טרגדיה: המוניטור העוברי הפסיק לשדר דופק אך הצוות התמהמה

מעקב מתמשך בלידה ופעולה מהירה בשעת הצורך נשמעים אלמנטריים, אבל לא תמיד זה עובד ככה, לעיתים רשלנות של צוות עלולה להסתיים במותו בטרם עת של עובר ושל תקוותיהם של הוריו.

מות תינוק בלידה

למרות שהיריון ולידה הם חלק בלתי נפרד וטבעי מהקיום האנושי , ולראייה כ-385,000 תינוקות נולדים מדי יום ברחבי העולם, היריון תקין ולידת עובר בריא הם נס בכל פעם מחדש. לכן מעקב רפואי של ההיריון, בדיקות מקדימות וליווי צמוד של רופא הם בגדר נורמה בעולם המערבי ובצדק. אך המעקב המוקפד הזה לא נגמר בסוף ההיריון, הלידה היא שלב קריטי ולכן רופאים בעולם כולו עוקבים אחרי נהלים שפותחו ושוכללו על מנת למנוע כל טעות אפשרית בדרך ללידה תקינה שבסופו שלום גם לרך הנולד וגם ליולדת.

גם היום, על אף כל השכלולים ופריצות הדרך הטכנולוגיות הרפואיות, לידה עדיין עלולה להיות מסוכנת ליולדת ולעובר. חלק מהטרגדיות שעלולות להתרחש בחדר הלידה מתרחשות למרות המאמצים הרפואיים ולא בשל טעות או סטייה מנוהל רפואי מקובל של הצוות הרפואי, אולם ישנם מקרים בהם הטרגדיה של מות העובר מתרחשת בשל טעות של הצוות הרפואי ומקרים אלה מוגדרים בחוק כרשלנות ומקנים עילה לתביעה של הצד הניזוק, לרוב היולדת, או זוג ההורים. בכתבה זו נעסוק בפסק דין של תביעת רשלנות על מות תינוקת כחמש שעות לאחר לידתה עקב כריכת חבל הטבור סביב צווארה ואחרי לא מעט ניסיונות החייאה.

מות עובר בלידה – מה זה אומר בשפת המשפט?

בטרם ניכנס לפרטי המקרה, מספר מילים בנושא מות עובר בלידה ורשלנות רפואית. בכל מקרה של חשש למחדל בלידה, יש לבחון את העניין לגופו של מקרה ולאורם של הפרטים הספציפיים. למעשה יש לבחון אם נעשו כל הפעולות המתבקשות שכל רופא אחר, המכונה הרופא הסביר, היה מבצע באותה סיטואציה. במצב שהרופא או הצוות הרפואי לא נהג בהתאם לנוהל הרופא הסביר, יש לבחון האם יש קשר סיבתי בין התנהלות זו ובין התוצאה הטרגית. רק אם מתקיימים התנאים של קיום נזק, רשלנות וקשר ביניהם יש עילה לתביעת רשלנות בלידה. פה המקום לציין כי בפסיקה מקובל להפריד בין מקרים של מות העובר עוד ברחם אמו ומקרים בהם העובר נולד בחיים ומת לאחר הלידה, זאת מהטעם הפשוט שלעובר בבטן אמו לא מוקנות זכויות עצמאיות. במקרים בהם העובר נולד חי, ראשי הנזק יכולים לכלול סעיפים כמו: קיצור חייו של התינוק, כאב וסבל, אבדן כושר השתכרות והוריו גם הם יוכלו לתבוע עבור נזקים שאינם ממוניים.

המוניטור הפסיק לשדר דופק, הצוות לא פעל בהתאם לנוהל הרפואי הסטנדרטי

פרטי המקרה המובאים לפניכם לקוחים מתוך פסק הדין בתביעת רשלנות רפואית בלידה מטעם עזבון תינוקת שנפטרה 5 שעות לאחר לידתה והוריה נגד מרכז רפואי העמק והוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה. מהדברים עולה כי היולדת הגיעה למרכז הרפואי ובעשר בבוקר ביום שלאחר אשפוזה נכנסה לחדר הלידה. 6 שעות מאוחר יותר נולדה התינוקת כשחבל הטבור כרוך סביב צווארה. למצער ולמרות ניסיונות הנשמה והחייאה מרובים, מותה נקבע עוד באותו ערב, כחמש שעות לאחר לידתה.

פעולתו של הצוות הרפואי באותן שש שעות הן קריטיות להכרעה אם התקיימה רשלנות בלידה במקרה זה. מהעולה מכתב התביעה כ-20 דקות לפני הלידה אחת מאחיות חדר הלידה שמה לב כי המוניטור, שנועד לנטר את דופק העובר, הפסיק בפתאומיות לשדר דופק. הרופא המתמחה אליו פנתה ביקש ממנה להחדיר אלקטרודה להמשך מעקב דופק, אולם לא האחות ולא הרופא הצליחו במשימה. כרבע שעה לאחר שניטור הדופק פסק נכנסה לחדר הלידה רופאה בכירה והורתה על הכנת שולפן ריק, אולם כ-5 דקות לאחר מכן התרחשה הלידה עם חיתוך חיץ (אפיזוטומיה) שנעשה בדחיפות לחלץ את העובר.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

מהעדויות שעלו בבית המשפט עולה כי עוד לפני הפסקת פעילות המוניטור העוברי הודגמו האטות בדופק העובר שהיו צריכות להעלות את רמת הדריכות של הצוות. מרבית פסק הדין מתמקד בפעולת הצוות בעשרים הדקות הקריטיות בין הפסקת שידור הדופק של המוניטור ועד ללידת התינוקת כשחבל הטבור כרוך סביב צווארה. בהתאם לעדויות, ובהן גם עדותה של הרופאה הבכירה, פסק בית המשפט כי הצוות התמהמה באותן דקות קריטיות, הקריאה לרופאה הבכירה נעשתה מאוחר מדי הואיל ולא היתה בסמכות הרופא המתמחה להכריז על לידת ואקום וכך התבזבז זמן יקר שאולי היה מציל את העובר משום שהתקיימו כל התנאים המיילדותיים ללידת חירום בואקום, אותה יכולה היתה לבצע הרופאה הבכירה. כל אלה הביאו את בית המשפט לפסוק כי התקיימה רשלנות רפואית, כי התקיים קשר בינה ובין מותה של התינוקת וכי על המרכז הרפואי לפצות על הנזק שגרם.

סך הפיצוי שפסק בית המשפט עמד על שמונה מאות אלף שקלים, בגין שני ראשי נזק עיקריים נזק לא ממוני, קיצור חיי התינוקת ופיצוי בגין סבל וכאב ונזק ממוני, היינו אבדן כושר ההשתכרות של התינוקת. מרכז רפואי העמק ערער על פסק הדין אולם בית המשפט העליון בשבתו כערכאת ערעור לא מצא מקום להתערבות בפסיקתו של בית משפט קמא והשאיר אותו על כנו.

[ע"א 5358/09 עזבון המנוחה קטינה בכור בת אינה ז"ל נגד מרכז רפואי העמק]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך