אין כפל מבצעים: נדחתה תביעה כנגד בית החולים לאחר שקצין התגמולים הכיר בנזקים

נדחתה תביעה של שוטר משמר הגבול בעוולת הרשלנות הרפואית, לאחר שנזקיו הוכרו כבר על ידי קצין התגמולים במשרד הביטוחים. עיינו בנימוקי הדחייה.

עקרון ייחוד עילה

נפגעתם במהלך שרות צבאי, סדיר או קבע? פינו אתכם לבית חולים? טיפלו בכם לדעתכם ברשלנות שגרמה לנזקים בלתי הפיכים ולנכות? לא תוכלו לתבוע את בית החולים על רשלנות זו, אם תבעתם והוכרתם על ידי קצין התגמולים. בשפה המשפטית קוראים לזה ייחוד עילה. בשפה העברית קוראים לזה אין עילה לתביעה. שורה תחתונה, תסתפקו בפיצויים ואל תטריחו את בית המשפט אם אין לכם סיבה מספיק טובה. חבל שתסולקו על הסף. לא נעים, גם מבזבז את זמנו של בית המשפט וגם עולה כסף.

בפסק דין שנפסק בבית משפט המחוזי בחיפה, סילקה על הסף השופטת תמר שרון נתנאל, תביעה של שוטר מג"ב שנפצע במהלך שירותו והופנה לטיפול שלטענתו היה רשלני. למרות שתביעתו הוכרה על ידי קצין התגמולים, השוטר לא הסתפק בכך והחליט לתבוע תביעת רשלנות רפואית, גם את בית החולים אליו הועבר והתהליך הטיפולי שכלל אבחנה והחלטה על אופן הטיפול היה לטענתו רשלני.

בית המשפט המחוזי בחיפה שדן בבקשת בית החולים לדחייה על הסף של התביעה, נדרש לדון בטענת בית החולים לייחוד עילה של תביעת השוטר שבשלה לטענת בית החולים ולפי החוק, לא יכול השוטר להגיש תביעה נוספת בשל הטיפול כנגד בית החולים. מבולבלים? יכול להיות!  ננסה לעשות קצת סדר.

הרשלנות גרמה לנכות לצמיתות, פגיעה בעצב ובגידים ואף לנכות פסיכיאטרית

כאמור, השוטר הגיש תביעה לקצין התגמולים שאכן הכיר בפציעתו,  וקבע כי זו נגרמה במהלך השרות ובעקבותיו.  הוועדה הרפואית שדנה בתביעה קבעה כי בעקבות הפציעה סובל התובע מנכויות לצמיתות. כאן המקום לציין, כי ייחוד עילה מונע מאדם להגיש תביעת נזיקין נוספת בשל אותה עילה, שלפיה הגיש כבר תביעה בעבר. מה שלא מנע מהשוטר להגיש תביעה לרשלנות רפואית נוספת כנגד בית החולים. זאת כאמור, לאחר שתביעה זו הוכרה על ידי קצין התגמולים, בתביעה נטען כי בבית החולים התרשלו בכך שהשתהו בטיפול והאבחנה שניתנה היתה שגויה. כתוצאה מכך סובל השוטר לשעבר מנכויות לצמיתות ובהן פגיעה בעצב, בגידים המכופפים, בגין הצלקת ואף נכות פסיכיאטרית. את כל אלה תמך בחוות דעת רפואיות. לאור זאת טען, על בית החולים לפצותו בשל הנזקים הללו שנבעו כתוצאה מהתרשלותו של בית החולים.

בית החולים טען לנוכח תביעה זו, כי קצין התגמולים הכיר בפציעה זו וחוק הנכים קובע ייחוד עילה, אשר מכסה רשלנות רפואית בעקבות טיפול רפואי. זאת ועוד, מחוק הנזיקים האזרחיים נקבע כי קיימת חסינות גם לשלוחיה של המדינה ולמי שפעל מטעמה, וכן חסינות גם למי שבגללו המדינה אחראית בנזיקין במהלך שירותו הצבאי ובעקבות שרותו הצבאי. לפיכך טען בית החולים על תביעה זו להידחות על הסף.

מנגד טען השוטר לשעבר, כי בית החולים אינו נמצא בבעלות המדינה ולכן לא יכול ליהנות מחיסיון מפני תביעה, מה שכן עומד לזכותה של המדינה, ולכן ניתן לתבוע את בית החולים במנותק מהמדינה.

תנאי שרות, טיפול רפואי רשלני ושלוח של המדינה

בדיון ענייני ובמסקנות  שקיימה השופטת בהמשך לטענות הצדדים, ציינה בין היתר את סעיף 6  לחוק אחריות המדינה, לפיו המדינה אינה אחראית בנזיקים בעקבות חבלה או מחלה, שנגרמו בתקופת השרות הצבאי, וכן התייחסה לפסיקה ממנה עולה כי על פי חוק הנכים, אחריות המדינה כוללת גם אחריות על תוצאות טיפול רשלני שהתקבל במהלך או עקב השרות. עוד ציינה שניתן ללמוד מהפסיקה בנושא כי אין באפשרותו של חייל לבחור לאן יפנה לצורך קבלת טיפול רפואי,  אלא זה יקבע על ידי הצבא. כלומר, הטיפול הרפואי הוא חלק מתנאי השרות. לפיכך המוסד המטפל נחשב לשלוח של המדינה. לכן הצבא אחראי גם על רשלנות אם היתה בטיפול הרפואי, ואין אבחנה אם המטופל הופנה למוסד רפואי בבעלות המדינה או בבעלות פרטית ? בשני המקרים, המדינה היא זו שאחראית על רשלנות בטיפול הרפואי, אם זו תקבע.

השוטר למעשה, כך עולה מפסק הדין, הסכים עם אבחנה זו, אך לטענתו בית החולים שטיפל בו, לא נחשב לבית חולים שבבעלות המדינה ולכן אינו יכול ליהנות מהחיסיון.  בדיון ובמסקנות התייחסה השופטת גם ליתרון שבפיצוי על ידי המדינה באומרה כי, העובדה שנפגעים שמפוצים על ידי המדינה, בשל כל הנזקים שנגרמו להם, זאת מבלי שיאלצו להוכיח רשלנות בטיפול הרפואי, עומדת לזכותם של הנפגעים, ומייתרת עבורם את הצורך בהליכים משפטיים מייגעים יקרים ומסורבלים.

בסופו של דבר, הורתה השופטת שרון נתנאל על סילוק התביעה על הסף מחמת ייחוד העילה וקבעה, כי אין לשוטר עילת תביעת נזיקים כנגד בית החולים.

 

ת"א 3183-05-12