התעלמות מרצון המטופלת

יולדת שהצוות הרפואי התעלם מרצונה המפורש ונאלצה לעבור כריתת רחם, הגישה תביעת רשלנות רפואית. בית המשפט פסק לזכותה פיצויים של כחצי מיליון שקלים.

כריתת רחם בלידה

עבור נשים רבות הבחירה בלידה טבעית, ללא התערבות רפואית, מכשירנית ותרופות משככות, נעשית מתוך רצון לחוות את תהליך הלידה במלוא החושים ומתוך הקשבה לגופן. לידה טבעית נעשית ללא התערבות רפואית שאינה נדרשת מתוך הנחה שלידה היא אקט טבעי שלא דורש התערבות רפואית ללא צורך אלא במקרי חירום. המערכת הרפואית נוטה להיענות לרצונה של היולדת כל עוד היא עומדת בקריטריונים שנקבעו מראש ותפקידם לצמצם סכנות אפשריות לאם ולעובר. בכל לידה טבעית במקרים בהם מתעורר סיכון לאם או העובר, שיקול הדעת של הצוות המיילד מכריע אם יש צורך בהתערבות רפואית, אם באמצעות מכשירים או ניתוח קיסרי.

הפרוטוקול ברור: ניתוח קיסרי לרוב פוסל אפשרות ללידה טבעית

עבר של ניתוח קיסרי לא פוסל באופן אוטומטי את האפשרות ללידה טבעית למרות שהוא מעלה את הסיכוי לקרע ברחם. היום מקובל במרבית בתי החולים לאפשר ללדת לידה טבעית לאחר ניתוח קיסרי, למעט במצבים שהסיבה לניתוח קיסרי חוזרת על עצמה, למשל במצבים של מנח עכוז או כאשר קיימת אי התאמה בין ראש העובר לפתח הרחם, או במצבים בהם עברה פחות משנה מהניתוח הקיסרי ועד הכניסה להיריון הבא, מצב שמעלה את הסיכוי לקרע ברחם.

עם זאת לידה טבעית במקרה של עבר עם ניתוח קיסרי לרוב תנוהל מתוך הנחה שקיים סיכוי להתערבות רפואית במקרה הצורך. חשוב להבין שניתוח קיסרי קודם מעלה את הסיכון לקרע ברחם במהלך הלידה, גם במקרים בהם חלף פרק זמן ארוך בין הניתוח הקיסרי להיריון הנוכחי. בעבר הפרוטוקול היה מאוד ברור שאין מנתחים במקרה של עבר עם ניתוח קיסרי, היום יש ניסיון ללכת לקראת היולדת עד כמה שניתן כל עוד אין סיכון ליולדת ולעובר והלידה נעשית תחת ניטור.

החלטה של יולדת ללדת בלידה טבעית למרות עבר של ניתוח קיסרי עשויה בהחלט להיות בגדר סיכון חיי העובר ומחייבת ייעוץ וליווי רפואי. החלטה של רופא מיילד לא לבצע ניתוח קיסרי, אם לבקשת היולדת ואם לאו, בהתעלם מעבר של ניתוח קיסרי ולמרות הסיכוי לקרע ברחם, בהחלט עשויה להוות עילה לתביעת רשלנות בלידה בגין הנזקים לאם ולעובר.

התעקשות רפואית שמתעלמת מרצון המטופלת

לבית המשפט הגיע עניינה של אישה (תא (ב"ש) 4605/02), שבעברה ניתוח קיסרי, שהתקבלה בשל התארכות ההיריון ומיעוט תנועות עובר למחלקת יולדות. צוות הרופאים שקיבל אותה לא ראה סיבה לבצע ניתוח קיסרי למרות עברה ולמרות בקשותיה המפורשות של היולדת לעבור ניתוח קיסרי. דעתם לא השתנתה גם בחלוף השעות ולנוכח אי התקדמות הלידה והצוות המשיך בניסיונות לילד את האישה באופן טבעי. בסופו של דבר לאחר שעות רבות של כאב ולמרות התעקשותו של הצוות הרפואי לא לנתח, נותחה האישה באיחור רב, רק לאחר מציאת דם בשתן שהובילה לאבחון של קרע ברחם היולדת. אבחנה שאילצה את הרופאים לכרות בניתוח את רחמה של היולדת.

בתביעה שהגיעה לבית השלום בבאר שבע, טענה האם כי רשלנותו של הצוות המיילד חרצה את דינה לא להביא לעולם עוד ילדים. טענתה העיקרית של היולדת התבססה על העובדה שהחלטת הרופאים לא לנתח ניתוח קיסרי ולנסות לעודד לידה טבעית מהווה סטייה מהפרוטוקול במקרה של יולדת בעלת היסטוריה של ניתוח קיסרי. סטייה זו של הרופאים מההליך התקין בו היה עליהם לנקוט עם קבלתה של האישה הביאה בסופו של דבר לכריתת רחמה של היולדת ומנעה ממנה הבאת ילדים נוספים לעולם.

בסיס התביעה מעוגן בפרוטוקול הרפואי שקובע שיולדת שבעברה ניתוח קיסרי לא תעבור לידה טבעית. משום שברשומות הרפואיות של התובעת נרשם הניתוח הקיסרי שעברה בלידת בנה הבכור, לא ניתן לטעון כי עברה לא היה ידוע. לכן, בעצם קיומה של היסטוריה עם ניתוח קיסרי יש לגרום לכל רופא סביר להחליט על ניתוח קיסרי בוודאי כאשר בשני המקרים נמצאה אי התאמה בין ראש העובר לפתח הרחם, החלטה לנתח היתה מונעת את הפגיעה ביולדת במקרה הנדון.

הפרת עקרון ההסכמה מדעת כמוהו כעוולת התקיפה

למעשה הובאה להכרעת בית המשפט שאלת הפרקטיקה המקובלת והתנהלותו של הרופא הסביר בנסיבות. בית המשפט נשען בהחלטתו על נייר העמדה שהוציאה ההסתדרות הרפואית בישראל. בנייר עמדה זה נכתב מפורשות כי במקרה של לידה עם עבר של ניתוח קיסרי הימנעות מניתוח קיסרי יעשה רק בהתאם לשיקול דעתה של היולדת וקבלת הסכמה מפורשת מצידה.

בפסק הדין קבע בית המשפט שמכיוון שלא ניתנה הסכמה של היולדת, להפך היא ביקשה לעבור ניתוח קיסרי, התנהלות הרופאים מהווה רשלנות בלידה. בנוסף, קבע בית המשפט שהטיפול הרפואי שניתן לתובעת, מתן פיטוצין לזירוז הלידה ללא ידיעתה, הפר את עקרון ההסכמה מדעת, הפרה שמהווה לא רק רשלנות בלידה אלא גם עוולה של תקיפה לפי פקודת הנזיקין (סעיף 23). כידוע טיפול רפואי נגד רצונו או ללא הסכמתו של המטופל יכול להוות עילה לתביעה בגין תקיפה, אם כי לרוב היא מוחלפת בעוולת רשלנות. במקרה זה בית המשפט מצא שהתובעת הוכיחה קשר סיבתי בין רשלנות הרופאים והשתהותם ובין הנזק שנגרם לתובעת ופסק לטובתה פיצוי בגובה של כחצי מיליון שקלים.

[ת"א (שלום ב"ש) 4605/02 לפשון נדז'דה נ' כללית שירותי בריאות]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך