רשלנות רפואית בניתוח שאיבת שומן והסרת שומן

ניתוח לשאיבת שומן והסרת שומן הינו ניתוח פלסטי-קוסמטי שנעשה על מנת לשפר ולחטב את מראהו של הגוף. במידה שניתוח כזה בוצע ברשלנות שגרמה לנזק, הוא יכול להוות בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית.

ניתוח לשאיבת שומן הינו ניתוח פלסטי שנעשה לצרכים קוסמטיים ועל מנת לשפר ולחטב את מראם של איזורים מסוימים בגוף שהצטבר בהם שומן, כגון הבטן, הרגליים, הזרועות, הישבן, והסנטר.

מדובר בניתוח שמתאים לכאלו הסובלים מעודף משקל קל יחסית, ואינו מתאים לאנשים בעלי עודף משקל כבד, מאחר ששאיבת כמות גדולה של שומן בפעם אחת כרוכה בסיכון מוגדל לסיבוכים, לרבות ערעור מאזן הנוזלים בגוף. לפיכך, הפיתרון שבדרך כלל מומלץ לבעלי משקל כבד הינו ניתוח בריאטרי (ניתוח לקיצור הקיבה).

עוד יש לקחת בחשבון שניתוח שאיבת השומן אינו "פתרון קסם", במובן זה שהוא איננו מייתר את הצורך בשמירה על תזונה מתאימה ופעילות גופנית לאחר עריכת הניתוח. אי שמירה על אורח חיים בריא אמנם לא תביא להופעת תאי שומן חדשים באיזור המנותח, אולם היא עלולה להביא לתפיחה והשמנה באיזורים אחרים בגוף. תופעה זו נגרמת מאחר שאנו נולדים עם מספר קבוע של תאי שומן, שגדלים או קטנים ביחס ישיר לצריכת הקלוריות. לפיכך, אי שמירה על מאזן הקלוריות אמנם לא תוביל להשמנה במקום המנותח, מאחר שתאי שומן שנשאבו ממנו אינם נוצרים מחדש, אולם היא עלולה להוביל לתפיחתם של תאי השומן שנותרו במקומות אחרים בגוף.

מהלך הניתוח לשאיבת שומן

לפני הניתוח יש לשרטט בעזרת טוש מיוחד את גבולות אזור הגוף שממנו תבוצע שאיבת השומן, ולאחר מכן יש לעבור לשלב ההרדמה. ככלל, ככל שההרדמה הינה קלה יותר, כך גם ההתאוששות ממנה הינה מהירה יותר ועם פחות סיכונים, ועל כן עדיף ככל הניתן להסתפק בהרדמה קלה יותר. לדוגמא, במידה שמדובר בשאיבת שומן נקודתית, כמו מהסנטר, ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. אולם אם מדובר בשאיבת שומן נרחבת, שמתבצעת על פני שטח רחב או מכמה אזורים בגוף בו זמנית, כגון הבטן, הירכיים, והזרועות, מקובל לבצע הרדמה כללית.

לאחר ההרדמה, המנתח מחדיר צינוריות מתכת דקות דרך חתכים זעירים שנעשו בעור, שדרכן מתבצעת שאיבת השומן. במהלך השאיבה על המנתח לעסות כל הזמן את איזור השאיבה, וזאת כדי להאיץ את פירוק רקמת השומן ושאיבתה החוצה. השומן שנשאב דרך הצינוריות נאסף לתוך כלי שקוף בעל סימני מדידה, על מנת לעקוב אחר היקף השאיבה וכדי לא לעבור את ההיקף המותר. ניתן לשאוב עד 3-2 קילוגרם שומן בכל ניתוח. אם קיים צורך לשאוב כמות גדולה יותר של שומן, יש לבצע זאת במספר שלבים, תוך הפרדה של כמה חודשים בין ניתוח לניתוח.

יש לקחת בחשבון שלא ניתן לראות את שיפור המראה של איזור הניתוח מייד לאחר עריכתו, אלא רק מספר חודשים לאחר מכן. לאחר הניתוח, איזור הניתוח ייראה תפוח ונפוח במשך זמן, ועל כן יש לבצע בו חבישות לחץ כדי להאיץ את קצב הורדת הנפיחות. רק לאחר מספר שבועות ניתן יהיה להתחיל לראות את שיפור המראה של איזור הניתוח, כאשר את המראה הסופי שלו ניתן לראות רק לאחר כשלושה חודשים, עם חלוף הנפיחות לגמרי.

עילות רשלנות רפואית בניתוח לשאיבת שומן

ניתוח לשאיבת שומן נחשב בדרך כלל לניתוח בטוח ולא מסובך יחסית. יחד עם זאת, כמו כל ניתוח, גם ניתוח לשאיבת שומן עלול להיות כרוך ברשלנות רפואית, שיכולה להתרחש באופנים שונים ולכל אורך שלביו. במידה שרשלנות זו גם גרמה לנזק, היא יכולה להוות בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית.

כשלים בשלב קדם הניתוח

הרשלנות הרפואית לפני ניתוח לשאיבת שומן יכולה להתבטא באי ביצוע בדיקות מקדימות על מנת לברר את מידת התאמת המטופל לניתוח, ועד כמה הוא מסוגל לעמוד בו. כך, לדוגמא, במידה שמדובר במטופל בעל עודף משקל כבד, אזי יש להבהיר לו שהפיתרון שמתאים לו אינו ניתוח לשאיבת שומן, כי אם ניתוח בריאטרי (ניתוח לקיצור קיבה). בנוסף, הניתוח מתאים לבעלי עור גמיש, מאחר שהעור צריך להתכווץ לאחר הניתוח למימדי הגוף החדשים (עודפי עור רבים מדי יצריכו ניתוח נוסף לצורך הסרתם). הניתוח אינו מותנה בגיל מסוים, אולם מומלץ לעבור את הניתוח עד לגיל 40, בשל הצורך להתחשב במידת האלסטיות והגמישות של העור. לפיכך, במידה שהרופא החליט לערוך ניתוח שאיבת שומן למטופל שאינו עונה על הקריטריונים הללו, הדבר עלול להוות עילה לרשלנות רפואית.

הרשלנות הרפואית לפני ניתוח לשאיבת שומן עלולה להתבטא גם באי קבלת הסכמה מדעת של המטופל לניתוח.  כדי לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל, יש לתת לו הסבר מקיף על אופן ביצוע הניתוח, סיכויי הצלחתו, ובמיוחד לפרוש בפניו את כל הסיכונים שכרוכים בו. שכן, גם אם הניתוח לשאיבת שומן נחשב בדרך כלל לניתוח בטוח יחסית, כפי שצויין לעיל, אזי גם ניתוח זה, כמו כל ניתוח, כרוך בסיכונים שונים, שעלולים לגרום לנזקים, כאב וסבל, ועוגמת נפש רבה, וזאת במיוחד כשמדובר בניתוח נרחב שגם מצריך הרדמה כללית, להבדיל מניתוח ממוקד וקטן, שמצריך הרדמה מקומית בלבד (כמו שאיבה מהסנטר). מטבע הדברים, ככל שכמות השומן שנשאבת הינה גדולה יותר, ורמת ההרדמה שנדרשת הינה גבוהה יותר, כך גם עולים הסיכויים לסיכונים וסיבוכים.

הסיכונים שכרוכים בניתוח לשאיבת שומן כוללים, בין היתר, תסחיף שומן לריאות, דלקת ורידים (עקב שכיבה ממושכת חוסר תנועה לאחר הניתוח), שטפי דם תת-עוריים, זיהומים, צלקות קשות ומכערות, עודפי עור, הידבקויות של העור, בליטות או שקעים בעור (עקב שאיבת יתר של שומן או אי שאיבה מספקת) אשר יוצרים חוסר סימטריה בין צידי הגוף, פיגמנטציה וכתמים על העור. סיכונים נוספים כוללים ירידה ברמת ההמוגלובין בדם בעקבות הניתוח, וערעור מאזן הנוזלים בגוף עקב שאיבה יתרה של מים מהגוף, בנוסף לשאיבת תאי השומן (זו כאמור גם הסיבה מדוע אין לשאוב יותר מ-3-2 ק"ג שומן בפעם אחת).

בהקשר זה חשוב להיות מודע לכך שניתוח לשאיבת שומן מוגדר כניתוח אלקטיבי, שלגביו חלה חובת גילוי מוגברת ומפורטת יותר לצורך קבלת ההסכמה מדעת של המטופל, וזאת במיוחד בכל הקשור לסיכונים שכרוכים בניתוח, כולל סיכונים נדירים ביותר. ניתוח אלקטיבי הינו ניתוח שנקבע מראש, להבדיל מניתוח חירום שיש לבצעו בדחיפות כדי להציל את חיי המטופל, כשלרוב מדובר בניתוח נעשה לצורך קוסמטי או לצורך שאינו חיוני במיוחד, כך שניתן להמשיך ולחיות באופן תקין גם בלעדיו. אין חולק שניתוח לשאיבת שומן הינו ניתוח אלקטיבי "קלאסי", מאחר שהוא נעשה לצורך קוסמטי ולשיפור המראה והתחושה של המטופל, ועל כן חלה על הרופא המנתח חובת גילוי מוגברת לגביו, במיוחד בכל הקשור לפירוט הסיכונים בו, כולל הנדירים שבהם. לפיכך, הפרת חובת גילוי זו עלולה להוות רשלנות רפואית.

דוגמא נוספת לרשלנות רפואית שיכולה להתרחש עוד לפני ביצוע הניתוח לשאיבת השומן, קשורה למתן הוראות הכנה למטופל. בין היתר, יש להסביר למטופל שעליו להיות בצום מלא כ-6 שעות לפני הניתוח, וכי שבועיים לפני הניתוח עליו להפסיק לעשן ולשתות אלכוהול, וכן להפסיק להפסיק ליטול ויטמינים ומדללי דם (כמו אספירין וקומדין), אם כי בהתייעצות עם הרופא המטפל שלו.  אי מתן הוראות אלו, או אי וידוא ביצוען לפני הניתוח, עלול להוות רשלנות רפואית.

עורכי הדין שלנו זמינים

עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

אחריות הרופאים אינה מצומצמת לשלב המקדמי ולניתוח אלא גם לאחריו

הרשלנות הרפואית במהלך הניתוח עצמו, יכולה להתבטא בביצוע כושל של הניתוח, אי שאיבה מספקת או שאיבה מוגזמת של כמות שומן מעבר למותר (3-2 ק"ג, כפי שהוסבר לעיל), ביצוע הרדמה שאינה מתאימה לניתוח (לדוגמא, שימוש בהרדמה כללית מקום שניתן להסתפק בו בהרדמה מקומית בלבד), ביצוע הניתוח על ידי רופא שאינו מיומן ומנוסה בניתוח מסוג זה, ועוד.

הרשלנות הרפואית לאחר הניתוח יכולה להתבטא באי מתן הנחיות והוראות לביצוע לאחר שחרור המטופל לביתו. לרוב ניתן להשתחרר הביתה כבר ביום הניתוח, ללא צורך באישפוז או השגחה, אולם חשוב לתת לו הוראות והנחיות שעליו לשמור עליהן  כדי להבטיח את הצלחת הניתוח וההחלמה ממנו. במסגרת הוראות אלו יש להסביר למטופל, בין היתר, שאיזור הניתוח צפוי להיות נפוח ובצקתי לאחר הניתוח, וכי כדי להוריד במהירות את הנפיחות, יש להקפיד על ביצוע חבישות לחץ של איזור הניתוח. בנוסף, יש להסביר לו שאיזור הניתוח גם עלול לכאוב באופן קל יחסית, וכי ניתן לקחת כדורים ומשחות לשיכוך כאבים, אולם אסור לו לקחת משחות או כדורים שמכילים אספירין, וכן נוגדי דלקות או סטרואידים. עוד יש להסביר למטופל שניתן לחזור לעבודה כשבוע לאחר הניתוח, וכי אסור לו לעסוק בפעילות ספורטיבית במשך 3 עד 4 שבועות לאחר הניתוח. כמו כן יש להבהיר למטופל שעליו לפנות מייד לרופא, במידה שמופיעים התסמינים הבאים: קוצר נשימה, חום גבוה (יותר מ־38 מעלות), אדמומיות רבה באזור שנותח, דימומים, או חולשה קיצונית. לפיכך, אי מתן הוראות אלו, או התעלמות ממצבים שבהם המטופל החל להתלונן על תסמינים לא צפויים שמעידים על הסתבכויות והחמרה במצבו, עלולים להוות רשלנות רפואית.

ככל שקיים חלילה חשש לביצוע רשלנות רפואית בניתוח לשאיבת שומן, מומלץ לפנות לעו"ד שמתמחים ומנוסים בתביעות רשלנות רפואית, על מנת לבדוק באמצעותם האם יש מקום להגיש תביעה כזו. לשם כך מומלץ להקפיד ולאסוף את כל החומר הרפואי הרלוונטי, וכן לצלם ולתעד באופן שוטף את איזור הניתוח. במידה שהתביעה תתקבל, ניתן לקבל פיצויים בגין ראשי נזק שונים, לרבות הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעות, כאב וסבל, עוגמת נפש, ועוד.