האם משפחות הקשישים שנפטרו בבתי אבות מקורונה זכאיות לפיצוי?

תביעות רשלנות רפואית אינן פשוטות להוכחה וגם כאשר הן מתקבלות, הפיצויים אינם משקפים בהכרח את הנזק. אין שום יסוד להאמין כי תביעות על רקע התפרצות נגיף הקורונה, יתנהלו אחרת.

קורונה בבתי אבות

ענף בתי האבות ספג טלטלה קשה במיוחד בעקבות הקורונה. באופן כמעט אבסורדי, הפכו בתי האבות ממקומות שנועדו לרווחת הקשישים למדגרות קורונה פוטנציאליות. למעשה, היתרונות של הדיור המוגן כיחידת שירותים אשר מיועדת למילוי מחסורם של הקשישים, הפכו לחסרונות בעת התפרצות הנגיף, היות והדיירים נחשפו לסכנת הדבקה מוחשית, בין היתר מצד הצוות שנמצא לצידם ומטפל בהם.

גילם הממוצע של דיירי בתי האבות הופך אותם לקבוצת הסיכון הגדולה ביותר. כמחצית מהחולים אשר נפטרו בישראל מקורונה, שהו בבתי אבות ומוסדות גריאטריים שונים ברחבי הארץ. אם נלך לפי פילוח מקרי התמותה על פי הערים (בגל הראשון), מרבית מהמתים הגיעו ממחוז תל אביב – 28 מהם, במחוז צפון 23 מקרים ומחוז ירושלים 22 נפטרים. במחוז המרכז נרשמו 17 מקרי מוות ובמחוז הדרום 16 מקרים, כשאר במחוז חיפה נרשם מקרה אחד בלבד.

לכאורה, במשרד הבריאות ובהתנהלות בתי האבות והמוסדות הגריאטריים לא נקטו צעדי מנע מתבקשים שמטרתם לצמצם את סכנת ההידבקות מהנגיף ובכלל זה: בידוד, בדיקות מקיפות והעברת הקשישים למקומות חלופיים. מבחינת עילת תביעת הנזיקין, המוסדות הללו וכן משרד הבריאות, עשויים להידרש להסברים על רקע טענות לרשלנות רפואית. יחד עם זאת, בתביעת נזיקין בכלל ותביעות רשלנות רפואית בפרט, ישנם 3 שלבים הנדרשים כדי להוכיח קיומה של עילת תביעה לפיצוי: איסוף החומר הרפואי, פנייה לרופא מומחה לקבלת חוות דעת המבססת את העילה והגשת תביעה לבית משפט מתאים, בהתאם לגובה הפיצויים הנתבעים.

למשל במקרה של אדם צעיר שמת מרשלנות רפואית, בית המשפט נוהג לפסוק עבור כל שנת חיים שאבדה, והסכומים עשויים משתנים מתיק לתיק בהתאם לנסיבותיו, כאשר האומדן הוא בין כמה עשרות אלפים למאות אלפי שקלים. כאשר מדובר באדם קשיש ותוחלת חייו קוצרה בשנה או בחמש שנים, הסכומים הכספיים יהיו לרוב נמוכים וברור כי לא ישקפו את הכאב והצער של בני משפחתו.

ברור לכל בר דעת, כי אנשים בגיל הזהב חשופים יתר לנגיף הקורונה המדבק ולכן, בתי האבות והמוסדות הגריאטריים צריכים לנקוט בצעדי מנע. בפועל, במהלך מגפת הקורונה, ננקטו אמנם פעולות מנע, אך למרות זאת תועדו מקרים רבים של מאושפזים ומתים מהמוסדות הנ"ל, דבר המעיד רבות על טיב ההתנהלות והטיפול במקרים השונים. ראוי היה כי משרד הבריאות יפתח בבדיקה יסודית בעניין, למען מניעת הישנות מקרים אלה בעתיד.

האם רשויות המדינה הזניחו את הקשישים?

על פי נתוני התחלואה מבתי האבות  והמוסדות הגריאטריים, נראה כי רשויות המדינה זנחו את הקשישים ולא סיפקו להם את ההגנה הנדרשת, אף על פי שהיה ידוע כי מדובר באוכלוסייה בסיכון חשיפה במיוחד לנגיף. על פי הדיווחים בתקשורת, משרד הבריאות לא טרח לבצע בדיקות קורונה לכל הצוותים והעובדים במוסדות מוסדות בכדי למנוע הידבקות בנגיף. על פי דיווחים, עובדים רבים בבתי האבות אובחנו כנשאי הנגיף רק לאחר שבאו במגע עם הקשישים.

אם הבדיקות לזיהוי נגיף הקורונה היו מתבצעות עם פרוץ המגיפה בישראל, יש יסוד סביר להניח כי ניתן היה למנוע באופן משמעותי את שיעור ההידבקות ולהציל קשישים ועבדים רבים. אפשר לטעון כי הרשויות במדינה התרשלו, כאשר לא  ביצעו בדיקות קורונה דחופות לקשישים ולצוות בתי האבות, בייחוד בהם התגלה נגיף הקורונה. הקשישים הושארו בבידוד יחד עם הצוות ולכן מקרי המוות רק עלו.

החשש: פיצויים בסכומים זניחים

כאשר מוגשת תביעה לבית המשפט בגין מקרה מוות כתוצאה מרשלנות רפואית, הרי שאחד מראשי הנזק העיקריים הנטענים הינו קיצור תוחלת החיים. במרוצת השנים, נעשו ניסיונות רבים מצד עורכי הדיו העוסקים בתביעות של רשלנות רפואית כדי לשנות את ההלכה בבית המשפט, אך ללא הועיל.

כאשר מדובר על הנזק למבוגרים, כאשר הנזק הינו מוות והכוונה היא לקיצור תוחלת החיים, בפועל לא פוסקים פיצוי, למעט סכומים זניחים כאמור לעיל.

למעשה, אם הבדיקות לזיהוי נגיף הקורונה, והפעולות הנדרשות למניעת התפשטות הנגיף היו מתבצעות, כבר בפרוץ המגיפה בישראל, ניתן היה למנוע באופן משמעותי את שיעורי ההידבקות ולהציל קשישים ועובדים רבים. למעשה, גם הרשויות במדינה, לא ביצעו בדיקות קורונה לקשישים וטענה זו נכונה פי שתיים, כאשר משרד הבריאות אף לא הורה לבצע בדיקות קורונה דחופות לקשישים בבתי אבות שכבר ידוע היה, כי התפרץ בהם הנגיף. הקשישים הושארו בבידוד יחד עם הצוות ולכן מקרי המוות רק עלו.

תביעה נגד מי שלא מקיים את הנחיותיו של משרד הבריאות

מחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה החדש 2019 (COVID19)) נוספה לרשימת המחלות המדבקות בתוספת השנייה לפקודת בריאות העם 1940 וכן, מגיפה זו הוכרזה כמחלה מדבקת ומסוכנת לפי סעיף 120(1) לפקודה. הכרזה זו למעשה, מקנה בין היתר למנכ"ל משרד הבריאות את הסמכות למתן הוראות נרחבות, תוך שימוש באמצעים שונים למניעת הידבקות בנגיף והתפשטותה. מנכ"ל משרד הבריאות חתם ופרסם הנחיות וצווים כאשר כל האמור בהם מחייב את מי ששוהה במדינת ישראל.

מי יכול לתבוע תביעת נזיקין את מי שהפר את הצווים או את ההנחיות ובאילו מקרם? כל מי שעונה לצורך העניין לשלושת התנאים המצטברים הבאים:

  • חלה במחלה שנגרמה על ידי נגיף הקורונה.
  • נגרמה על ידי צד שלישי כגון אדם פרטי, נותן שירות או חברה, אשר לא קיימו את ההנחיות של משרד הבריאות. הווה אומר, תוך חריגה מסטנדרט הזהירות המצופה מהם, ותוך הפרת הוראות חקוקות ברורות בעניין.
  • המחלה הותירה נזקי גוף ואף מוות.

לסיכום: תביעות רשלנות רפואית, הינן המאתגרות ביותר בתחום דיני הנזיקין. תביעות אלה דורשות ידע וניסיון מוכח בניהול תיקים כגון אלו. מומלץ לכן, בטרם קבלת החלטה בעניין, לקבל ייעוץ מקצועי בעזרת משרד עו"ד העוסק בתחום.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.