בכתבה זו תוכלו לקרוא אודות הלכת בית המשפט העליון ביחס לאופן שבו ייפסק פיצוי כאשר טיפול רפואי רשלני אך לא רק גרם לנזקיו של אדם.
כאשר עסקינן בתביעת רשלנות רפואית בניתוח יכולה הרשלנות לבוא לידי ביטוי בהתנהגות רשלנית אקטיבית מצד הרופאים אשר הובילה לנזק (למשל, ניתוח שנכשל וגרם לסיבוכים) או במחדל רשלני שגרם לנזקים למטופל (למשל, אי קיום ניתוח, מקום שהיה צריך לקיימו, דבר שגרם להרעה במצבו של המטופל).
על מנת לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית, בכלל ותביעת רשלנות רפואית בניתוח, בפרט, על התובע להוכיח, בין היתר, את רכיב הקשר הסיבתי. קשר סיבתי עובדתי בין הטיפול הרשלני או הימנעות רשלנית ממתן הטיפול, לבין נזקיו של המטופל, נבחן על ידי "מבחן הסיבה שבלעדיה אין". כלומר, במסגרת מבחן זה בודק בית המשפט האם אלמלא רשלנותו של המטפל היו נגרמים אותם נזקים למטופל. אם התשובה לשאלה זו הינה שלילית, הרי שיש לקבוע כי מתקיים קשר סיבתי, כאמור.
יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם הקביעה כי קיים קשר סיבתי איננה חד משמעית, בעיקר במצבים בהם ההתנהגות מסוג רשלנות רפואית בניתוח באה לידי ביטוי על דרך המחדל, כמפורט לעיל. בהקשר זה אימצה הפסיקה את ההלכה לפיה ייפסק פיצוי לנזקי התובע על פי הסתברות. כלומר, בית המשפט מעריך מהו חלקה של ההתנהגות הרשלנית בנזקיו של הניזוק ובהתאם לכך מחייב את הרופא הרשלן בפיצויו.
על פי דוקטרינת פיצויי ההסתברות המפורטת לעיל, פסק בית המשפט העליון כי עיכוב מצד רופאים מטפלים בביצוע ניתוח קיסרי היה רשלני, אולם, היות ולא ברור כי אותה רשלנות רפואית בניתוח היא שגרמה לנזקיה של התינוקת (בשל גורם שלישי זר אשר עשוי להיות זה שגרם לאותם נזקים), חוייבו הרופאים המטפלים בפיצוי בסך של עשרים אחוזים מהנזקים שנגרמו לאותה תינוקת והוריה.
גישה זו של בית המשפט העליון החליפה, למעשה, את שיטת הפיצוי שהייתה נהוגה עד אז בדיני הנזיקין, לפיה אם לא יוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק, ברמה של יותר מחמישים ואחת אחוזים ("מאזן ההסתברויות"), לא יפוצה הניזוק כלל.
בדיון נוסף שנערך בפני מותב של תשעה שופטי בית המשפט העליון, נהפכה ההחלטה האמורה של בית המשפט וכנפיה של דוקטרינת ההסתברות קוצצו. כך, נקבע כי אין לסטות מהכלל לפיו הוכחת קיומו של הקשר הסיבתי נעשית על ידי מאזן ההסתברויות. עם זאת, במקרים החריגים שבהם ישנה עמימות בכל הנוגע לקשר הסיבתי והכלל האמור אינו מעניק פיתרון ראוי, ייעשה שימוש בדוקטרינת פיצויי ההסתברות, אולם שימוש זה יהיה מוגבל לנסיבות חריגות.
פסק הדין בדיון הנוסף מעניק שלל דעות בנוגע למצבים שבהם ניתן לחרוג מהכלל ולפסוק פיצויים חלקיים, בהתאם לתרומתה של רשלנות רפואית בניתוח לנזקי התובע . סביר להניח כי פסיקה עתידית תאמץ את הדעות השונות המנויות בפסק הדין האמור, כך שיהיו מקרים בהם ייפסקו פיצויים חלקיים לניזוק, מקום שלא ניתן להצביע על קשר סיבתי ישיר בין הרשלנות לנזקיו, בעוד שבמקרים דומים לא יוחל חריג זה ותישלל זכאותו של הניזוק לפיצוי בגין נזקיו, היות ולא הוכיח ברמה של מאזן ההסתברויות, את קיומו של הקשר הסיבתי שבין ההתנהגות הרשלנית לנזק שנגרם לו בפועל, והכול בהתאם להשקפתו של השופט אשר דן בתיק.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
