אובדן פרי הבטן

האם הורים לוולד שנולד מת עקב רשלנות רפואית זכאים לפיצוי עבור נזק נפשי ? על שאלה זו משיב בית המשפט בחיוב.

הגברת לוי הגיעה לבית החולים שערי צדק שם המתינה להולדת בתה הראשונה, לאחר טיפולי הפריה רבים שנמשכו כשלוש שנים. במהלך שהותה בחדר לידה התבקשה הגב' לוי "להסתובב" בכותלי בית החולים על מנת לנסות ולקדם את התפתחות הלידה.

 

לגברת לוי לא נאמר על ידי הצוות הרפואי מתי לחזור מאותו "סיבוב" והיא חזרה לחדר הלידה רק לאחר למעלה משלוש שעות.

 

שאלות, בירורים וייעוץ משפטי – פורום רשלנות רפואית

 

עת חזרה הגברת לוי לחדר הלידה לא נצפה דופק לעובר ובדיקת על קול איששה את הנורא מכל ? בעובר אין רוח חיים. על כן ובסיוע שלפן ריק, הוצא העובר המת מרחמה של הגברת לוי. כאמור, הייתה זו ילדה, כשחבל הטבור הדוק סביב זרועה וצווארה.

 

הגברת לוי הגישה תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים בטענות של רשלנות רפואית בלידה.

 

 

במסגרת הליכי תביעת רשלנות רפואית שהוגשה, נדרש בית המשפט לבחון את הנהלים והסטנדרטים הרפואיים הרלבנטיים למקרה והגיע למסקנה כי בכך שלא הבהיר הצוות הרפואי לגב' לוי כי עליה לחזור לחדר הלידה לא יאוחר משעתיים לאחר שיצאה, התרשל בית החולים ומשכך נמצא הוא אחראי בדין בשל רשלנות רפואית בלידה.

 

 

לאחר שניתנה החלטה בשאלת אחריות בית החולים בגין רשלנות רפואית בלידה, עלתה השאלה איזה נזק יכולים הורי העובר לדרוש ? האם רשאים הם לתבוע פיצוי בשם העובר המת ? האם רשאים הם לתבוע נזקים נפשיים שנגרמו להם ?

 

 

 

 

בכל הנוגע לעילת התביעה של ההורים בשם העובר, נקבע כי דין התביעה להידחות. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע אימתי מתחיל אדם להיות זכאי לזכויות וחב בחובות, וזאת באופן הבא: "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו". משכך, הואיל והעובר טרם הגיע ל"גמר לידתו", קבע בית המשפט כי ההורים אינם רשאים לתבוע בשם העובר, אלא בשמם בלבד.

 

בהמשך לכך, בחן בית המשפט את זכאותם של ההורים עצמם לפיצוי עבור נזק נפשי בגין מות העובר כתוצאה של רשלנות רפואית בלידה.

 

המדובר בשאלה משפטית לא פשוטה, שכן העוולה בוצעה למעשה לעובר ומשכך ההורים הינם כביכול ניזוקים "משניים", אשר באם רצונם לתבוע נזק נפשי עליהם לעמוד בתנאי הלכת אלסוחה על התפתחויותיה.

 

בית המשפט העליון קבע כי ההורים זכאים לפיצוי עבור אותו נזק נפשי שנגרם להם בגין מות העובר בשל רשלנות רפואית בלידה. בית המשפט אף התקשה לראות בגב' לוי כניזוק משני, שכן הבדיקה שלא נעשתה בשל רשלנות הייתה אמורה להיעשות בגופה שלה.

 

כמו כן, קבע בית המשפט כי למרות שההורים אינם עונים על התנאי הרביעי של הלכת אלסוחה (הדורש נזק נפשי ו/או פסיכיאטרי משמעותי) הרי שיש מקרים בהם צריך להכיר במקרים קשים ויוצאי דופן, בהם יהיו ניזוקים משניים חריגים, שאינם עומדים בתנאי ההלכה, אך שעדיין תקום אחריות כלפיהם. לאור כך, קבע בית המשפט העליון כי על בית החולים לפצות את ההורים בגין נזק לא ממוני בסך כולל של 550,000 ?.

 

פסיקה זו מהווה "הגמשה" רחבה של הלכת אלסוחה הידועה ומהווה דוגמא לשיקול הדעת הרחב הקיים לשופט היושב בדין, בבואו לבחון את זכאותם של ניזוקים לפיצוי עבור נזק נפשי כתוצאה של רשלנות רפואית שנעשתה כלפי אחר.

 

קראו עוד על רשלנות רפואית בלידה בעמוד המאמרים המלא

 

אנו סבורים, כי מדובר בפסיקה נכונה המיישמת את הלכת אלסוחה למקרה ספציפי באמצעות שיקול דעת נכון, המבצע איזון ראוי בין הרצון להתרעה ולפיצוי ניזוקים מחד, לבין החשיבות בכללים משפטיים ברורים מאידך.

 

לקבלת ייעוץ משפטי והערכת תביעתכם ע"י עורך דין רשלנות רפואית באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר.

 

נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בתשלום.