ניתוח פלסטי רשלני באף

עברת ניתוח פלסטי באף כשל כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח? ראו מי חייב בפיצוי, וכיצד בתי המשפט מתייחסים לתביעות כגון אלו, בסקירה הבאה.

רשלנות רפואית בביצוע ניתוח פלסטי באף

אבי (שם בדוי) סבל שנים רבות מהפרעות נשימה. עובדה זו, לצד מראה אפו, הובילה אותו לפנות אל קליניקה ידועה ואל רופא מוביל בתחום הניתוחים הפלסטיים, בבקשה לבצע ניתוח פלסטי באף. סוף סוף, חשב לעצמו אבי, יוכל ליהנות ממראה אסתטי ויפה, ובעיקר גם מנשימה קלה יותר. בחודש אפריל, לאחר היוועצות עם רופא מטעמה של הקליניקה, עבר אבי את הניתוח הפלסטי באף. אולם, בעקבות הניתוח חלה החמרה במצב הנשימה שלו ובמקביל גם התגלתה עקמומיות באפו. הצוות הרפואי המליץ לאבי, לאחר הניתוח, לעבור ניתוח חוזר, וכך היה. שישה חודשים לאחר הניתוח הראשון, בוצע ניתוח מתקן. לצערו של אבי, אפו נותר כפי שהיה קודם לכן, לאחר הניתוח הראשון, ולטענתו גם חלה החמרה משמעותית נוספת במצב הנשימה שלו.

הקליניקה ורופאיה נתבעו

אבי החליט לפנות אל עורך דין המתמחה במקרים של רשלנות רפואית ובחן אפשרות של הגשת תביעה לבית המשפט. מספר חודשים לאחר מכן, הגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הרופאים המנתחים (בשני הניתוחים השונים) ונגד הקליניקה, שבה בוצעו ניתוחים אלה. הנתבעים, הן הקליניקה והן הרופאים, הגיעו להסכמה, הסכם פשרה, עם אבי לפיו ישולם לו סכום על סך של 112,042 ש"ח לסילוק תביעתו מבלי שיהיה עליהם להודות מצידם על אחריות כלשהי.

בית המשפט, שבו הוגשה תביעת רשלנות רפואית זו התבקש לקבל הסכם זה מבלי לדון באחריותם של הצדדים הנתבעים. ובכל זאת, נאלץ בית המשפט לבחון האם על הרופאים לשאת בתשלום הפיצויים, או שמא על הקליניקה, שבה בוצע הניתוח. אין ספק, לדבריו של בית המשפט, שזהו מקרה רשלני הכולל טיפול לקוי.

אולם, מי אמור לשאת את הנטל ולהעביר לאבי את כספי הפיצויים, כפי שנקבעו מראש בהסכמת שני הצדדים?

על פי דבריה של נציגה מטעמה של הקליניקה, קיימים יחסי שותפות בינה לבין הרופאים, העובדים במקום. הקליניקה אחראית על הפן השיווקי והאדמיניסטרטיבי, ואילו הרופאים אחראים על הפן המקצועי. ולכן, הם אלה האחראים באופן ישיר לניתוחים עצמם ואף גם על תוצאותיהם. הרופאים, מצידם, טוענים אחרת. לדבריהם על הקליניקה חלה אחריות מלאה ועליה לשאת בתשלום הפיצוי לאבי, התובע, שכן מולה בוצע הסכם ההתקשרות, התקשרות שהתבססה על פרסומים שונים באמצעי התקשורת שבעקבותיהם פנה אל אבי אל הקליניקה.

עילה לתביעה? הנה, פסק הדין

בית המשפט, בבואו לבחון מקרה מיוחד זה ובחינת נטל האשמה, טען, ולאור מסמכים שהוצגו בפנים וכן דבריהם של שני הצדדים, שפנייתו של אבי אל הקליניקה נעשתה לאור פרסומים באמצעי התקשורת והוא ביצע הסכם התקשרות באופן ישיר עם נציגה מטעמה של הקליניקה, אליה הועבר הסכום בגין הניתוח ומולה נחתם גם חוזה ההתקשרות. ובכל זאת, הדיון איננו עוסק בחוזה עצמו, כי אם מתייחס לעילה הנזיקית שהעלה אבי שמדובר במקרה של רשלנות רפואית.

בסיכומו של דבר, החליט שופט בית המשפט כי מידת תרומתם של שני הניתוחים שבוצעו היא שווה ועל כן שני הרופאים, שביצעו את הניתוחים, יישאו בנטל הפיצוי באופן שווה. ובכל מקרה, גם על הקליניקה לשאת בתשלום הפיצוי, שכן במסגרת הסכם ההתקשרות בינה לבין אבי, צוין כי התנאי לביצוע הטיפול הוא שלא ייגרם לו נזק רפואי. ומכיוון שבפועל אכן נגרם לו נזק זה, מחובתה לשאת גם היא בתשלום הפיצוי.

לאור האמור לעיל, פסק השופט מטעמו של בית המשפט כי על הקליניקה, שבה בוצע ניתוח האף, לשאת בסך של 56,022 ש"ח וכי על כל אחד מרופאים הנתבעים, שביצעו בפועל את הניתוח, לשאת בסכום פיצוי של 28,010 ש"ח.