הגדרת "טיפול רשלני" ויישומה בבית המשפט

המטופל סבל מתסביב אשך אך צוות הרופאים התרשל באבחונו, ובסופו של דבר נאלץ לכרות את האיבר. בית המשפט השלום בתל אביב-יפו, אשר פסק בתיק, בחן בקפידה האם התובע עומד בהגדרת רשלנות רפואית על פי פקודת הנזיקין. להלן פסק דין שניתן לאחרונה ומפרט באילו נסיבות ייחשב טיפול כרשלני.

רופא רשלן

הגדרת פקודת הנזיקין ויישומה על ידי בית המשפט

מדובר בשאלה החוזרת חדשות לבקרים ועוסקת באופן שבו יש להגדיר את הרשלנות הרפואית. כלומר, כיצד יקבע בית המשפט כי בנסיבות עניין מסוים מהווה התנהגות הצוות הרפואי רשלנות רפואית?

מפסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו ניתן להשיב על שאלת רשלנות רפואית הגדרה, כאמור. באותו מקרה הגיע התובע לבית חולים, לאחר שחש כאבים עזים במפשעה, אשר לוו בהקאות. צוות בית החולים כלל לא בדק את אשכיו של התובע, למרות שלטענתו הוא לא הפסיק לצרוח כי הכאב נמצא באזור זה. תחת זאת, הוענק לו טיפול תרופתי של משככי כאבים והוא נשלח חזרה לביתו. למחרת היום חש התובע כי משהו אינו כשורה, ובעקבות כך פנה בשנית לבית החולים. הפעם אובחן כי הוא סובל מנמק באשך, דבר שאילץ את הרופאים לכרות אותו.

במסגרת תביעתו טוען התובע כי התנהגותו של צוות בית החולים בביקורו הראשון עולה בקנה אחד עם רשלנות רפואית הגדרה;. התובע סבל מכל התסמינים של תסביב אשך, אולם הרופאים שטיפלו בו כלל לא העלו חשש כי מדובר בבעיה מסוג דא.

לעומת זאת, טענת הרופאים הינה כי הטיפול הרפואי שניתן למטופל היה ראוי, נוכח הנתונים אשר עמדו בפני הצוות הרפואי באותו מועד. כמו כן, על פי הפרקטיקה הרפואית אין עסקינן בהתנהגות העולה כדי רשלנות רפואית הגדרה, בין היתר משום שלא ניתן היה לאבחן, על פי הממצאים שעלו בביקורו הראשון של המטופל, כי עסקינן בתסביב של האשך.

כיצד קבע בית המשפט כי התובע עומד בהגדרת רשלנות רפואית?

בית המשפט קבע כי על מנת לעמוד על רשלנות רפואית הגדרה, יש לפנות לסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, אשר מגדירים את עוולת הרשלנות, כך שתובע החפץ להוכיח רשלנות רפואית חייב להראות כי הוא עומד במבחנים ובתנאים שמשתמעים מסעיפים אלו.

זאת ועוד, בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין, על מנת לבחון האם התובע עומד בטענת רשלנות רפואית הגדרה, יש לשאול ארבע שאלות עובדתיות:

  1. אילו תלונות כאמור השמיע התובע במהלך ביקורו הראשון?
  2. מהן הבדיקות שעבר על ידי הצוות הרפואי (או האם נערכה בדיקה באשכיו)?
  3. האם באמת סבל התובע מתסביב אשך כאשר הגיע לבית החולים לראשונה?
  4. מהי השתלשלות האירועים שאירעה מרגע שחרורו לביתו ועד חזרתו לבית החולים? (במסגרת שאלה זו בוחן בית המשפט האם מחדלי התובע הם שהובילו לנזקיו; עובדה העלולה לשלול את יסוד הקשר הסיבתי ואת תביעתו כולה).

בית המשפט מנתח את חוות הדעת הרפואיות שהגישו בעלי הדין ואת הרשומות הרפואיות שתיעדו את ביקורו הראשון של התובע, וקובע כי התובע אכן התלונן על כאבים במפשעה המקרינים לאשכיו. יתר על כן, הוכח כי אשכיו של התובע כלל לא נבדקו, כאשר על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת בנסיבות העניין היתה חובה מצדו של הצוות הרפואי לערוך לו בדיקת אולטרא סאונד פשוטה, דבר שלא בוצע בפועל.

לפיכך, על פי בית המשפט די במחדל זה כדי להכיר בהתנהלות הצוות הרפואי כרשלנות רפואית, כאמור בפקודת הנזיקין. בהמשך פוסק בית המשפט כי הימנעות מבדיקת אשכים הובילה, הלכה למעשה, לכריתת האשך יום למחרת ועל כן הוא פוסק לתובע פיצוי בגין נזקיו (בניכוי של 20 אחוזים בגין אשם תורם מצדו).

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך