ביטוח חיים במסגרת הלוואת משכנתא לעומת ביטוח חיים רגיל

על פי רוב הבנק מחייב נוטלי הלוואת משכנתא לרכוש ביטוח חיים לצורך קבלת ההלוואה, אך לא כולם מודעים להבדלים הקיימים בין ביטוחים אלו לביטוחי חיים הנערכים באופן רגיל. 

ביטוח חיים בהלוואת משכנתא

מי מאיתנו שכבר רכש דירה באמצעות הלוואת משכנתא יודע שבדרך כלל, להלוואה צמוד "בונוס": ביטוח חיים שהבנק מחייב את הלווה לרכוש לצורך הבטחת החזר ההלוואה. את ביטוח החיים ניתן לרכוש בדרכים שונות, לרבות סוכנויות ביטוח שהבנק מעמיד לרשות לקוחותיו, או אף באופן פרטי, ובלבד שהביטוח עונה לתנאי העסקה.

החובה לרכוש כיסוי ביטוחי מפני מותו של הלווה, הינה חשובה למדי. ביטוח זה מספק למשפחת הלווה רשת ביטחון למקרה שבו הלווה ילך לעולמו בטרם הספיק להחזיר את כל הלוואת המשכנתא, שכן אז חברת הביטוח תהיה אחראית להחזיר את יתרת ההלוואה. אך, לצד חשיבות רבה זו, הלווה מחויב לרכוש את הביטוח ונדרש לשלם את פרמיות הביטוח, וחשוב מכך, אין מדובר בתחליף לביטוח חיים רגיל.

כפי שיוסבר להלן, ביטוח חיים במסגרת הלוואת משכנתא, אינו מקנה למשפחת הלווה זכאות לתגמולים במקרה של פטירת הלווה, אלא המוטב של הביטוח (באופן בלתי חוזר) הוא הבנק, אשר מוקנית לו זכאות לקבל את יתרת החזר ההלוואה מחברת הביטוח.

תכלית הביטוח, זהות המוטבים וגובה התגמולים

ההבדל העיקרי בין ביטוח חיים רגיל לביטוח חיים במסגרת הלוואת משכנתא נעוץ במטרת הביטוח ובזהות המוטבים.

כך, ביטוח חיים רגיל נועד להבטיח שהמוטבים שבחר המובטח, שהם לרוב קרוביו, יקבלו לידיהם עם פטירתו סכום כסף מסוים שאת גובהו קבע המבוטח. לעומת זאת, המוטב של ביטוח חיים שנרכש לצורך הלוואת משכנתא הוא הבנק, והביטוח נועד להבטיח רק את החזר יתרת הלוואת המשכנתא לבנק, במקרה שהלווה נפטר (ולעיתים גם במקרי מחלה ונכות). למעשה, משפחת הלווה אינה זכאית לקבל לידיה תגמולים מכוח ביטוח חיים כזה, על אף שהלווה הוא ששילם את פרמיות הביטוח, אלא הבנק הוא שזכאי לתגמולים. כמו כן, גובה התגמולים מוגבל לגובה יתרת הלוואת המשכנתא, כאשר רק אם ישנה יתרה, זו מועברת למוטבים הרגילים בפוליסה.

על כן, קרובי המבוטח אינם יכולים להסתמך על ביטוח חיים שנרכש במסגרת הלוואת משכנתא כמקור מימון "כללי" במקרה של פטירת המבוטח, אלא רק לצורך כיסוי ההלוואה. אם ההלוואה כבר כוסתה ע"י המבוטח בטרם פטירתו או אם המבטחת כיסתה את יתרת ההלוואה אחרי פטירת המבוטח, אין לקרובי המבוטח זכאות להטבה נוספת כלשהי מכוח ביטוח כזה, אלא כאמור במקרה וסכום הביטוח עולה על יתרת הלוואה המשכנתא.

הבנק התרשל בנוגע לביטוח? זה לא משנה, כל עוד ההלוואה כוסתה

מגבלותיו של ביטוח חיים למשכנתא הובהרו היטב בפסק דין של בית משפט השלום בתל אביב (תא (ת"א) 38989-10-12), שבו נדחתה תביעת מבוטח לקבלת כספים מכוח ביטוח חיים למשכנתא.

במקרה הנדון, התובע ואשתו המנוחה נטלו הלוואת משכנתא מבנק הפועלים ורכשו במסגרת זאת "ביטוח חיים משכנתא". לאחר פטירת רעיית התובע, סולקה יתרת ההלוואה ע"י המבטחת, אך התובע לא הסתפק בכך וטען, כי הוא זכאי לקבל לידיו סכום השווה לחלק מסוים מיתרת ההלוואה, שלא כוסה ע"י ביטוח החיים, בשל התרשלות הבנק, על אף שהבנק ממילא ויתר על חלק זה. בית המשפט דחה את תביעת ביטוח החיים בנימוקים הבאים.

ראשית, קבע בית המשפט, יש להבחין בין ביטוח חיים רגיל לביטוח חיים משכנתא כמו זה שרכשו התובע ואשתו, "שנועד להבטחת חוב מסוים, קרי הלוואת המשכנתא". ביטוח חיים זה מאפשר רק את סילוק הלוואת המשכנתא, ולכן משסולקה ההלוואה במלואה אין לתובע זכות לקבל כספים מכוח הביטוח. לכן, גם אין לראותו כמי שניזוק מהתרשלות הבנק, שכן הבנק ממילא מחל על יתרת החוב שלא כוסתה בביטוח. שנית, נקבע, גם אם הבנק לא היה מוחל על יתרת החוב, לא הייתה קמה לתובע זכות לקבל כספים, אלא חברת הביטוח הייתה צריכה לשלם את יתרת החוב ישירות לבנק, שהוא, ולא התובע, הינו המוטב בפוליסת הביטוח.

אין פטור מדיני הביטוח הכלליים

על אף ההבדלים ביניהם גם ביטוח חיים רגיל וגם ביטוח חיים משכנתא, שני סוגי הביטוח כפופים לדיני הביטוח הכלליים. גם כאשר מדובר בביטוח חיים משכנתא מחויב הגורם המבטח לפעול בהתאם לחוק חוזה הביטוח וכן לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי המבוטחים. כמו כן, גם כשמדובר במחלוקות הנוגעות לביטוח חיים משכנתא, בית המשפט לוקח בחשבון את פערי הכוחות בין המבוטחים לבין הבנקים והמבטחות ולעיתים מזומנות, הספק פועל לטובת המבוטחים כשהמחלוקת מגיעה לערכאות.

דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק דין שניתן לפני כשנתיים בבית משפט השלום בתל אביב, בתביעה שהגישה מבוטחת נגד בנק לאומי ונגד חברת הביטוח "מנורה", שביטחה את המבוטחת ובן זוגה המנוח בביטוח חיים משכנתא (תא (ת"א) 13141-03-15).

במקרה זה, סירבה מנורה לשלם את יתרת הלוואת המשכנתא שנטלו התובעת ובן זוגה המנוח, בטענה כי ביטלה את ביטוח החיים מספר שנים לפני פטירת הבעל, עקב ביטול הוראת הקבע שנתנו בני הזוג לצורך תשלום הפרמיות. עם זאת, בית המשפט קיבל את תביעת המבוטחת נגד מנורה לאחר שקבע כי המבטחת לא עמדה בתנאי חוק חוזה הביטוח ולא ביטלה את הפוליסה כדין.

בהכרעתו זאת התבסס בית המשפט על כך שהמבטחת לא הוכיחה כי שלחה למבוטחים ולבנק מכתבי התראה על כוונתה לבטל את הפוליסה, כנדרש ממנה לפי החוק, וגם לא כי ההודעה על ביטול על הפוליסה הגיעה לידי המבוטחים. לנוכח זאת, ועל אף שהמבוטחים לא שילמו את הפרמיה במלואה, נקבע כי על המבטחת לשלם את יתרת הלוואת המשכנתא לבנק ואף לפצות את התובעת בסכום של 5,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה בגין התנהלות המבטחת.

מה נדרש המבוטח "לגלות" למבטחת?

עלותו של ביטוח חיים רגיל תלויה בגובה הסכום המבוטח ובגילו ובמצבו הבריאותי של המבוטח, המוערך לפי לפרמטרים שונים. בדומה לכך, כשמדובר בביטוח חיים משכנתא, העלות נקבעת לפי גובה הלוואת המשכנתא ולפי נתונים אודות גילו, מצבו הרפואי ואורח חייו של המבוטח. בשני המקרים, ניתן להרחיב את הכיסוי הביטוחי ולהגדיר, למשל, אובדן כושר עבודה עקב תאונה או מחלה כ"מקרה ביטוח" שמחייב את המבוטחת לשלם את התגמולים שנקבעו בפוליסה. סוג והיקף הנתונים הרפואיים שהמבטחת תדרוש מהמבוטח להציג לה תלוי, בין השאר, בתנאי הפוליסה הספציפיים.

ואולם, חשוב לדעת כי במקרים רבים, כשמוטבי או מבוטחי ביטוח חיים תובעים את מימוש הפוליסה, טוענות המבטחות כי המבוטח לא גילה להן בטרם רכישת הפוליסה פרטים המעידים כי מצבו הרפואי חמור מכפי שהציג, ולכן הפוליסה בטלה.

גם בהקשר זה, ובין אם מדובר בביטוח חיים רגיל או בביטוח חיים משכנתא, שופטים אינם מקבלים באופן אוטומטי טענות אי-גילוי שמעלות המבטחות, אלא בוחנים אילו נתונים רפואיים דרשה המבטחת בזמנו מהמבוטח ואם יש ממש בטענה כי המבוטח הסתיר במכוון פרטים.

למשל, בתיק שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובהמשך גם בבית המשפט העליון (ע"א 1064/03), עמד במוקד סירובן של מספר מבטחות לממש פוליסת ביטוח חיים משכנתא, לדרישת מבוטחת שלקתה בסרטן, בטענה שזו לא גילתה להן שחלתה בסרטן לפני רכישת הפוליסה. בית המשפט לא התרשם מהטענה וחייב את המבטחות לממש את הפוליסה, הן משום שלא דרשו מהמבוטחים (האישה ובן זוגה) פרטים על מצבם הבריאותי בטרם רכישת הפוליסה, והן משום שהמבוטחים יידעו גורמים בבנק על מחלת האישה, ולכן אין מדובר בהסתרת פרטים בכוונת מרמה.