תוצאות טרגיות של השתלת קוצב לב הן לעיתים טעות ולעיתים רשלנות

למרות שהשתלת קוצב לב היא עניין רפואי שבשגרה, היא לא נטולת סיבוכים. לעיתים הסיבה היא רשלנות ולעיתים פשוט טעות מצערת וההחלטה מוטלת על בית המשפט.

השתלת קוצב לב

הלב הוא מערכת הפועלת באמצעות במערכת חשמלית שתפקידה להתאים את פעולת הלב למאמץ שהגוף משקיע, לכן כשהגוף במאמץ, גם הלב מאיץ את קצב הפעימות. ההוראה באיזה קצב להתכווץ נעשית באמצעות אותה מערכת חשמלית. בלב ישנו באופן טבעי קוצב שנמצא בפרוזדור הימני וכשמו כן הוא – אחראי לקצב פעולת הלב. המערכת החשמלית של הלב מתחילה באיתות חשמלי לפרוזדורי הלב ומשם לחדרים ולגוף.

לעיתים מתרחשים שיבושים בקוצב עצמו או במערכת החשמלית שעלולים להתבטא בהאטה משמעותית של פעימות הלב, המכונה ברדיקרדיה, או לחלופין האצה משמעותית בקצב הלב. הפתרון הרפואי במקרים כאלה עשוי להיות השתלת קוצב לב מלאכותי, שתפקידו להחזיר את הלב לפעילות תקינה באמצעות גירויים חשמליים הנעשים על ידי מכשיר חשמלי קטן מבוסס סוללה (המספיקה ל-5 עד 15 שנים) בעל אלקטרודה, אחת או יותר, המכוונת לפרוזדור או לחדרים בהתאם למצב.

רשלנות רפואית בהשתלת קוצב לב

השתכללות הרפואה והטכנולוגיה הביאו לשיפור המיומנויות ושיפור המכשירים ומזעורם ועם השנים הפך ניתוח להשתלת קוצב לב לפרוצדורה שנחשבת שגרתית ופשוטה. עם זאת וכמו כל פרוצדורה רפואית פולשנית היא בכל זאת נושאת עמה לא מעט סיכונים וסיבוכים אפשריים, חלקן מתרחשות באופן בלתי נמנע וחלקן כתוצאה מרשלנות רפואית. כמו בכל מקרה של רשלנות רפואית על התובע תביעת רשלנות רפואית במקרים של השתלת קוצב לב להוכיח שלושה תנאים בסיים: קיומו של נזק, התרשלות של רופא וקשר בין ההתרשלות לנזק. עילות לתביעות רשלנות נעות על ספקטרום רחב בתחום זה, החל מהשתלה שלא לצורך, פגיעה באוטונומיה או אי הסכמה מדעת, מעקב רפואי לקוי, עיכוב באבחון או בטיפול, אי מתן הנחיות לשיקום, סיבוכים וכיוצא באלה. בהתעורר חשד לרשלנות רפואית, מומלץ בהחלט לפנות לייעוץ משפטי ראשוני לבחינת פרטי המקרה וזאת, כפי שנראה, משום שתמיד יש לבחון את הדברים היטב ולגבש עילות תביעה מוצקות טרם הגשת תביעה.

כשל בפעולת הקוצב הזרים לגוף המטופל כ-50 זרמי חשמל בפרק זמן קצר

באתרYnet  פורסמה בעבר על תביעת רשלנות נגד בית החולים מאיר, שהוגשה על ידי מושתל קוצב לב שכארבע שנים לאחר ניתוח השתלת קוצב הלב החל לסבול מ"חישמול" של זרמים חשמליים בגופו שנגרמו מקוצב הלב וסך הכל כ-50 זרמים שהיכו בו בפרק זמן קצר בעודו שוהה במנוחה בביתו. הוא הובהל באמבולנס לבית החולים, שם לאחר בדיקות, עצרו הרופאים את פעולת הקוצב המלאכותי.

מהכתבה עולה כי המטופל טוען שקוצב הושתל בגופו באופן רשלני שגם לשליחת הזרמים החשמליים למוחו במקום ללבו. מושתל קוצב הלב החליט לתבוע את בית החולים וכן את שירותי בריאות כללית והחברה המייבאת את קוצבי הלב והעמיד את סכום הפיצוי על 2 מיליון שקלים, מה שמשאיר את הדיון בבי משפט השלום. זאת בגין הכאב והסבל שחווה, קיצור תוחלת חייו, הפסדי משכורת, עזרה שתיאלץ להינתן לו על ידי גורמים שלישיים ועוד.

עוד עולה מהכתבה כי מטעם בית החולים והנתבעות האחרות טרם הוגש כתב הגנה. מתגובת בית החולים לכתבה יש להניח כי בית החולים ידחה את טענת הרשלנות ויטען כי הצוות פעל באופן שאינו חורג מהטיפול הסביר, כי קוצב הלב הושתל כראוי ותעיד על פעילותו התקינה לאורך ארבע שנות פעילותו, יש להניח כי להגנתו יטיל ספק בתקינותו של קוצב הלב, או לחלופין יטען לאשם תורם בהתנהלותו של מושתל קוצב הלב המנתק את הקשר הסיבתי אם קיים בין השתלת הקוצב ובין השיבוש בפעילות. מעניין יהיה לקרוא את תגובת קופת החולים והחברה המייבאת את קוצבי הלב.

יש להניח כי בית המשפט ייאלץ לדון בין היתר בטענת האשם התורם, כמו גם לדון בסוגיית סירובו של המושתל לבצע השתלת קוצב לב חוזרת על רקע הטראומה שעבר, מצב שיש להניח יצמצם מהותית את מרבית נזקיו, או לכל הפחות קיצור תוחלת חייו ונזקים הנובעים ממנה.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

הטענה: השתלת קוצב הלב נעשתה ללא צורך רפואי וללא הסכמת המטופל

במקרה אחר מתחום של השתלת קוצב לב שהובא לבית משפט השלום בתל-אביב/יפו ואלה פרטיו: בגיל 56, בשעה ששיחק עם בניו כדורסל, התמוטט התובע ובהתאם לדיווח מצוות מגן דוד אדום שהובהל למקום סבל מדום לב ככל הנראה בשל פרפור חדרים. הוא עבר החייאה במקום שכללה מכות חשמל ואחריהן נלקח לבית החולים מאיר כשהוא מונשם ומורדם. הוא אושפז ואחרי יומיים חזר לנשום עצמאית. 6 ימים לאחר מכן הוחלט על השתלת קוצב לב. אולם בצנתור שנערך יומיים אחר כך  אובחן כסובל ממחלת לב קשה וכי אין צורך בהשתלת קוצב לב אלא בניתוח מעקפים.

שעות לאחר הצנתור עבר התובע מה שהוגדר לאחר מכן כאירוע מוחי קל, בעקבות מצבו הוחלט לדחות את ניתוח המעקפים ולהקדים את השתלת קוצב הלב. שלושה ימים לאחר קבלת ההחלטה הוכנס התובע לניתוח השתלת קוצב לב בהרדמה מקומית ויום למחרת הוא שוחרר לביתו. כחודש לאחר מכן עבר התובע ניתוח מעקפים בבית חולים פרטי שעבר ללא סיבוכים. כשנה ושמונה חודשים לאחר ניתוח המעקפים ביקש התובע להסיר את קוצב הלב, אם כי לטענתו עשה זאת קודם אך לכך לא נמצא תיעוד. בקשותיו להוצאת הקוצב נדחו על ידי הצוות הרפואי. משום כך החליט התובע לתבוע את בית החולים שלטענתו ביצע השתלת קוצב לב ללא צורך רפואי וללא הסכמה מדעת שלו כמטופל.

בית החולים טען להגנתו כי להשתלת קוצב הלב היתה הצדקה רפואית ודוק – אי השתלה של קוצב לב באותה נקודת זמן היתה מהווה רשלנות משום שהשתלת הקוצב היתה בגדר טיפול מציל חיים ויותר מכך – התובע חתם על טופס הסכמה ייעודי לאחר שקיבל את מלוא המידע כמתחייב מחוק זכויות החולה, כולל הסבר, השלכות וחלופות. בית המשפט דחה בסופו של דבר את התביעה וגם את בקשת התובע להיפוך הנטל. עוד מצא בית המשפט כי עצם השתלת קוצב הלב בדין יסודה ולא היה בה מהרשלנות וקיבל את הטענה כי היה מדובר באירוע מציל חיים.

[תא (ת"א) 24110-07-13 פלוני נגד בית חולים מאיר]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך