שיתוק מוחין (CP) כתוצאה מכשל בהריון או בלידה

תביעות רבות מוגשות לבתי המשפט על רקע שיתוק מוחין שנגרם במהלך לידה, או סמוך לה. על המחלה, תביעות בנושא המוגשות לערכאות השיפוטיות, ואף דוג' מהפסיקה, במסגרתה נפסק פיצוי בסך של כארבעה מיליון ש"ח לטובת קטין אשר נגרם לו לטענתו נזק קשה, בסקירה הבאה. 

 

תחילה, חשוב לנו ליידע אתכם, אלה המחפשים מידע רפואי / משפטי בתחום, כי בלא מעט מהמקרים, מקורה של המחלה (שיתוק מוחין – CP) ברשלנות רפואית שאירעה קודם ללידה או בלידה עצמה.

לפיכך, למען הסר כל ספק בדבר האחריות לגרימת המחלה, במקרה ויקירכם סובל במחלה, אנו ממליצים לכם לפנות למשרד עורכי דין הבקיא בתחום ואשר לרשותו מומחים רפואיים בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, לשם בחינת הנושא והערכת סיכוי תביעה.

באפשרותכם גם להיוועץ עימנו כבר עתה כאן: פורום רשלנות רפואית

מהו שיתוק מוחין?

באופן כללי ניתן לומר כי בפגיעה במוח אשר באה לידי ביטוי בהפרעות שונות, ואשר סביר כי אירעה בסמוך ללידה (בהריון ו/או בלידה עצמה ו/או מיד לאחריה). במרבית המקרים, המחלה מתרחשת לפני גיל שלוש, ולא ניתן לאבחנה מיד לאחר הלידה. עובר אשר בשל רשלנות רפואית בלידתו (למשל עקב מצוקה עוברית אשר גרמה לאי אספקת חמצן במוח) סובל משיתוק מוחין, עשוי למשל לסבול מהפרעות מוטוריות, הפרעות בתנועה, כגון: המיפלגיה, דיפלגיה, קואדריפלגיה, הפרעות נשימה, פרכוסים, אפליפסיה, בעיות בעמוד השדרה, ועוד.

מתי יוכר שיתוק מוחין ככזה אשר מקורו ברשלנות?

רשלנות מצד הצוות הרפואי עשויה להתרחש במגוון רחב של אפשרויות, קודם ללידה ובלידה עצמה. יחד עם זאת, המשותף לכלל המקרים אשר הוכרו בפסיקה: קיומה של התרשלות (כגון: התעלמות ממצוקה של העובר, היעדר מעקב של המוניטור, אי ביצוע ניתוח קיסרי, ועוד), קיומו של נזק לאם או לעובר (נזק גוף כדוגמת שיתוק מוחין), וקשר סיבתי בין ההתרשלות והנזק (הווה אומר, שהנזק, השיתוק מוחין, מקורו אינו בטעמים אחרים שאינם קשורים לרשלנות הרפואית הנטענת).

הרופאים שגו בהערכת המשקל, העובר נולד עם שיתוק מוחין

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל תביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין שהוגשה על ידי קטין שנולד בבית חולים ציבורי במדינת ישראל. מסכת האירועים שהובילה להגשת התביעה האמורה החלה עוד כשאימו של התובע נשאה אותו ברחמה. כך, בשבוע השלושים ושניים להריון עימו, סבלה אם התובע מדימום שהפסיק וחזר שוב בשלב מתקדם יותר של ההריון. בעקבות דימומים אלו, ערך זה הצוות הרפואי של בית החולים מספר בדיקות, שכולן העלו ממצאים תקינים אודות התפתחות ההריון.

כשהגיע העת ללדת את התובע, הוזרק ליולדת חומר לזירוז הלידה ואפידורל, על מנת להקל על כאביה. לאחר כעשר שעות צירים אובחן כי ראשו של התובע נמצא במצב אלכסוני, המקשה על יציאתו והוחלט להשכיב את האם, בעקבות כך, על צידה. לאחר שחלפו שתיים עשרה שעות מתחילת הליך הלידה, עלתה טמפרטורת גופה של היולדת, עובדה שאילצה את הצוות הרפואי ליילד את התובע באמצעות מלקחיים. שני נסיונות ליילדו כאמור נכשלו, על ידי שני רופאים שונים, כאשר בניסיון השני נדחף ראש העובר עוד יותר. רק לאחר שהניסיון ליילד את העובר בלידת ואקום נכשל, הוחלט על ביצוע ניתוח קיסרי דחוף.

התובע נולד במצב קשה, אושפז במשך חודש וחצי לאחר לידתו ושוחרר מבית החולים כשהוא סובל משיתוק מוחין, אשר על פי התיעוד הרפואי נגרם בעקבות חוסר אספקה של חמצן לרקמות המוח במהלך הלידה.

לטענת התובע יש לראות באופן ניהול הלידה, כאמור, כרשלנות שהובילה לשיתוק מוחין ולנזקים קשים מהם הוא סובל כיום. זאת ועוד, לטענתו, הצוות הרפואי שגה בבדיקת הערכת משקל העובר שנערכה עובר ללידה (בפועל משקלו היה גבוה מאד ועלה על ארבעה וחצי קילוגרמים). לטענת התובע, לו היו מעריכים את משקלו באופן הולם, הרופאים היו נמנעים מביצוע לידת מלקחיים ו/או לידת ואקום ומחליטים על ניתוח קיסרי במועד מוקדם יותר ובכך היו מונעים את נזקיו או לכל הפחות מפחיתים את חומרתם.

במסגרת ההליך המשפטי, טענו נציגי בית החולים כי לא כשלו באופן בו ניהל הצוות הרפואי את לידת התובע וכי ההריון סווג כהריון בלתי מסוכן ועל כן כל פעולות הרופאים, כאמור, היו בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת. בנוסף נטען כי כל טענותיו של התובע, בנוגע להתנהגות רשלנית שגרמה לשיתוק מוחין, נודעו לו בדיעבד ולפי כך מדובר בחוכמה לאחר מעשה היות ולטענת הרופאים, לא הייתה להם היכולת לצפות בזמן אמת את הסיבוכים שארעו לתובע בפועל.

בית המשפט קבע כי הרישום אודות הערכת משקלו של העובר ברשומות הרפואיות, אינו משקף את המידע שעמד בפועל בפני הצוות הרפואי. זאת ועוד, קיימת ספרות רפואית ענפה המעידה על חשיבות הערכת משקל העובר קודם ללידה ורופא שאינו נוקט בכל האמצעים הנדרשים להערכת המשקל, מקטין את האפשרות שיקבל החלטה נכונה ומגדיל את הסיכוי להתנהגות מסוג רשלנות רפואית שיתוק מוחין, אשר על פי בית המשפט ארעה במקרה דנן.

על רקע האמור לעיל ולאחר קביעה כי מתקיים אף יסוד הקשר הסיבתי, פוסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך של כארבעה מיליון שקלים.

לסיכום

סבורים כי שיתוק מוחין ממנו סובל ילדכם ו/או יקירכם הינו תוצאה של רשלנות רפואית? המלצתנו היא בכל מקרה ומקרה לבחון זאת בעזרת גורמים מקצועיים, הן בתחום המשפט (עורכי דין הבקיאים והמנוסים בתחום) והן על ידי מומחים רפואיים (בתחום הגניקולוגייה והמיילדות).