העיקור לא צלח, לבני הזוג נולד תינוק

תביעה יוצאת דופן אשר הוגשה על ידי בני זוג שביקשו לעבור תהליך עיקור שלא צלח, התקבלה. עיינו בממצאי פסק הדין.

עיקור שלא צלח

רשלנות רפואית בעיקור? האם זה אפשרי? מסתבר שכן.

ישנם זוגות אשר מסיבה זו או אחרת אינם מעוניינים להביא עוד ילדים לעולם. לעיתים מקושי כלכלי, ולעיתים מהסיבה שכבר יש לאותו זוג את מספר הילדים אותו רצו.

זוגות אלו, נוקטים באמצעי מניעה שונים על מנת להימנע מהבאת ילד לעולם, כגון: נטילת גלולות, שימוש באמצעי מניעה, (כגון: טבעת או קונדום) ולעיתים האישה אף עוברת עיקור, בידיעה כי הליך זה יבטיח לה כי לא תיכנס להריון עוד לעולם.

בני הזוג פ' ובעלה, אשר בורכו בשמונה ילדים והאישה היתה בהריון עם ילדם התשיעי, החליטו כי המשפחה שלהם גדולה מספיק וכי אינם רוצים עוד להרחיבה. לאור החלטתם ביצעה פ' ניתוח עיקור שבוצע לה מיד לאחר לידתה התשיעית, ניתוח שבמהלכו נקשרה החצוצרה הימנית בשיטת פרקלנד והחצוצרה השמאלית נכרתה עם השחלה בשל ציסטה שהיתה בה.

לאחר הניתוח היתה פ' במעקב בקופה ונאמר לה כי הכל תקין. אולם אז החלפה התפתחות אשר תפורט להלן אשר היוותה את הבסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית בעיקור לבית המשפט:

פחות משנה לאחר הניתוח, פנתה פ' למרפאת הקופה והתלוננה כי עדיין לא קיבלה את המחזור החודשי. ל-פ' בוצעה בדיקה וגינאלית ונאמר לה כי הכל תקין וניתן לה מרשם לתרופה שמטרתה לגרום להופעת המחזור החודשי.

חודשיים לאחר מכן, ומשלא קיבלה את המחזור למרות נטילת התרופה, פנתה פ' שוב לקופה והתלוננה כי עדיין לא קיבלה את המחזור החודשי. רופאת הקופה ביצעה ל-פ' בדיקת US וגינאלית ונאמר לה כי הכל תקין. מספר ימים לאחר מכן ביצעה פ' בדיקת דם ונאמר לה כי היא בהריון בשבוע 15. פ' פנתה מייד לוועדה להפסקת הריון אך הוועדה המליצה לה שלא לבצע את ההליך בשל השלב המתקדם של ההריון והסיכון הקיים בהפלה לאחר שני ניתוחים קיסריים אותם עברה פ' בעבר.

לאחר מספר חודשים ילדה פ' בניתוח קיסרי את ילדה העשירי כאשר במהלך הניתוח נצפו שחלות תקינות, חצוצרה ימנית כרותה בחלקה וחצוצרה שמאלית נמצאה שלמה.

לאור הממצאים ובקשתה של פ' לבצע עיקור נוסף נכרתה החצוצרה השמאלית ובוצעה קשירה חוזרת של הגדמים בחצוצרה הימנית.

ההליכים המשפטיים

פ' ובעלה הגישו לבית משפט השלום בחיפה תביעה שעילתה "עיקור בעוולה" וטענו לרשלנות רפואית בעיקור שבוצע לה, אשר לאחריו נכנסה להריון. בתביעתם ציינו בני הזוג כי מעבר לפרוצדורה הכושלת שהובילה להריון נוסף, טרם ניתוח העיקור ולאחריו נאמר להם כי אחוזי ההצלחה של הניתוח הינם 100% הצלחה, ולא נאמר להם כלל כי קיים סיכוי ולו קל כי לאחר העיקור תיכנס פ' להריון נוסף. לאור הבטחות הרופאים כי לא ייכנסו להריון נוסף, כך ציינו בני הזוג, לא השתמשו באמצעי מניעה כזה או אחר.

מעבר לטענת הרשלנות הרפואית בעיקור שבוצע להם על ידי בית החולים, טענו בני הזוג לרשלנות של הרופאה הגניקולוגית בקופה, אשר במשך פעמיים בהם הגיעה כשהיא מתלוננת על אי קבלת המחזור החודשי, לא בדקה אותה באופן מקיף ולא שלחה אותה לביצוע בדיקות דם להריון וכתוצאה מכך לא אבחנה שהיא בהריון.

לו היה מאובחן ההריון בפעם הראשונה בה פנתה לקופה בתלונות על אי קבלת המחזור, היתה פונה לוועדה להפסקת הריון בשלב מוקדם של הריונה והוועדה היתה מאשרת לה את הפלת העובר.

כתוצאה מהאיחור באבחון של הריונה, טענה פ' במסגרת תביעת רשלנות רפואית זו, כי  הגיעה לשלב מתקדם יחסית של ההריון, שלב שבו כבר לא היתה יכולה להפיל את עוברה.

במהלך ההליך, טען הצוות הרפואי מבית החולים כי ביצעו את הליך העיקור בצורה נכונה, וכי דבר ידוע הוא (ואף מוכח בסטטיסטיקה) כי קיימים מקרים מעטים בהם גם לאחר עיקור יש הריון, ואין הריונה של האישה בפני עצמו מעיד בהכרח על רשלנות רפואית בביצוע העיקור. באשר להסכמה מדעת טען הצוות הרפואי בבית החולים כי לתובעת הוסבר כמה פעמים כי קיים סיכוי (קטן אמנם) כי תיכנס בעתיד שוב להריון חרף הליך העיקור.

הצוות בקופת החולים טען כי רופאת הקופה ביצעה את כל הבדיקות הנדרשות על רקע גילה של התובעת (42 במועד הבדיקה), ובשל סיכום אשפוז הניתוח בבית החולים בו נרשם כי כריתת החצוצרות היתה טוטאלית (ולא חלקית כפי שהיתה בפועל), לא ה יה כל מקום לחשוד כי ייתכן והתובעת בהריון. כן נטען כי לאחר ביקורה הראשון של התובעת בקופת החולים ולאחר שניתן לה המרשם לתרופה המזרזת קבלת המחזור החודשי, נאמר לה שאם לא תקבל את המחזור בתוך כמה ימים עליה לחזור לבדיקה נוספת, אך בפועל חזרה התובעת למרפאתה רק בחלוף חודשיים (טענה זו הוכחשה על ידי פ' מכל וכל).

פס"ד: לא נמסרו מלוא הסיכונים

בפסק דין שניתן ביום 4.3.12, קיבל בית המשפט את תביעתם של בני הזוג פ' ובעלה וקבע כי הוא מקבל את גרסתם כי לא הוסבר להם כלל טרם הניתוח אודות האפשרות כי פ' תהרה שוב בעתיד. מחדל זה מהווה התרשלות חמורה מצד צוות בית החולים, כך קבע השופט, שכן זו פרקטיקה מקובלת ומחייבת כי צוות רפואי יסביר למטופליו את כל הפרטים הרלוונטיים להליך הניתוחי, לרבות השלכות אפשריות, פרקטיקה בה לא עמד הצוות הרפואי מטעם בית החולים. באשר למהלך הניתוח קבע השופט כי לאור חוות דעת המומחים הוא מאמין כי הניתוח בוצע ברמה מקצועית מקובלת, וכי המקרה הנ"ל מהווה את אחד המקרים הסטטיסטיים בהם נוצר הריון חרף קשירת החצוצרות.

באשר לטיפול שהוענק לתובעת על ידי צוות קופת החולים, קבע השופט כי רופאת הקופה לא גילתה את שק ההריון למרות שביצעה בדיקת US וגינאלית כבר שהיתה התובעת בשבוע 7 להריונה, ובכך לא גילתה את הממצא מקום שיד מיומנת היתה אמורה לגלותו. התנהלות רופאת הקופה, כך לדברי השופט, היוותה קיבעון מחשבתי אשר משמעותו המשפטית הינה רשלנות רפואית. ויתרה מכך, לאחר מתן התרופה לזירוז קבלת המחזור היה על הרופאה לזמן את התובעת לבדיקת מעקב על מנת לוודא הצלחת הטיפול.

לאור כל האמור, ולאור העובדה כי בסופו של יום נולד לבני הזוג ילד בריא, קבע השופט כי יש לפצות את ההורים פיצוי על לידת ילד לאחר הריון בעוולה על פי ההוצאות הישירות אשר נגרמו בתקופת ההריון ובגין האובדן לאוטונומיה- סה"כ פיצוי של 130,000 ש"ח.

 

לעיון בפסק הדין המלא:

ת"א 4503-06 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל משרד הבריאות ואח'

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך