רשלנות רפואית בהתקנת קוצב לב

תביעת רשלנות רפואית הוגשה בימים אלה כנגד בית החולים מאיר על ידי מטופל אשר נתקף זרמים חשמליים על ידי קוצב לב שהושתל בגופו.

רשלנות רפואית בהתקנת קוצב לב

ביום 15.6.2011 פורסמה באתר "Ynet" ידיעה לפיה הוגשה לבית משפט השלום בכפר סבא תביעת רשלנות רפואית בעל נסיבות מיוחדות. על פי כתב התביעה שהוגש בתחילת חודש יוני, עולה כי לפני כארבע שנים התובע עבר ניתוח בבית החולים "מאיר", במסגרתו הותקן קוצב לב בליבו. על מנת לסבר את האוזן יובהר כי קוצב לב הינו מכשיר מלאכותי שכל תכליתו הינה להסדיר את פעימות לב האדם, זאת באמצעות יצירת גירויים חשמליים המכווצים את חדרי או עליות הלב לקצב הנדרש. במקרה של תביעת הרשלנות הנ"ל נטען כי בעודו שוהה התובע בביתו, הוא חש זרמים חשמליים עזים בתוך גופו. הזרמים חזרו שוב ושוב, כך נטען, זאת אף לאחר שהתובע הגיע לבית החולים ובסך הכל הכו את התובע כחמישים זרמים בפרק זמן קצר.
לאחר עריכת מספר בדיקות בבית החולים, איבחנו הרפואים את הבעיה ונטרלו את פעילות הקוצב.
הטענה המשפטית העיקרית הנטענת על ידי התובע הינה כי קוצב הלב הושתל בליבו באופן העולה כדי רשלנות רפואית, היות והוא שלח זרמים חשמליים למוחו במקום לליבו. בנוסף לבית החולים הנתבע, צירף התובע את החברה שאחראית על ייבוא הקוצב לישראל ואת שירותי ביראות כללית כנתבעות נוספות. את סכום תביעתו הוא מעמיד על הסך של שניים וחצי מיליון שקלים (הוא סכום התביעה המקסימאלי שניתן לדרוש במסגרת תביעת רשלנות רפואית שנדונה בבית משפט שלום), בגין הכאב והסבל שנגרמו לו עקב מכות החשמל ובעקבות קיצור תוחלת חייו, הפסדי משכורת, עזרה שתיאלץ להינתן לו על ידי גורמים שלישיים ועוד.
בית החולים טרם הגיש כתב הגנה מטעמו, אולם ניסיון העבר בניהול תביעות רשלנות רפואית מלמד כי טענתו העיקרית של בית החולים תהיה כי לא הייתה כל רשלנות רפואית מצידו באופן בו הותקן המכשיר, כאשר העובדה שהוא פעל באופן תקין בארבעת השנים האחרונות יכולה להעיד על כך. בנוסף נראה כי בית החולים הנתבע יפנה את חיצי האשמה לחברה שייצרה את קוצב הלב, תוך טענה כי השימוש שעושה בית החולים בקוצבי לב כפוף לאישור משרד הבריאות.
יתר על כן, נראה כי בית המשפט יזדקק לדון בטענת חלופית שיעלה בית החולים לפיה מתקיים אשם תורם מצידו של התובע, אשר מנתק את הקשר הסיבתי בין רשלנות רפואית בהתקנת הקוצב לבין נזקיו הנטענים של התובע. ודוק, עיקר הדיון בהקשר זה יהיה סביב העובדה שהתובע מסרב לביצוע השתלה נוספת של קוצב הלב, כך שאם היה מסכים לתיקון הפגמים והחזרת הקוצב לפעילות מלאה, היו נמנעים כל נזקיו או לכל הפחות, קיצור תוחלת חייו והנזקים הנוספים הנובעים ממנה. נראה כי גם התובע מודע לאפשרות שטענה שכזו תועלה על ידי בית החולים וכבר בכתב תביעתו הבהיר כי סירובו לביצוע ניתוח השתלת קוצב נוסף נובע מהטראומה הקשה שעבר, כמפורט לעיל.
כמו כל תביעות רשלנות רפואית, במיוחד אלו המערבות מספר נתבעים, נראה כי צפויה לצדדים התדיינות משפטית ארוכה בטרם יגיע בית המשפט להכרעה סופית בעניין.