רשלנות מזכירות מרפאה

האם התנהלות לקויה של מזכירות מרפאה מאפשרת הגשת תביעת רשלנות רפואית? על כך נדון פסק הדין המצורף.

גברת ה.ג חולה כרונית במחלת הטרשת הנפוצה, הגישה תביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים כללית בגין איבוד הראייה בעינה הימנית, אשר לדידה נגרם לה כתוצאה מהתרשלות של הצוות הרפואית המועסק במסגרת מרפאת העיניים של הנתבעת.

על פי תיאור האירועים בתביעתה, עולה כי התובעת הגיעה למרפאת הנתבעת היות וסבלה מטשטושים בשדה הראיה של עינה הימנית. רופאת העיניים שקיבלה את פניה ציינה כי במקרה של החמרת מצבה יש לשקול עריכת ניתוח בעינה והזמינה את התובעת להמשך מעקב שלושה חודשים מאוחר יותר. אולם, מצב ראייתה של התובעת הלך והחמיר והיא פנתה למרפאת הנתבעת על מנת להקדים את התור שנקבע לה, כאמור לעיל. התובעת אף שלחה הודעת פקס למרפאה, במסגרתה דרשה כי יוקדם מועד הטיפול, כך שלבסוף נענתה הנתבעת והקדימה את תורה.
כאשר התייצבה המטופלת לתור החדש שנקבע לה, כבר נמצאה הפרדה של רשתית העין והיא נשלחה באופן מיידי לבית החולים "הדסה", שם נמצא כי היא סובלת מהפרדת רשתית מלאה וקרע בעינה הימנית. התובעת נותחה בבית החולים, אולם בכל זאת איבדה את יכולת הראייה בעינה הימנית.
בית המשפט קובע כי ניתן לראות בהתנהלות קופת החולים הנתבעת רשלנות רפואית, משום שפקידות המרפאה התרשלו בכל הנוגע לטיפול בפניותיה של התובעת וביחס שניתן לתלונותיה. אמנם, בית המשפט מציין כי הפקידות עצמן אינן אמורות לאבחן את מצבה הרפואי של מטופלת, אך יחד עם זאת, עליהן ליתן מענה הולם לפניות החולים, בין אם על ידי הפנייתם לרופא התורן ובין אם הפיינתם לרופא אחר או אחות אחראית, זאת בכדי שניתן יהיה לברר את מצבה הרפואי. ודוק, היות והפקידות לא פעלו בהתאם למצופה מהן, כאמור, יש לקבוע כי התנהלותן וכיוצא בזה התנהלות קופת החולים, מהווה רשלנות רפואית.
במסגרת כתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת נטען כי בנוסף לכך שלא הייתה כל רשלנות רפואית בהתנהלות הפקידות, הרי שניתן לראות בהתנהגותה של התובעת אשם תורם משמעותי, היות ולא נעשתה על ידה כל פניה לרופא אחר בכדי שיבדוק את מצב עינה. ודוק, לטענת הנתבעת עצם העובדה שהתובעת לא פעלה כאדם סביר ולא פנתה לקבלת טיפול באיזור מגוריה, מנתקת כל קשר סיבתי בין רשלנות רפואית מצד פקידות המרפאה לאיבוד הראייה בעינה.
בית המשפט פוסק כי התובעת אכן הייתה מודעת לכך שמצבה הרפואי הולך ומחמיר. זאת ועוד, היא אף חששה שמא קביעת התור במועד כה מאוחר עשויה לגרום לה לנזק ועל כן עשתה כל שאל ידה כדי לשנות את מועדו. על אף האמור לעיל, בית המשפט דוחה את טענות הנתבעת וטוען כי התובעת פעלה כשם שאדם סביר היה פועל בנסיבות העניין ואף מעבר לכך. יתר על כן, התובעת הייתה במעקב רפואי במרפאה במשך שנים ועל כן סמכה על הטיפול המוענק על ידה ועל שיקול הדעת שיופעל על ידי הצוות המועסק במסגרתה.
לאור הקביעות האמורות קובע בית המשפט כי מתקיים קשר סיבתי ישיר בין רשלנות רפואית בהתנהלותה של הנתבעת לנזקי התובעת ומעמיד, בהתאם לכך, את הפיצוי המגיעה לה על הסך של כשלוש מאות אלף שקלים.
ת.א 18962/08