בית המשפט הורה שהמדינה תתחלק בתשלום הפיצוי לאחר שהתברר כי למרות שמשרד הבריאות עודכן כבר לפני שנים בחשד כי הרופאה שטיפלה בפעוטה הינה בעלת דיפלומה אקדמית מזויפת, הוא לא פעל במהירות הראויה לביטול רישיונה.
הורים לפעוטה שנפטרה שעות ספורות לאחר ששוחררה ממוקד רפואת דחופה, יפוצו בסך של כ-1.8 מיליון ₪. תשלום הפיצוי חולק בין המוקד, הרופאה המתחזה ("הנתבעת") ומשרד הבריאות. בית המשפט ביקר בחריפות את משרד הבריאות על גרירת הרגליים בה נקט בהליך לביטול רישיונה של הנתבעת. זאת, למרות שחשדות ראשונים כי הנתבעת הציגה דיפלומה מזויפת בדבר סיום לימודי רפואה במולדובה, עלו כבר שנתיים וחצי לפני כן.
סיפור המעשה
המנוחה, פעוטה בת 8 חודשים, סבלה מתסמינים של חום, שיעול, דופק מואץ וליחה. אמה לקחה אותה למוקד רפואה דחופה שהופעל ע"י טר"מ איכילוב. המנוחה נבדקה ע"י הנתבעת ושוחררה לביתה עם המלצה של הגעה לטיפול רפואי במידה והמצב יחמיר. מספר שעות לאחר השחרור, המנוחה נפטרה כתוצאה מדלקת ריאות חיידקית.
הורי המנוחה הגישו תחילה תביעה כנגד טר"מ איכילוב בטענה לרשלנות רפואית. בהמשך, כתב התביעה תוקן על דרך של צירוף הנתבעת ומדינת ישראל. לטענת ההורים, למרות שכבר בשנת 2016, עלו חשדות לגבי אמיתות הדיפלומה של הנתבעת, משרד המדינה פעל להגשת קובלנה נגד הנתבעת רק לאחר מוות המנוחה בשנת 2019.
בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה
בית המשפט קבע כי מוקד הרפואה הדחופה והנתבעת התרשלו בכך כי לא החלו בטיפול מיידי וכן לא הפנו את המנוחה לחדר מיון. עם זאת, מירב הדיון התמקד באחריות המדינה שלא פעלה במהירות לביטול רישיונה של הנתבעת.
רשלנות רפואית מצד המוקד והנתבעת
נקבע ראשית כי במסגרת המוקד לרפואה דחופה נערכו למנוחה מספר בדיקות שתוצאותיהן היו צריכות ללמד על חשד לזיהום חריף או מצב מסכן חיים וחייבו טיפול באנטיביוטיקה והפנייה דחופה לחדר מיון (ספירת הדם לבנה נמוכה, דופק גבוה, חום גבוה ועוד). לדברי בית המשפט, העובדה כי המוקד לא עשה זאת אלא, שחרר את המנוחה לביתה אינה מתיישבת עם סטנדרט של רפואה סבירה. בית המשפט הוסיף כי ככל שהמנוחה היתה מקבלת טיפול מיידי באנטיביוטיקה, קיימת סבירות גבוהה שהיתה נשארת בחיים.
לאור כל האמור, נקבע כי הטיפול שניתן למנוחה במוקד הרפואה הדחופה היה רשלני ולכן המוקד והנתבעת אחראים לפטירתה של המנוחה.
רשלנות משרד הבריאות (1) – הנתבעת נכשלה 22 פעמים במבחן הרישוי
בשנת 2003 פנתה הנתבעת למשרד הבריאות, מסרה צילום דיפלומה שלפיה היא סיימה, לכאורה, לימודי רפואה במולדובה, וביקשה לעבור מבחן רישוי. בסופו של דבר, היא עברה את המבחן רק בשנת 2014 לאחר 22 ניסיונות. לאחר שעברה את מבחן הרישוי, קיבלה בשנת 2015 רישיון קבוע לעסוק ברפואה.
לדברי בית המשפט, הפער של כ-11 שנים בין מועד הגשת הבקשה לרישיון לבין המועד שבו עברה את הבחינה, צריך היה לעורר חשד ולהוביל לבדיקה פרטנית של עניין הנתבעת. כמו כן, משרד הבריאות היה מודע למקרים של זיוף דיפלומות ואף בשנת 2014, כבר ניתן היה לנקוט באמצעים פשוטים של פנייה ישירה לאוניברסיטה באמצעות הדוא"ל. כל אלו, כך בית המשפט, מעידים על רשלנות משרד הבריאות.
רשלנות משרד הבריאות (2) – החשד הראשוני עלה כבר בשנת 2016
לאחר שהנתבעת התחילה התמחות בבית חולים השרון, פנו נציגי בית חולים בשנת 2016 לאוניברסיטה במולדובה בבקשה לאמת את הדיפלומה. לאחר קבלת תשובה כי הדיפלומה לא הונפקה על ידי האוניברסיטה, פנה בית החולים למשרד הבריאות. במהלך השנתיים וחצי לאחר הודעת בית החולים, משרד הבריאות אכן הזמין את הנתבעת לשימוע ודרש ממנה הסברים אולם לא פעל להגשת קובלנה לשלילת רישיונה הרפואי של הנתבעת עד לאחר פטירתה של המנוחה בשנת 2019.
בית המשפט קבע כי משרד הבריאות לא טיפל באופן יעיל ותוך זמן סביר בבירור החשדות. כך למשל, הנתבעת זומנה לשימוע רק בחלוף כחצי שנה (למרות שמשרד הבריאות ידע כי היא מבצעת תורנויות בבית חולים ואף עובדת בטר"מ); גם לאחר שהמועד שנקצב להצגת מסמכים שמאמתים את הדיפלומה חלף – לא ננקטו הליכי משמעת; התלונה למשטרה הוגשה רק בחלוף זמן רב ועוד.
טענת משרד הבריאות כי לא קיים קשר סיבתי בין הטיפול האיטי, לבין פטירתה של המנוחה, נדחתה לחלוטין. נקבע כי ברור שהנתבעת לא היתה מתקבלת לעבודה כרופאה, אם משרד הבריאות היה פועל ביעילות ותוך זמן סביר לבירור החשד.
רשלנות הנתבעת והמוקד הרפואי בגין הדיפלומה המזויפת
ביחס לנתבעת קבע בית המשפט כי זו פעלה באופן עוולתי הן כלפי ההורים בכך שטיפלה במנוחה מבלי שסיימה לימודי רפואה הן כלפי משרד הבריאות בגין קבלת רישיון לעסוק ברפואה על יסוד דיפלומה מזויפת.
ביחס למוקד לרפואה דחופה, טר"מ איכילוב, צוין כי בגין ההליך הקבלה לעבודה, טר"מ יצאה ידי חובתה בכך שבדקה את רישיונה של הנתבעת באתר של משרד הבריאות. עם זאת, כך בית המשפט, טר"מ כשלה בכך שהעסיקה את הנתבעת, למרות שימוע שנערך לה במשרד הבריאות בשנת 2018 ולאחר שהיא פוטרה מעבודתה בבית חולים השרון.
גובה הפיצוי הועמד על כ-1.8 מיליון ₪
לאור כל האמור, בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי בסכום של 1,842,350 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור כולל של 23.4% (431,109 ₪), כלומר סך כולל של 2,273,359 ₪. על המדינה הוטלה אחריות בשיעור של 50% ועל טר"מ והנתבעת, ביחד ולחוד, הוטלה אחריות בשיעור של 50%. כמו כן, הודעת צד ג' שהגישה המדינה כנגד הנתבעת התקבלה ולכן היא חויבה לשפות את המדינה בגין כל סכום שהמדינה תישא בו.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין
במידה ואתם סבורים כי נפגעתם עקב טיפול רפואי רשלני, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום. כך, עורך דין המתמחה בתחום תביעות הרשלנות הרפואית יוכל לטפל בתביעה מראשיתה ויפעל לצורך השגת הפיצויים המקסימליים בזמן המינימלי האפשרי.
[ת"א 10918-10-19 פלונים נ' טר"מ איכילוב – רפואה דחופה בקהילה ואח']