מורסה ארובת העין

מהי אורבת העין וכתוצאה ממה נובעות תביעות רשלנות רפואית עיניים ? על כך ועל המסלול שעל נפגע לעבור בכדי לממש את זכויותיו בבית המשפט – בכתבה.

ארובת העין הינה מבנה המורכב מעצמות ונועד להגן על גלגל העין והרקמות. מורסה, או בשמה הלועזי אבצס, נוצרת כתוצאה מזיהום חיידקי שמערכת החיסון לא הצליחה להתגבר עליו. למעשה, מדובר במצבור של מוגלה, אשר מוקף ברקמות מודלקת ויכול להופיע בכל הרקמות בגוף. הטיפול במורסה בארובת העין צריך להיות מיידי ולהיעשות על ידי ניתוח לניקוז האבצס, אשר לעיתים מלווה בטיפול אנטיביוטי וסטרואידים. בשל הדחיפות המיידית בה יש לנקוט כאשר מאובחן אבצס בארובת העין וההשלכות ההרסניות שיש לעיכוב בטיפול מסוג זה, תחום זה מרובה בהגשת תביעות כנגד הרופא המטפל.
עיקר תביעות רשלנות רפואית – מורסה בארובת העין נובעות מאבחון מאוחר של הדלקת או מטיפול רשלני בניקוזה. טרם הגשת התביעה, על הניזוק לבקש מהמוסד הרפואי הרשלן את הרשומות הרפואיות המתעדות את הטיפול הרפואי שבוצע בו, הן על מנת לצרפן לכתב התביעה והן על מנת לאפשר לרופא המומחה להגיש את חוות הדעת הרפואית מטעמו כשיש בידיו את כל האינפורמציה אודות הטיפול.

 

בהסתמך על חוות הדעת האמורה, יקבע בית המשפט האם הופרה חובת הזהירות המוטלת על הרופא הרשלן ובהמשך לכך האם אכן מדובר בהתנהגות מסוג רשלנות רפואית – מורסה בארובת העין, זאת בהתאם לסטנדרט ההתנהגות המצופה מרופא העיניים הסביר בנסיבות העניין. הנה כי כן, ישנה חשיבות רבת משקל לחוות הדעת שיגיש התובע, אולם לא פחות חשוב מכך הינו הייצוג המשפטי שישכור אותו ניזוק.
ודוק, כפי שיפורט להלן, ניהול תביעות רשלנות רפואית, בכלל ותביעות רשלנות רפואית – מורסה בארובת העין, בפרט, אינו דומה לניהול תביעות אזרחיות אחרות.
בפני עורך דין רשלנות רפואית קיימות מספר אפשרויות, בהן הוא יכול לבחור בכדי להשיג ללקוחו את הפיצוי ההולם בגין הנזקים שנגרמו לו. כך, יכול עורך הדין לבסס את תביעתו על העוולה הנזיקית המנויה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין. בנוסף, בהתאם לנסיבות שבהן בוצעה הרשלנות כלפי הניזוק, יכול עורך הדין להשתית את תביעת מרשו אף על עוולת אחרות המנויות בפקודה, כגון עוולת התקיפה והפרת החובה החקוקה, כאשר להוכחת כל אחת מן העוולות האמורות נדרש כי יתקיימו מספר תנאים.
בכל אותם מקרים בהם מתבסס עורך הדין כל עוולות רשלנות רפואית – מורסה בארובת העין, עליו להוכיח כי מתקיימת מידה מסוימת של אשמה מצד הצוות הרפואי וכי הוא חרג מהתנהגות הרופא הסביר. לעומת זאת, במסגרת ביסוס התביעה על עוולת הפרת חובה חקוקה, צריך כתב התביעה להראות כי החוק מטיל על הצוות שטיפל בניזוק חובה לנקוט בהתנהגות מסוימת, אשר לא קוימה בנסיבות העניין.
עם זאת, לא למותר לציין כי ישנם מקרי רשלנות רפואית  – מורסה בארובת העין בהם ניתן לתובע פיצוי, אף אם לא הוכחו היסודות המנויים בעוולות השונות וזאת מכוח הלכות שונות שנוצרו בפסיקה. למשל, כאשר לא מוכיח התובע את התגבשותם של כל התנאים המקימים את עוולת התקיפה בעניינו, עדיין ייתכן שבית המשפט יחייב את הצוות הרפואי הרשלן בפיצויו, בגין פגיעה באוטונומיה.
הנה כי כן, בפני כל ניזוק עומדות אפשריות חלופיות רבות במסגרתן הוא יכול לתבוע פיצוי בגין רשלנות רפואית שחווה. תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית היא לנתב את הניזוק, כך שיבחר בדרך הטובה והיעילה ביותר, אשר תניב לו את הפיצוי ההולם ביותר לנזקיו.