חוקרים פרטיים | טעויות של נפגעי רשלנות רפואית

שימוש בחוקרים פרטיים בהליכים משפטיים המתנהלים בין היתר לשם הוכחת שיעור הנזק ומגבלות תפקודיות.

רשלנות רפואית – חוקרים פרטיים (טעויות של נפגעי רשלנות רפואית):
במסגרת תביעות רשלנות רפואית ממנים הנתבעים לא פעם חוקרים פרטיים, אשר כל מטרתם הינה לעקוב אחרי התובע ולהביא למשל ממצאים עובדתיים המעידים על כך שמצבו הרפואי בפועל אינו משקף את מצבו הנטען במסגרת תביעתו. הראיות המושגות על ידי חוקרים פרטיים בהקשר זה, רלוונטיות בעיקר ליסוד הנזק בתביעות רשלנות רפואית ובעיקר לנכות התפקודית הנטענת על ידי התובע. הפסיקה רוויה במקרים שבהם הפחית בית המשפט את שיעורי הנכות התפקודית שנפסקו לתובע בעקבות ממצאים שהעלתה החקירה הפרטית, עובדה שהשפיע באופן ישיר על הפיצוי שנפסק לזכותו בסופו של יום.
למשל, במקרה של תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי פלוני, הממצאים שהולידה החקירה הפרטית הביאו את בית המשפט למסקנה כי התובע אינו זכאי לכל פיצוי בגין נזקיו הנטענים.
באותו מקרה טען התובע כי בעקבות ניתוח לייזר להסרת משקפיים שעבר במרכז הרפואי "אסף הרופא", התפתח עיוות בקרנית שתי עיניו (קרטוקונוס), כך שכיום הוא סובל מליקויי ראיה, אשר לא ניתן לתקנם אלא באמצעות עדשות מגע או משקפיים.
במסגרת כתב תביעת רשלנות רפואית שהוגש על ידו, טען התובע כי מלכתחילה לא היה צריך לערוך בעיניו ניתוח לייזר, זאת לאור ממצאי הבדיקה שנערכה לו עובר לניתוח. זאת ועוד, לטענתו לא סיפק לו הצוות הרפואי כל הסבר על הסיכונים הכרוכים בניתוח ועל כן לא נתקבלה הסכמתו לעריכת הניתוח, על כל הנובע מכך. באשר ליסוד הנזק טען התובע כי כיום הוא אינו יכול לראות דבר בלילה והוא אינו יכול לפתור בעיה זו על ידי הרכבת משקפיים, שכן הרכבתן גורמת לו לכאבי ראש עזים. זאת ועוד, לדידו, אין ביכולתו לקרוא ולהשתמש במחשב והוא נאלץ להרכיב משקפי שמש ברוב שעות היממה.
הטענות שנפרסו על ידי הנתבעים בכתב ההגנה עסקו בשני מוקדים: הראשון, כי לא הייתה כל רשלנות רפואית בביצוע הניתוח ובמתן האינפורמציה לתובע והשני, כי הנזקים להם טוען התובע, אשר מגובים בחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעמו, רחוקים מהמציאות ואין להעניק לו כל פיצוי בגינם.
לא זו אף זו, במהלך הדיון הגישו הנתבעים תצהירים של שני חוקרים פרטיים אשר ערכו מעקב אחר התובע והגישו לבית המשפט תמונות המעידות על הממצאים שהעלה אותו מעקב. ודוק, על פי אותם תצהירים נצפה התובע כשהוא נוהג ברכבו ללא מגבלה, משוחח במכשיר הנייד (תוך שהוא קורא את הכתוב בו ללא כל בעיה), מסתובב ימים שלמים ללא משקפי שמש ועוד. כאשר אומת התובע עם אותם ממצאים, הוא הודה בעדותו כי הוא אכן משתמש במחשב, מחייג מהטלפון הנייד ואף נוהג בלילות.
לאור התצהירים והתמונות שנמסרו על ידי הנתבעים, כמפורט לעיל ולאור עדות התובע, בית המשפט פוסק כי הוא הגזים בתיאור מצב עיניו, לא תיאר באופן מהימן את שיגרת יומו ובאופן כללי העלה טענות שקריות לצורך ניהול ההליך ותו לו. אשר על כן, בית המשפט לא פוסק לזכותו כל פיצוי, אלא מחייב אותו בתשלום בסך של כעשרים אלף שקלים, בגין ההוצאות שהוציאו הנתבעים בניהול ההליך.
(ת"א 5927/06)