כשרשלנות רפואית היא עניין אדמיניסטרטיבי

הליך רפואי אינו רק ביצוע פעולה כלשהי על ידי הרופא, אלא תהליך ארוך שכולל לא מעט פעולות לפני ואחרי ולא רק של הרופא או הצוות הרפואי, אלא אפילו של המזכירות, ממש כמו המקרה בכתבה.

רשלנות מזכירות מרפאה

עולה הרושם שכאשר מדובר בהליך רפואה, הכוונה לפעולה שעושה הרופא במטופל, אך למעשה אין הדבר כך כלל. הליכים רפואיים נבדלים אחד מהשני בהתאם למטופל, לרופא ולסיטואציה, אך ככלל הליך רפואי כולל את המגע הראשוני של המטופל עם המערכת ועד לסופו של הטיפול הרפואי עצמו, שגם הוא אינו מסתיים ברגע שהרופא סיים את ההליך אלא כולל גם את זמן ההחלמה והשלכות אחרות שעשויות להיות לטיפול. ההתייחסות אל הטיפול הרפואי כמכלול של פעולות המפגישות את המטופל עם המערכת הבריאותית עומדת גם במרכזו של חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, שמסדיר את יחסי המטופל והצוות הרפואי ומהווה את הבסיס החוקי להגנה על החולה וזכויותיו.

יש חשיבות להבנה הרחבה הזו של ההליך הרפואי משום שהיא נועדה להוות רשת הגנה עבור המטופל. רשת ההגנה הזו חיונית משום שלא משנה עד כמה יתקדם מדע הרפואה ויפרוץ גם גבולות טכנולוגיים, בסופו של דבר כשמערכת מופעלת על ידי בני אנוש תמיד קיים פוטנציאל של טעות. טעות במונחים משפטיים-רפואיים אין משמעותה בהכרח רשלנות, גם אם לפעמים השלכותיה טרגיות. רשלנות נמדדת כאשר הטעות שנעשתה לא עולה בקנה אחד עם הנוהל הרפואי הסטנדרטי שתקף למקרה הספציפי, אך זה איננו תנאי יחיד. שני התנאים הנוספים הם שנגרם נזק למטופל ושנזק הוא תוצאה ישירה של הטעות שנעשתה.

כאשר שלושת התנאים האלה מתמלאים, הרי שטעות, גם אם נעשתה על ידי צוות אדמיניסטרטיבי במסגרת הטיפול הרפואי, בהחלט עשויה להיחשב רשלנות רפואית, כמו במקרה הבא.

האם תלונות של מטופל הן סיבה להקדמת תור?

אחת הסיבות לחקיקת חוק זכויות החולה הייתה ההבנה שבמאזן הכוחות בין המטופל למוות הרפואי, תמיד יהיה המטופל בעמדת נחיתות. חסר לו הידע להבין, בוודאי שלא לפקח, אם הטיפול שניתן ראוי ומתאים, אין לו יכולת לשנות את המערכת ובאופן כללי תלוי בה באופן מובהק. חוסר הידע של המטופל אינו עומד לטובתו, לכן לדוגמא על הרופא לספק לו את כל הידע הרלוונטי באשר לטיפול, אך מה קורה במקרים בהם המטופל אינו יודע מה עליו לעשות ובדיוק לשם כך הוא מבקש את חוות דעתו של הרופא, אך זו מתעכבת בשל קביעת תור מאוחר מדי? זה בדיוק הסיפור שלפנינו.

הגברת הירש, אז בת 66 וחולת טרשת נפוצה, סבלה מבעיות עיניים כחלק ממחלתה ולכן טופלה באופן קבוע במרפאת עיניים. בספטמבר 2004 סיים רופאה הקבוע את תפקידו והיא נבדקה בבדיקה שגרתית אצל הרופא המחליף. הרופא ציין ברישום הרפואי כי הגברת הירש סובלת מ-ERM, מצב שבו קרום לא תקין מתפתח על הרשתית (המקולה). שיש לנתח במקרה של החמרה והיא הוזמנה לביקורת תוך שלושה חודשים. חודש לאחר הביקור, החלה הגברת הירש לסבול מהחמרה בהפרעות ראייה, ביניהן "כתמים שחורים" כהגדרתה, אך במזכירות לא נענו לניסיונותיה להקדמת התור לרופא, וזאת למרות שציינה שהיא חולה בטרשת נפוצה. בייאושה, שלחה הגברת הירש פקס אל הרופא תוך תיאור הסימפטומים ובקשת ייעוץ ועזרה ואף חזרה ושלחה אותו שוב כעבור מספר ימים. לבסוף נקבע תור 10 ימים לאחר משלוח הפקס השני, ב-27.10.

