רשלנות במעקב לידה שגרמה ללידה שקטה

בית המשפט הורה לשלם פיצוי בסך של 180,000 ₪ לבני זוג שחוו לידה שקטה עקב רשלנות בית החולים שניהל את מעקב הלידה, ולא הבחין במצוקת העובר.  

לידה שקטה

"לידה שקטה" הינה כינוי ללידת ולד מת, מאחר שהיא אינה מלווה בבכי התינוק שמאפיין לידה של ולד חי. מטבע הדברים מדובר בהליך כאוב, שלא פעם אף כרוך בטראומה שלא קל להתאושש ממנה.

ישנן סיבות שונות שיכולות לגרום ללידה שקטה, כגון מות העובר ברחם עקב מום שלו או מצב רפואי של האם (כגון רעלת הריון חמורה), הפסקה יזומה של ההריון, כריכת חבל הטבור סביב העובר, ועוד. עם זאת, לעתים הלידה השקטה עלולה להתרחש גם עקב רשלנות של בית החולים שמנהל את הלידה, וזאת כפי שאירע לבני זוג צעירים בסוף הריונם הראשון, בשנת 2015.

האם הגיעה לבית החולים מוקאסד שבמזרח ירושלים כשהיא בשבוע ה-38 להריונה, וזאת עקב ירידת מים מוקדמת. היא נבדקה על ידי רופא, שערך לה בדיקת אולטראסאונד ממנה עלה שהעובר נמצא במצב חיוני ועם דופק תקין, וחוברה למוניטור למשך כשעה. תוצאות המוניטור פורשו על ידי הצוות הרפואי של בית החולים כתוצאות תקינות, ועל כן היא נותקה מהמוניטור למשך יותר מ-3 שעות. לאחר מכן היא חוברה שוב למוניטור על ידי אחות, אולם האחות לא הצליחה למצוא דופק עוברי, ועל כן היא הזעיקה את הרופא שערך לאם בדיקת אולטראסאונד, אך זו הראתה שהעובר מת ברחם. לאחר מכן בוצע זירוז לידה, בסיומו חולץ העובר ללא רוח חיים, וכשחבל הטבור כרוך פעמיים סביב צווארו.

ההורים הגישו תביעת רשלנות בלידה כנגד בית החולים בטענה שהוא התרשל באופן שגרם לכך שהוא לא גילה מבעוד מועד את מצוקת העובר שגרמה בדיעבד למותו, ובכך מנע את האפשרות להצילו על ידי ניתוח קיסרי דחוף. בנוסף טענו ההורים לנזק ראייתי מאחר שבית החולים לא טרח לערוך רשומות רפואיות מלאות כנדרש ולפי הדין, ועל כן לא ניתן לדעת מתי בדיוק נערך הניטור של העובר ומי פיענח אותו. לדבריהם, אובדן העובר, שהיה ילדם הראשון, גרם להם לכאב וסבל רב, בגינו האם אף פיתחה פוסט טראומה קשה. לאחר אובדן העובר הראשון היא גם עברה עוד 3 הפלות, ורק לאחר מכן נולד להם תינוק בריא.

בית החולים דחה את טענות בני הזוג וטען שהוא פעל כשורה ולפי הסטנדרט המקובל, הן מבחינת התנהלות הרופאים ועריכת כל הבדיקות הנדרשות, והן מבחינת עריכת הרשומות הרפואיות, וכי אובדן העובר היה בלתי צפוי ולא ניתן לחיזוי מראש. לדבריו, ממצאי הניטורים שנערכו לעובר היו תקינים, ולא העידו על מצוקת העובר. בית החולים אף הטיח אשם בבני הזוג, בטענו שהם לא מסרו לו את כרטיס מעקב ההריון ואף הסתירו ממנו מידע.

האם בית החולים התרשל בשלב ניטור העובר?

המחלוקת העיקרית בין הצדדים עסקה בשאלה האם בית החולים התרשל בשלב ניטור העובר, וכיצד.

חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בני הזוג טענה שתרשים המוניטור שחובר לאם עם הגעתה לבית החולים היה אמנם תקין בתחילתו, אולם בהמשך הוא הפך לחשוד, מה שחייב את המשך ביצוע הניטור, במקום להפסיקו, כפי שנעשה בפועל. בנוסף, הצוות הרפואי התרשל גם בכך שלא הנחה את האם לעקוב אחר תנועות העובר ולהזעיק את הצוות אם היא תחוש בירידה בתנועותיו. לדבריו, אם בית החולים לא היה מתרשל והיה מבצע את המעקב כנדרש, אובדן העובר היה נמנע בסבירות גבוהה.

לעומת זאת, חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית החולים קבעה שתרשים המוניטור של העובר כלל לא העיד על מצוקה שלו, וכי הצוות הרפואי פעל לפי כל הכללים המקובלים, בפרט שהאם עדיין לא הייתה כלל בלידה פעילה, ולא היו לה צירי לידה. לדבריו, גם אם היו מנטרים את האם באופן רציף וללא הפסקה, לא היו בהכרח מגלים את המצוקה של העובר, מאחר שאין כל אינדיקציה שהייתה לו בעיה שניתן לאתר בניטור.

אותו מומחה אמנם אישר בחקירתו הנגדית שחשוב לומר לאם לעקוב אחר תנועות העובר, אך טען שהעובדה שהדבר לא נרשם ברשומות הרפואיות, אינה מעידה בהכרח שלא נאמר לה על כך, וזאת מאחר שמדובר בפעולה שגרתית, מה גם שהיא בודאי ידעה על כך בעצמה, מאחר שזו ההנחיה שניתנת לכל אשה בהריון וכבר מתחילת הריונה.

אולם, בית המשפט קיבל את עדותה של האם לפיה הצוות הרפואי של בית החולים לא הנחה אותה מעולם לעקוב אחר תנועות העובר, בפרט מאחר שעדותה הנ"ל לא נסתרה כלל על ידי בית החולים, שלא טרח להביא לעדות בפני בית המשפט אף אחד מהצוות הרפואי שטיפל בה. העובדה שעניין עריכת המעקב אולי צויין בפני האם במהלך הריונה, אינה פוטרת את בית החולים מחובת ציונו בפני האם בזמן שהיא מאושפזת אצלו ותחת השגחתו, בפרט שמדובר בלידה ראשונה שלה.

עוד נקבע שעקב החסר ברשומות הרפואיות, לא ניתן לדעת מתי בדיוק נערך הניטור שהעלה את הממצאים המחשידים, והאם הרופא המטפל בחן אותו, כך שבית החולים התרשל גם בעניין זה.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

האם מותו של העובר היה נמנע לו בית החולים לא היה מתרשל?

לאחר שבית המשפט קבע שבית החולים התרשל בכל הקשור להימנעות מלומר לאם לעקוב אחר תנועות העובר וכן לגבי בדיקת הניטור הבעייתי, הוא פנה לבדוק האם ניתן היה למנוע את מות העובר אם בית החולים לא היה מתרשל.

בית המשפט ציין שאף אחד מהמומחים הרפואיים של הצדדים לא קבע מה בעצם גרם למות העובר, ואף לא ניתן לומר שכריכת חבל הטבור סביב צווארו היא שגרמה בהכרח למותו, מאחר שיש לידות רבות שבהן העובר ממשיך לחיות באופן בריא ותקין גם לאחר שהוא נולד במצב כזה.

מצד שני, הקושי להוכיח מתי מת העובר ואם ניתן היה להצילו אם היו מגלים את מצוקתו קודם לכן, נובע מרשלנות בית החולים, דבר שמצדיק את העברת נטל ההוכחה לכתפיו, אולם הוא לא עמד בנטל זה.

עם זאת, בדיקת העובר לאחר מותו העלתה שגם אם הוא היה נולד חי, הוא לא היה בריא לגמרי, מאחר שהוא סבל מבעיות שונות, לרבות קטרקט, כבד וטחול מוגדלים, וריאות לא מפותחות, דבר שמטבע הדברים עלול להשליך על תוחלת חייו.

בהתאם לכך נפסק לבני הזוג פיצוי כולל בגין כאב וסבל בסך של 180,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 42,120 ₪.

[ת"א (י-ם) 39558-01-18 פלונית נ' אגודת אלמקאסד האיסלמית לצדקה בירושלים]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך