רשלנות בשל החדרת תמיסה שגויה במהלך ניתוח אף

בית המשפט הורה לרשת טיפולי האסטטיקה care לשלם למטופלת שעברה ניתוח פלסטי באפה פיצוי בגין החדרת תמיסת חומצה לטיפולי פילינג לתוך אפה במקום תמיסה לכיווץ כלי דם.

רשלנות בניתוח אף

ניתוח פלסטי באף אינו נחשב אמנם לניתוח חיוני, כי אם לניתוח קוסמטי-אלקטיבי, אולם נראה שרבים יסכימו שלא ניתן להקל במשמעותו, גם אם מדובר בניתוח שמבוצע לצרכים אסתטיים בלבד, להבדיל מצרכים בריאותיים.

במציאות של ימינו, ששמה דגש כה משמעותי על המראה החיצוני, ובמיוחד נוכח הפופולאריות ההולכת וגואה של הרשתות החברתיות, ישנם יותר ויותר אנשים שפונים לפתרונות כירורגיים כדי לשפר את מראה פניהם וגופם. על רקע זה, ניתן להבין מאד את עוגמת הנפש שחש מי שמשקיע את מיטב כספו כדי לשפר את מראו, ובדיעבד מסתבר לו שלא רק שמראהו לא הוטב, אלא שאף נגרם לו נזק עקב רשלנות רפואית מיותרת.

כך גם אירע לחיילת משוחררת טריה, שבשנת 2015 עברה ניתוח פלסטי משולב באפה ובחזה אצל רשת טיפולי האסטטיקה care, לאחר שקיבלה ממנה הצעה להשתמש בכספי המענק לחיילים משוחררים לצורך ביצוע ניתוח זה.

הניתוח התבצע על ידי רופא מנתח מטעם חברת care, ששכרה לשם כך חדר ניתוח וצוות חדר ניתוח במרפאת נ.א.ר.א. לאחר שהרופא סיים את ביצוע ניתוח החזה, החל הצוות הרפואי בהכנות לביצוע ניתוח האף. הכנות אלו כללו החדרת פתילות לאף שטבולות בתמיסה שמיועדת לכיווץ כלי דם בשם אמוטקאין, וזאת כדי להפחית את הדימום שנוצר באף בזמן הניתוח. לשם כך היה על האח שסייע בחדר הניתוח למסור לרופא את תמיסת האמוטקאין בתוך כוסית, ועל הרופא היה לטבול את הפתילות בכוסית ולהחדיר אותן לאפה של המנותחת. אולם, בדיעבד הסתבר שהאח מסר לרופא בטעות חומצה שמיועדת לטיפולי פילינג, דבר שגרם לשינוי מיידי בצבע אפה. המטופלת טופלה מייד בשטיפות ולאחר מכן היא גם הועברה לבית החולים שיבא, בעודה מורדמת, שם אושפזה במשך שלושה ימים.

בבירור שנעשה לאחר המקרה הסתבר שהבקבוקונים של שתי התמיסות היו מאוחסנים אחד ליד השני, עם תוויות דומות בצורתן, מה שכנראה הוביל לטעות בזיהוי תמיסת האמוטקאין.

המחלוקת: מי אחראי לגרימת האירוע, הרופא או האח?

המחלוקת העיקרית בתיק עסקה בשאלה מי נושא באחריות להחדרת התמיסה השגויה לאפה של המטופלת: הרופא (שעבד מטעם רשת care) או האח (שעבד מטעם מרפאת נ.א.ר.א).

רשת care, כצפוי, טענה שהאחריות לאירוע מוטלת על כתפיו של האח מטעם מרפאת נ.א.ר.א, מאחר שהוא זה שמסר לרופא את התמיסה השגויה, ועל כן היא גם הגישה הודעת צד ג' כנגד מרפאת נ.א.ר.א.

הרופא המנתח מטעם רשת care אף טען בעדותו שהוא וידא שלוש פעמים עם האח שמסר לו את התמיסה שאכן המדובר באמוטקאין.

אולם, בית המשפט החליט שלא לקבל את טענתה של הרשת, בקובעו שבמקום לשאול את האח האם מדובר באמוטקאין, היה על הרופא פשוט לבקש ממנו להציג לו את הבקבוקון של התמיסה, ובכך למנוע את האירוע כולו. ומשלא נעשה כך, אזי המדובר בהתרשלות מצידו.

בית המשפט הוסיף וקבע שאחריותו של הרופא המנתח חלה גם על מעשיו של האח הפועל לצידו, וזאת מכח קל וחומר לאור פסיקה שקבעה שאחריותו של הרופא המנתח משתרעת גם על פעולותיו של הרופא המרדים שעובד לצידו.

בהתאם לכך קבע בית המשפט כי האחריות לאירוע חלה על רשתcare  והרופא המנתח שמטעמה.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

רשת care נושאת באחריות לאירוע גם אם היה נקבע שהוא נגרם בגלל האח

לחילופין, קבע בית המשפט שגם אם הוא היה מגיע למסקנה שהתנהגותו של האח היא שגרמה לאירוע, וכי הרופא המנתח לא היה יכול למנוע אותו, עדיין לא היה בכך כדי לסייע לרשת care, וזאת לאור סעיף 14 לפקודת הנזיקין, שעוסק בחבותו של מי שמעסיק שלוח שאינו עובדו.

בית המשפט נימק את קביעתו הנ"ל בכך שרשת care היא זו שקבעה מי יבצע את הניתוח, היכן, ומתי. הרשת היא זו ששכרה את הרופא לצורך ביצוע הניתוח, והיא זו ששכרה את חדר הניתוח וצוות חדר הניתוח של מרפאת נ.א.ר.א. הרשת היא זו שפנתה למטופלת והציעה לה לבצע את הניתוח אצלה, וגבתה ממנה את התשלום עבורו, כך שכל ההתקשרות של המטופלת הייתה עם הרשת, ועמה בלבד, ללא כל קשר לגורם אחר.

לפיכך, כל הגורמים שטיפלו במטופלת, לרבות הרופא והאח, פעלו למעשה מטעם הרשת, ועל כן יש לראות ברשת כאחראית לכל פעולותיהם לפי סעיף 14 לפקודת הנזיקין, ומבלי שניתן להחיל על המקרה את סעיף 15 לפקודה.

בית המשפט קבע שלא ניתן לקבל את ניסיונותיה של הרשת, ששכרה יחדיו את כל הצוות של חדר הניתוח, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, להפריד בין האחריות של הגורמים השונים שפעלו בחדר הניתוח, מאחר שמדובר בהפרדה מלאכותית.

לפיכך, הרשת היא שאחראית באופן מלא כלפי המטופלת להתרשלות רפואית של כל הצוות של חדר הניתוח, וזאת בין אם המדובר בהתרשלות של הרופא המנתח ובין אם המדובר בהתרשלות של צוות חדר הניתוח.

לאחר שבית המשפט הטיל את מלוא האחריות לאירוע על הרשת, הוא פנה לבחון את היקף הנזק שנגרם למטופלת בגינו. בית המשפט קבע לה 5% נכות נפשית, מאחר שכישלונו של ניתוח האף הרתיע אותה מלבצע ניתוח אף נוסף, דבר שהנציח את בעיית הדימוי העצמי שלה.

בסיכומו של דבר פסק בית המשפט למטופלת פיצויים כוללים בסך של 139,000 ₪, בעיקר בגין הכאב והסבל שנגרמו לה עקב החדרת החומצה והטיפולים לתיקון נזקיה. בנוסף נפסקו לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 42,500 ₪.

[ת"א (כ"ס) 53305-02-16 פלונית נ' קר שירותי רפואה בע"מ]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך