האם ניתן למנוע או לטפל בתסמונת אנגלמן?

פסק דין שהגיע לפתחו של בית המשפט עסק בשאלה האם אי מתן טיפול רפואי ההולם את הסטנדרט המצופה מרופא סביר, הוא שהוביל לנזקי הקטין ברשלנות. עיינו בפסיקה. 

ילד עם תסמונת אנגלמן

מהי תסמונת אנגלמן?

מדובר אפוא בתסמונת המופיעה בילדים, כאשר התסמינים שלה הינם פיגור שכלי, המלווה בקשיי דיבור, בעיות בשיווי המשקל וקשיים חמורים בריכוז.

מדובר בתסמונת נדירה מאד, אולם למרות זאת עסק בית המשפט בתביעת רשלנות רפואית תסמונת אנגלמן. במסגרת תביעה זו, נולד התובע הקטין כשהוא סובל מכל התסמינים המאפיינים את התסמונת האמורה. במהלך הריונה של אם הקטין לא אובחנו כל בעיות מיוחדות, פרט למצג שנתגלה בחודש השמיני להריונה, לפיו העובר נמצא במצב עכוז. בעקבות כך, טוענים התובעים כי האם הגיעה לבית החולים בכדי לעבור טיפול רפואי של היפוך העובר, אולם הפעולה נכשלה, כך שהעובר נשאר במצג עכוז.

לאחר מספר ימים התרחשה הלידה, בגינה הוגשה תביעת רשלנות רפואית תסמונת אנגלמן מטעם התובעים.

האם התסמונת הינה תוצאת הטיפול הרפואי?

עיקר המחלוקת שנסבה בין בעלי הדין הייתה האם מדובר במקרה רשלנות רפואית של הרופאים, אשר לטענת התובעים התרשלנו במהלך הלידה היות ולא טיפלו באי אספקת חמצן לוולד (מצב הכונה בעגה הרפואית "תשניק סב לידתי"), או שמא עסקינן בפגם גנטי, אשר אין לו כל קשר להתנהלות הצוות הרפואי בלידה.

בית המשפט הכריע בתביעה וקבע כי על פי הספרות הרפואית והפרקטיקה הרפואית המקובלת רק בחלק קטן מהמצבים בהם נולד התינוק עם שיתוק מוחין נובע הדבר כתוצאה מתשניק סב לידתי. כלומר, שיתוק מוחין נגרם ברוב המקרים בשל גורמים שונים ומגוונים, כגון פגמים גנטיים או סיבוכים המתגלעים בתקופת ההריון, ובלי שיהיו קשורים לאירוע הלידה עצמו.

בית המשפט מציין עובדות אלו בפתיחת דבריו כביקורת לתביעת הרשלנותשהוגשה על ידי התובעים, היות וזו לא נתמכה בחוות דעת נוירולוגית ולא התייחסה לקריטריונים המעידים כי מדובר, לכאורה, במקרה מובהק של אי אספקת חמצן לתינוק.

בעלי הדין הסכימו לכך שבית המשפט ימנה מומחה נוירולוג מטעמו, על מנת שיבדוק את השאלה האם ניזקו של הקטין נגרם מתשניק סב לידתי או בגין תסמונת גנטית, או בשל שילוב של השניים. על פי חוות דעתו של המומחה יש בתובע את כל התסמינים המעידים על כך כי מדובר בתסמונת אנגלמן ותסמינים אלו, בצירוף העובדה שהורי הקטין הם בני דודים מדרגה שניה מביאים למסקנה כי עסקינן בהפרעה גנטית, ככל הנראה מסוג תסמונת אנגלמן.

בית המשפט אימץ חוות דעת זו ובהמשך לכך דחה את תביעת הרשלנות הרפואית של הקטין הסובל מתסמונת אנגלמן דנן.

עם זאת, אין זה אומר כי בנסיבות אחרות, לא תתקבל תביעת קטינים אשר אובחנו במחלה לאחר הלידה, ללא כל קשר לגורמים אחרים.

בית המשפט לא התעלם מהמצב הקשה והטרגדיה האנושית שחוו התובעים. אולם, הוא מוסיף ומציין כי ברוב תביעות הרשלנות הרפואית אין לתובע מה להפסיד היות ובתי המשפט נוטים שלא להטיל הוצאות משפטיות על מי שנדחתה תביעתו, זאת בכדי לא להכביד על אותו תובע, שהגורל במילא לא האיר לו פנים.

אף על פי כן, מחליט בית המשפט לחרוג ממנהג זה ולהטיל על התובעים הוצאות בסך של עשרים אלף שקלים, זאת בשל העובדה שתביעתם לקתה בחסר ולא נסמכה על חוות דעת ראויה, אך למרות זאת התעקשו התובעים על המשך ניהול התביעה, זאת למרות שהנתבעים הסכימו כי תימחק ללא מתן צו להוצאות.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך