התנהלות קלוקלת של רופא מרדים

חיפשתם מידע על רשלנות רפואית של רופא מרדים? כאן תוכלו למצוא מידע משפטי ולקבל טיפים ועצות.

מר שטרית אושפז בבית חולים "העמק" בעפולה על מנת לעבור ניתוח חוץ גופי לריסוק אבנים המצויות באיזור כלייתו השמאלית לצורך ביצוע הניתוח עבר המנותח הרדמה ספינלית, היינו הליך בו מוחדר חומר ההרדמה לעמוד השדרה של המטופל באמצעות מחט. בגיליון הרפואי שתיעד את הטיפול הרפואי שניתן למר שטרית נכתב כי במהלך החדרת המחט לעמוד השדרה, נפגע שורש העצב של גב התובע. עם הפגיעה החלו להופיע כאבים עזים ברגלו הימנית של המטופל והוא קפץ ממיטת הניתוחים באופן אינסטינקטיבי, כאשר המחט נעוצה בגבו. למרות זאת, הרופא המרדים המשיך את פעולות ההרדמה וניתוח הריסוק הושלם.

מיד לאחר סיום הניתוח, החל התובע להתלונן על כאבים ברגלו הימנית ובעקבות כך הוא אושפז בבית החולים למשך כשלושים ימים. לאור השתלשלות האירועים המפורטת לעיל ולאחר שהכאבים ברגלו לא פסקו, הגיש התובע תביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים כללית – המוסד שנושא באחריות בגין פעולות הרופא המרדים. במסגרת כתב התביעה טען התובע כי לא הוסברו לו כל הסיכונים הטמונים בהרדמה הספינלית ואף לא הוצעו לו טיפולים חלופיים כגון הרדמה כללית. במילים אחרות, התובע טוען כי מבחינה משפטית הפר הרופא המרדים את חובת היידוע המוטלת עליו בחוק זכויות החולה ובהמשך לכך הוא לא קיבל את הסכמתו המושכלת של התובע לביצוע ההרדמה האמורה, כל זאת בניגוד לדין. בנוסף, התובע סבור כי הייתה רשלנות רפואית של הרופא המרדים אף במהלך ההרדמה עצמה, שכן היה עליו לעצור את ההרדמה והניתוח לאחר שהבין כי המחט פגעה בשורש העצב של המטופל.

אל מול הטענות האמורות, הנתבעת סבורה כי אין כל רשלנות רפואית בהתנהלותו של הרופא המרדים המועסק על ידה. לדידה, ניתנו למטופל כל הנתונים אודות ההרדמה הספינלית, לרבות הסיכונים וחלופות הטיפול והסכמתו של התובע לביצוע ההרדמה נתקבלה לאחר מסירת מלוא המידע. לתימוך טענה זו מציגה הנתבעת את חתימתו של המטופל על טופס ההסכמה לניתוח, במסגרתו הוא אף מסכים לביצוע הסכמה ספינלית. זאת ועוד, בכל הנוגע לרשלנות רפואית בהרדמה עצמה, נטען כי הרופא פעל על פי הסטנדרט הרפואי המקובל והנדרש ממנו והנזק שנגרם לתובע בעקבות ההרדמה הוא נזק שיש לצפותו בביצוע הרדמה מסוג זה, כך שאין לו כל קשר להתנהגותו של הרופא.

ייעוץ משפטי און ליין – פורום רשלנות רפואית

בית המשפט מקבל את תביעת רשלנות דנן לעניין ביצוע ההרדמה עצמה. ודוק, בכל הנוגע למסירת המידע נקבע על ידי בית המשפט כי גם לו היה נמסר לתובע מלוא המידע אודות ההרדמה הוא היה בוחר לבצע אותה, זאת לאור שכיחות השימוש בהרדמה מסוג זה.

לעומת זאת, בית המשפט שוכנע כי העובדה שהרופא המשיך להזריק את חומר ההרדמה לגבו של המנותח, תוך התעלמות מצעקותיו וכאביו, מהווה סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. לצורך ביסוס מסקנה זו בית המשפט בוחן מקרים דומים שנדונו בעבר, במסגרתם נקבעה ההלכה האמורה.

לעניין יסוד הקשר הסיבתי, נפסק כי התובע הוכיח כי נזקיו נגרמו באופן ישיר מההרדמה הספינלית, אשר בוצעה ברשלנות, כאמור לעיל.

לאור כל זאת, הנתבעת חוייבה לפצות את התובע בסך של כחמישים אלף שקלים בגין נזקיו הלא ממוניים.

ת.א 18207/99