פיגור שכלי בשל אי אבחון מצוקה עוברית

הולדת יילוד עם פיגור שכלי מעלה שאלות משפטיות ומוסריות קשות העומדות, כגון האם ניתן היה למנוע את הלידה ולבצע הפלה מוקדמת.

אי אבחון מצוקה עוברית יכול להוביל לכדי הולדה של יילוד עם פיגור שכלי או שיתוק מוחין. לקות כרונית זו מתפתחת כתוצאה מנזק שנגרם למוח העובר, כתוצאה מחוסר מסוים בחמצן, דבר אשר עלול להשפיע על תנועתיות הגוף, מידת התיאום בין השרירים, היכולות השכליות והכישורים הקוגניטיביים של היילוד. בחלק מהמקרים, הלקות עשויה להתפתח במהלך תקופת ההיריון, ובחלק מהמקרים לאחר מכן. במידה ולקות זו לא אובחנה בעת ההיריון ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית.

גם כאשר רשלנות רפואית לא הובילה למום באופן ישיר ניתן להיות זכאי לפיצוי

גם אם אין קשר בין התנהלות הצוות הרפואי לבין הנזק המוחי שנגרם ליילוד במהלך ההיריון או לאחר הלידה, הרי שאי אבחון התופעה, על ידי הרופאים המטפלים ומתן אפשרות ושיקול דעת להורים לבצע הפלה, יכולה לעלות לכדי עילת תביעה.

לעיתים, המום מתפתח משמעותית רק לאחר הלידה, ויכול להתבטא בפגיעה בדרגה של כמאה אחוזי נכות לצמיתות. על כן, במידה והיה ניתן לאבחן זאת ולא אובחן הדבר, ניתן לבחון הגשת תביעה.

כשלים רפואיים נפוצים

לידת ילד, הסובל מפיגור שכלי או מום אחר, יכולה להצמיח עילה לתביעה ולהיתפס כרשלנות רפואית בגין מעשה או מחדל, אשר אירעו במהלך ההיריון ו/או בלידה עצמה, והובילו להתפתחות הלקות השכלית או הגופנית.

במהלך ההיריון, היולדת העתידית אמורה לעבור מספר בדיקות, הכלולות בסל הבריאות של קופת החולים, ובאפשרותה אף לפנות לבדיקות נוספות אשר אינן כלולות בסל הבריאות.

כאשר הצוות הרפואי אינו מבצע הפנייה לבדיקות אבחנתיות ראויות (אף מחוץ לסל הבריאות) או אינו מתייחס כראוי לממצאיהן, הדבר עלול להיחשב לכשל רפואי חמור.

דוגמא נוספת לכשל רפואי: במידה ואובחנו סיבוכים בהיריון או שעלה חשד לסיבוך, והצוות הרפואי לא שטח את כל המידע בפני היולדת העתידית, לגבי הסיכונים האפשריים והחלופות העומדות לרשותה. מחובתו של הצוות הרפואי להמליץ על סיום היריון נוכח ממצאי הסיכון.

רשלנות רפואית יכולה להתרחש גם כאשר נבחרת שיטת טיפול לא נכונה, כגון אי ביצוע ניתוח קיסרי כאשר נדרש, או כאשר שיטת הטיפול לא מתבצעת כיאות. כמו כן בביצוע לידת ואקום או לידת מלקחיים, היכולות להוביל לפגיעה בוולד.

כיצד תתבעו במקרים אלו?

כל תביעה חייבת להיות מלווה בחוות דעת רפואית מרופא מומחה בתחום, המנמקת כי הטיפול של הצוות הרפואי לא היה בגדר הסביר כמקובל בתחום.
לאחר מכן, יש צורך באיסוף  ותיעוד כל המסמכים הרפואיים שבנמצא (מקופת החולים, בית החולים, וכל שאר הבדיקות שנערכו), המוכיחים את הדברים הבאים:
א. הוכחה כי הצוות הרפואי המטפל היה מחויב לנהוג ברף מסוים בעת האירוע.
ב. הוכחה כי הצוות הרפואי לא נהג באופן סביר.
ג. טעות של צוות הרופאים היא זו שגרמה לנזק.
ד. הוכחת היקף הנזק.

לאחר כל זאת, יש "לתרגם" את כל ההוכחות לעיל ל"שפה משפטית".

לפיכך, תביעות בגין התרשלות רפואית, עקב אי אבחון מצוקה עוברית, הינן תביעות מורכבות, הדורשות ידע וניסיון משפטי ורפואי. על כן מומלץ לפנות אל עורך דין המנוסה בתחום בכל מקרה בו מתעורר חשד.