלטרנטיביים רבים ללא כל כיסוי ביטוחי.
יחד עם זאת, לאור ההכרה ההולכת ומתגבשת בנוגע לטיפולים משלימים והביקוש הגדול שיש לטיפולים אלו מצידה של האוכלוסיה, משרד הבריאות מכיר בטיפולים מסוימים הניתנים על ידי מוסדות רפואיים, קופות החולים ומטפלים בתחום הרפואה האלטרנטיבית, כחלק מהשירות רפואי משלים. מדובר בעיקר בטיפולים שיש להם ביקוש רב מצד הציבור וכיוצא בזאת ? תמורה כלכלית. כך, לדוגמא, טיפולי שיאצו, נטורופתיה והיפנוזה מוכרים על ידי המערכת הרפואית הממשלתית.
ההכרה החוקית החלקית בטיפולים משלימים חלחלה גם לבתי המשפט, אשר בפסיקותיו הרבות מכיר בצורך של ניזוקי רשלנות רפואית, למשל, לקבל פיצוי כספי בגין טיפולי רפלקסולוגיה, אקופונקטורה וכדומה.
למרות גישת הפסיקה, כאמור, הרי שהיקף פעילותם של הרופאים המשלימים מחייב התייחסות חוקית מעמיקה, תוך הסדרת כלל מקצועות הרפואה המשלימה. אמנם, הרגולטור ומשרד הבריאות פעלו לחקיקת חוקים מסדירים, אך חוקים אלו אינם מספיקים היות והם אינם חלים על כל הטיפולים המשלימים, כך שהם מותירים את מעמד העוסקים בהם בעמימות רבה.