כשהגיעה לתור נמצא כי היא סובלת מקרע ברשתית והגב' הירש נשלחה לבית החולים הדסה עין כרם שם אובחנה עם היפרדות רשתית מלאה הכוללת קרע ואף התחלת PVR, שהוא למעשה קרע ענק, שבתוכו משגשגת רקמה לא תקינה. בגב' הירש בוצעו מספר ניתוחים בניסיון לתקן את הנזק, אולם על אף הניסיונות היא נותרה עיוורת בעין ימין. רשלנות זו של מזכירות מרפאת העיניים, שכשלה מלקבוע תור מוקדם לבדיקה, הייתה לטענת הגב' הירש הסיבה הבלעדית לנזק שנגרם לה ולכן הגישה תביעת רשלנות רפואית על התנהלות המזכירות לבית המשפט השלום בירושלים.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

מה צריך אדם לעשות כדי לשכנע מזכירות רפואית שזהו תור חירום?

בית המשפט בחן את פרטי המקרה ונראה כי עדותה של הגב' הירש תמכה בטענתה כי המזכירות אחראית למחדל שהוביל לאבדן עינה. מדבריה עולה כי צלצלה 9 פעמים במהלך 9 ימים למזכירות וביקשה הקדמה של התור. מתשובותיה לשאלות בית המשפט עולה כי בשל הטרשת הנפוצה, שהיא מחלה נוירולוגית, היא חשבה שעליה לפנות לרופא המומחה משום שהוא הסמכות והוא מבין במקרים של פגיעה נוירולוגית בעיניים וחששה לפנות לרופא אחר, היא אף הסבירה כי לא פנתה למוקד רפואי או חדר מיון משום שהייתה בטוחה שהפרעות הראייה נגרמות כתוצאה מהתקף של טרשת נפוצה ולא הבינה עד כמה המצב דחוף. לא זאת אף זו, הפקידות במזכירות אף לא הפנו אותה לרופא אחר, או לשיחה עם אחות המרפאה למרות תיאוריה המפורטים של הדרדרות מצב עיניה.

מנגד, דחתה קופת החולים הנתבעת את הטענה לרשלנות רפואית באופן פעולת המזכירות ודוק רואה בהתנהלותה של הגברת הירש אשם תורם משמעותי, משום שפנייה לחוות דעת נוספת או למוקד חירום היו בגדר הדבר ההגיוני לעשות עבור כל אדם סביר. משום כך, לפחות לטענת קופת החולים הנתבעת, נשמט כל קשר סיבתי בין התנהלות המזכירות ובין הנזק שנגרם לגברת הירש ובגינו התביעה.

יתרה, מתצהירו של הרופא המטפל לבית המשפט, עולה כי לו היה רואה את הפקס, ששלחה הגב' הירש ומעולם לא הובא לידיעת הרופא, ועל רקע מצבה הרפואי היה מפנה את הגב' הירש לטיפול רפואי דחוף שהיה מונע את הנזק. זכך יש חיזוק משמעותי לטענת הגב' הירש. לפי תצהיר זה ותצהיר הרופא המחליף באותה מרפאה, במקרים בהם מטופל מתלונן על החמרה נהוג להפנות אותו לרופא באזור מגוריו, רופא משפחה או רופא אחר.

טעות אדמיניסטרטיבית כהתרשלות רפואית: בית המשפט פסק פיצויים בסך 300,000 שקלים

בפסק הדין קבע בית המשפט שהפקידות במזכירות התרשלנו משום ששגו בטיפול שהעניקו לפניותיה של התובעת. אמנם בית המשפט מכיר בעובדה שתפקידן אינו לאבחן מצבים רפואיים, אך עליהן לתת מענה הולם. מכאן שאם אין ביכולתן להיענות למטופל, עליהן להפנות אותו לגורם רפואי אחר, אם אחות או רופא, שיוכל לאבחן את המצב ולהחליט לגבי הטיפול הרפואי שנדרש, אם נדרש. בית המשפט לא מצא ממש בטענת קופת החולים הנתבעת באשר לאשם תורם וקבע כי יש לבחון את התנהגותה של הגב' הירש לאור המידע שהיה ברשותה בתקופת החמרת הסימפטומים ולא בדיעבד. לא זאת גם זאת, בית המשפט בוחן את מידת האשמה ולא את הקשר הנסיבתי, לכן לאור השתלשלות המקרים לא ראה בית המשפט כל סיבה לייחס לגב' הירש אשם תורם. בית המשפט קבע פיצויים של 300,000 שקלים לטובת הגב' הירש.

[ת"א (שלום י-ם) 18963-08 ג'ליאן הירש נ' קופת חולים כללית-ההסתדרות הכללית]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך