אחריות הצוות המיילד בעקבות סיבוכי פגות

מהם הסיכונים הטמונים בפגות ועד כמה אחראים רופאים למנוע לידת פג וכן סיבוכי פגות אחרי לידה?

מקובל להגדיר כל לידה שמתרחשת לפני השבוע ה-37 להיריון כלידה מוקדמת, ואילו תינוק שנולד בלידה מוקדמת מוגדר כפג. פגות טומנת בחובה סיכונים מיוחדים, בייחוד ככל שהלידה מתרחשת בשלב מוקדם יותר. זאת משום שפגים נולדים לרוב במשקל נמוך ולעיתים גם בטרם מערכות חיוניות שונות בגופם התפתחו עד תום. אחד מכל 14היריונות בישראל מסתיים בלידה מוקדמת.

סיבוכים אופיינים לפגות הם: בעיות נשימה, אכילה וגדילה אצל היילוד, רגישות גבוהה לזיהומים ומחלות, היווצרות ליקויים התפתחותיים ופיגור שכלי, היווצרות שיתוק מוחין וכן תמותת יילודים. ככל שמשקלו של הפג גבוה יותר, כך עולים סיכויי ההישרדות שלו ופוחת הסיכון להתפתחות סיבוכי פגות. לפי נתונים שפרסם משרד הבריאות לאחרונה, שיעור תמותת הפגים בבתי החולים בישראל בשנת 2016 נע בין 0.6 אחוז ל-5.9 אחוז.

תביעות רשלנות רפואית הנוגעות לפגות נחלקות לשני סוגים. תביעות מסוג אחד קושרות בין טיפול לקוי באם במהלך ההיריון לבין התרחשות לידה מוקדמת שהובילה ללידת פג עם בעיות בריאותיות. תביעות מסוג נוסף מתייחסות לטיפול רשלני בפגים אחרי הלידה, שהוביל, לפי הטענה, למות היילוד או להתפתחות נזק בריאותי אצל הפג.

מניעת לידה מוקדמת

נוכח הסיכון הגבוה הכרוך בלידה מוקדמת והסיבוכים העלולים לנבוע מפגות, נעשים מאמצים כיום במסגרת הליווי הרפואי של נשים הרות לזהות מראש נשים הנמצאות בסיכון גבוה ללידה מוקדמת ולמנוע לידות מוקדמות ככל הניתן. מקובל לעכב לידה מוקדמת באמצעות מתן זריקת פרוגסטרון או תרופות מעכבות לידה (תרופות טוקוליטיות) לאישה ההרה.

גורמי סיכון ללידה מוקדמת בקרב נשים הם: היריון מרובה עוברים, לידת פג בעבר, רעלת היריון, מחלות כרוניות או מחלה זיהומיות אצל האם, עישון ושימוש בסמים ובאלכוהול במהלך ההיריון. כמו כן, ניתן לזהות אצל האם ההרה סימנים פיזיולוגיים המעידים על סיכוי גבוה להתרחשות לידה מוקדמת, ובהם התכווצויות בבטן וצירי לידה מוקדמים.

עם זאת, לעיתים לידה מוקדמת היא חיונית להצלת חייה או לשמירה על בריאותה של האם ואף להגברת סיכויי ההישרדות וההתפתחות התקינה של היילוד. על כן, לא ניתן לקבוע באופן גורף, כי בכל מקרה יש לנסות למנוע לידה מוקדמת. כמו כן, בחלק גדול המקרים, לידות מוקדמות מתרחשות באופן ספונטני ומבלי שניתן היה לצפות אותן מראש.

מנגד, החמצת סימני אזהרה לאפשרות של לידה מוקדמת והימנעות מנקיטת אמצעים לעיכוב לידה כאשר יש לכך הצדקה רפואית, בהחלט עשויים להיחשב לרשלנות רפואית, שניתן לתבוע בגינה פיצוי, כל עוד יוכח שהלידה המוקדמת הובילה לסיבוכי פגות.

לידת פג עקב רשלנות רפואית

לידת פג הסובל מבעיות רפואיות בשל פגותו, בהחלט עשויה להיחשב לנזק המצדיק פיצוי, כל עוד ניתן יהיה להוכיח שהלידה המוקדמת והפגות נגרמו כתוצאה מהתרשלות של הצוות הרפואי.

לדוגמה, לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב פיצויים בסכום של 9.7 מיליון ש"ח לזוג הורים, שנולד להם פג, שאובחן כסובל מפיגור ואוטיזם.

במקרה זה, האם עברה הפרייה חוץ גופית, שלאחריה הוחזרו לרחמה שלושה עוברים, מבלי שהוסבר לה כי היריון שלישייה כרוך בסיכון ללידה מוקדמת ולהולדת פגים שיסבלו מבעיות בריאות חמורות. אומנם הוסבר לה על כך לאחר שהעוברים נקלטו ברחמה, אך בהיותה אישה חרדית היא סירבה לדילול עוברים, הנוגד את אמונתה הדתית. בית המשפט קבע, כי הצוות הרפואי יכול היה לצפות שהאם תתנגד לדילול עוברים, ולכן ההימנעות מיידוע ההורים מראש בדבר סיכוני היריון מרובה עוברים היא בגדר התרשלות ופגיעה באוטונומיה שלהם.

סוגיה מעט שונה שעמדה לדיון משפטי הייתה אם מוטלת על הצוות הרפואי חובה למנוע לידת פג על ידי הפסקת היריון. שאלה זו עמדה במוקד תיק שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה. התובעת בתיק, אשר ילדה בשבוע ה-28 להריונה פגה עם שיתוק מוחין, טענה כי אובחנו אצלה בשבוע ה-24 להיריון סימנים המעידים על סיכון גבוה ללידה מוקדמת, ובהם דימום וגינלי ומיעוט מי שפיר, אך למרות זאת, הכריעו הרופאים שלא להפסיק את ההיריון. לעמדת התובעת, שטענה כי שיתוק המוחין של בתה הוא סיבוך הנובע מהפגות, רופאים התרשלו בכך שנמנעו מהפסקת ההיריון, שכן ניתן היה לצפות שלידה מוקדמת תוביל להולדת פג ולסיבוכי פגות.

במקרה זה דחה בית המשפט את התביעה, לאחר ששלל את עמדת התובעת, כי סיבוך מיילדותי המעיד על סיכון גבוה ללידה מוקדמת מצדיק הפסקת היריון. בפסק הדין נקבע, כי כאשר אין אינדיקציה לפתולוגיה בעובר או סכנה לאם, הפסקת היריון אינה אפשרות רפואית. לפיכך החלטת הרופאים שלא להפסיק את ההיריון, אלא לנסות לעכב את הלידה באמצעות שמירת היריון, אינה בגדר התרשלות [תא (חי') 869-06].

טיפול רשלני בפגים

פגים זקוקים לטיפול מיוחד ולהשגחה צמודה, נוכח פגיעותם היתרה ורגישותם למחלות וזיהומים. לכן פגים מועברים אחרי הלידה לאינקובטור בחדר הפגייה. האינקובטור שומר על חום גופם, מספק להם לחות במידה המתאימה ומגן עליהם מפני הסביבה החיצונית. כמו כן, פגים מוזנים בתחילה באמצעות קטטר המחובר לחבל הטבור, ואילו פגים שנולדו בשבוע מוקדם במיוחד ובמשקל נמוך במיוחד יחוברו למכשיר הנשמה, עד שריאותיהם יבשילו ויאפשרו להם לנשום עצמאית.

מחדלים במעקב אחרי פגים וליקויים בטיפול הניתן להם עלולים להוביל לתוצאות קשות, כפי שממחיש פסק דין שניתן לפני מספר שנים בבית המשפט המחוזי בירושלים, בעניינו של קטין שנולד כפג בשבוע ה-28 להיריונה של אימו [ראו כתבה באתר: הרופאים לא פיקחו כראוי על פג]. בעקבות החדרת קטטר לטבורו של הפג, לאחר שהוכנס לאינקובטור, נוצרה אצלו איסכמיה (הגבלה באספקת דם) שגרמה בסופו של דבר לנמק חמור ברגלו השמאלית. כתוצאה מכך נותר עם רגל נפולה וללא אצבעות ברגלו השמאלית, והוא נאלץ לעבור ניתוחים רבים.

בפסק הדין נקבע כי האיסכמיה אובחנה באיחור ניכר, חרף מיקומו של האינקובטור בו שהה הפג, ליד עמדת האחיות, וכי הדבר גרם לאיחור משמעותי בהוצאת הקטטר ולהתפתחות הנזק הקשה ברגלו של הפג. בית המשפט ראה מחדלים אלה כהתרשלות מצד הצוות הרפואי ועל כן פסק לקטין פיצויים בסכום של כ-2.6 מיליון ש"ח.

במקרה נוסף, שהוכרע לאחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד, נפסקו פיצויים בסך של כ-1.3 מיליון ש"ח להוריו של פג שנולד בשבוע ה-27 להיריון ונפטר מזיהום חיידקי בעת ששהה בפגייה של בית חולים "העמק" בעפולה. בית המשפט קיבל את טענת ההורים כי הרופאים המתמחים התורנים בפגייה התרשלו בכך שלא התייעצו עם רופא בכיר בדבר המשך הטיפול בפג, לאחר שראו כי מצבו הידרדר במהלך הלילה. עוד נקבע, כי העיכוב במתן טיפול אנטיביוטי מתאים לפג קירב את מותו וכי לו הטיפול ניתן מוקדם יותר, סיכוייו לשרוד היו גדלים באורח משמעותי. לצד זה, נקבע, כי הרשומה הרפואית בעניין הידרדרות מצבו של הפג מולאה בשטחיות וברשלנות [תא (מרכז) 35338-03-14‏].

ייעוץ משפטי

על-מנת לבחון אם יש מקום להגשת תביעת נזיקין בעקבות סיבוכי פגות, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית. רק על בסיס בחינת מדוקדקת של נסיבות המקרה והחומר הרפואי הרלוונטי, ניתן יהיה לקבוע אם מתקיימים התנאים המשפטיים המקימים עילת תביעה.