הכל בגלל צינור קטן

חברת הביטוח סירבה לשלם למבוטחיה תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו בדירתם. בית המשפט לא חסך שבט ביקורתו מהמבטחת וקבע כי "חברת הביטוח טיפלה במבוטחים כאילו הם אינם ראויים למגורי אנוש וביזתה את כבוד האדם שלהם". עיינו בכתבה. 

מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, אמרו חז"ל, ואכן רובנו מקיימים אמרה זו בתחומים רבים. כך רבים מאתנו רוכשים ביטוח לרכושנו כדי שבעת הצורך טרחתנו תשתלם, ולמרות הנזקים שהוסבו לרכושנו נפוצה לאלתר ע"י המבטחת, ונוכל לשוב לשגרת חיינו.

כך חשבה גם משפחת לוי, כשרכשה ביטוח דירה בחברת AIG , אשר כלל בין היתר זכאות לתגמולי ביטוח שייגרמו עקב פיצוץ בצינורות המים בדירתם, אך בפועל התברר להם כי טרחתם היתה גדולה עשרת מונים מזו שהתכוונו אליה חז"ל. רק לאחר תביעה משפטית נגד חברת הביטוח אותה ניהל עבורם עו"ד יואב גפני ממשרד עורכי-הדין אלמוג-שפירא, זכתה משפחת לוי לקבל את תגמולי הביטוח, והסתיימה מסכת ייסוריהם.

סיפור המקרה

בחודש יוני 2011 הבחינה גב' לוי במים הבוקעים מבין מרצפות מרפסת ביתה, שבו מצוי בין היתר מטבח חלבי (יצוין כי מדובר במשפחה חרדית). גב' לוי הודיעה מיד למבטחת על הנזילה. נציגי חברת שחר, קבלן אינסטלציה העובד עם המבטחת, ביקרו מספר פעמים בדירה ובסופו של דבר ניתקו את אספקת המים לצינור המרפסת, והנזילה פסקה. בעקבות הנזילה נוצרה בכל הבית רטיבות רבה. הנתבעת הזמינה המשפחה למצוא דיור חלופי למשך חודש.

בקושי רב הצליחה המשפחה לשכור דירה למשך חודש. אך גם כאשר פינתה הדירה, המבטחת לא עשתה דבר לתיקון הנזילה, ואף במהלך החודשים הבאים בהם שבה המשפחה להתגורר בדירתה, לא תוקנו הנזקים ע"י המבטחת. המשפחה נותרה ללא מים במטבח החלבי, החול תחת הריצוף בכל הדירה נרטב, הרטיבות אף חלחלה לקירות הדירה, ובעקבות כך אף הרקיבו משקופים וארונות המטבח.

לאחר חמישה חודשים בהם נאלצה המשפחה לגור בתנאים לא תנאים, פנתה למשרד עורכי דין אלמוג שפירא שהגישו בשמם תביעה משפטית נגד חברת AIG.

ההליכים המשפטיים בבית המשפט כנגד AIG

בכתב התביעה דרשה המשפחה תשלום תגמולי ביטוח שבאמצעותם יתקנו את הנזקים בעצמם. המשפחה טענה באמצעות בא כוחם עו"ד יואב גפני, כי למרות שתביעתם לא נדחתה ולמרות שפינו את דירתם לחודש על מנת לאפשר לנתבעת לתקן את הדירה לא תוקן דבר, ואף בהמשך המבטחת לא תיקנה את דירתם. המים במטבח החלבי נותרו מנותקים, מה שהותיר את המשפחה במשך זמן ממושך ללא יכולת להשתמש במטבח זה, דבר שהקשה עליהם בהיותם משפחה דתית הזקוקה לשני מטבחים. כן טענו כי דירתם נותרה ספוגה ברטיבות ואף נהרסה עקב הרטיבות שהובילה לריקבון ארונות ומשקופים.

הם הוסיפו כי טיפול המבטחת בעניינם היה כושל מתחילתו. נציגי חברת שחר לא הגיעו בטווח השעות שקבעו עם המשפחה, קבלן תיקונים מטעם חברת שחר שהגיע לאחר מספר ימים הגיע ללא כלי עבודה, ואף בין נציגי חברת שחר לבין נציג מטעם המבטחת התנהלו מספר פעמים ויכוחים קולניים אודות סוג התיקון הנדרש, כשנציגי שחר טוענים כי יש לתקן תיקון כולל את כל הדירה ונציג המבטחת התנגד.

מנגד טענה המבטחת כי היא הציעה לתובעים לשלוח אנשים שיתקנו את הטעון תיקון, אך המשפחה סירבה ודרשה פיצוי כספי שיאפשר לה עצמה לתקן את נזקיה. המבטחת טענה כי למבוטחים אין זכות להחליט על אופן שיקום הנזקים, וזאת לאור סעיף בפוליסה המאפשר למבטחת לבחור בין תיקון בפועל של הנזקים לבין תשלום ערכם.

בכתב ההגנה התברר לראשונה, כי המבטחת אף לא העבירה לתובעים תגמולי ביטוח שנקבעו ע"י השמאי מטעמה, ואף לא טרחה ליידע את המשפחה כי השמאי העריך תיקון הנזקים בכ-65,000 ש"ח.

בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט הבכיר אלי ספיר) מינה מומחה מטעמו, אשר מצא כי כשנה וחצי לאחר מקרה הביטוח עדיין קיימת רטיבות קשה בכל מצע החול שמתחת לריצוף, הקירות והמשקופים רטובים, ארונות המטבח נרקבו, ואף צמחיה החלה לטפס מעלה מבעד לריצוף.

פסק דין יוצא דופן

ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע כי המבטחת הפרה את חובתה כמבטחת ופעלה ברשלנות, ואף פעלה באופן מובהק בחוסר תום לב, וברשלנותה גם גרמה להחמרת המצב בדירה, וזאת לעומת התובעים שפעלו באופן ראוי ומתוך רצון כן לפתור את הבעיה.

ראשית, נציגי המבטחת שהיו אמורים לתקן את הנזילה לא הגיעו במועדים שקבעו עם התובעים, והתובעים נאלצו לפנות אליהם שוב ושוב לתיאום מועדים. יתר על כן כשהגיעו הם ניתקו את צינור המים לאחד המטבחים, ולא אפשרו למשפחה הדתית להשתמש במטבחם החלבי. כמו כן למרות שהתובעים עזבו את דירתם למשך חודש ואף שכרו דירה בעלות הנמוכה בחצי מהעלות שהעריכו נציגי הנתבעת, המבטחת לא תיקנה מאומה בזמן זה ואף סירבה לחילופין לשלם לתובעים את הפיצוי שנקבע על ידי השמאי, ושאינו שנוי במחלוקת על מנת שהם עצמם יתקנו הם את נזקיהם.  התנהגות הנתבעת גרמה למשפחה בת שבע הנפשות לגור למשך שנתיים וחצי בדירה ללא תנאי מגורים.

בית המשפט הדגיש כי התנהלות המבטחת חמורה אף יותר לאור העובדה כי הסתירה מהתובעים את דוח השמאי שהיה ברשותה, וזאת  מתוך כוונה שהמבוטחים מתוך מצוקתם יסכימו לכל פתרון שיוצע להם, וכך עלויותיה יהיו נמוכות עשרת מונים ממה שמגיע לתובעים לפי השמאי.

ביהמ"ש אף קבע כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי התובעים סירבו לתיקון שהציעה להם ע"י  נציגי שחר, ואף לא הצליחה להסביר מדוע לא תיקנה את הנזקים בדירת התובעים למרות שעברו למעלה משנתיים מיום קרות מקרה הביטוח. יתר על כן קבע ביהמ"ש שאף אם היה מוכח כי התובעים סירבו להצעת התיקון של המבטחת הרי לאור דו"ח מומחה ביהמ"ש הם נהגו בסבירות כיוון שהתיקון שהוצע להם על ידי חברת שחר היה לוקה בחסר, ואף הדירה לא היתה שבה בעקבותיו למצבה הקודם.

ביהמ"ש דחה את טענת הנתבעת כי זכותה לבחור באופן התגמול למבוטחת מוחלטת, וכי רק היא שתחליט אם לתקן בעצמה את הנזקים או לפצות את התובעים בכסף, והם בכספי הפיצוי יתקנו בעצמם. ביהמ"ש הדגיש כי האפשרות לבחור אינה כוללת את חובת המבוטח להסכים לכל תיקון אף אם אינו נראה לו, ולמבוטח הזכות המלאה לבדוק באמצעות מומחה מטעמו את הצעת התיקון.

בנוסף, קבע ביהמ"ש כי הנתבעת אף הפרה את הנחיות המפקח על הביטוח כשלא שלחה למבוטחיה מכתב דחייה, המנמק את אי תיקון הנזקים או לחילופין את אי תשלום תגמולי הביטוח.

בית המשפט לא חסך שבט ביקורתו מהמבטחת וקבע כי חברת הביטוח ביזתה את כבוד המבוטחים ופעלה כאילו אינם ראויים למגורי אנוש.

לאור התנהלותה זו של חברת הביטוח חייב אותה ביהמ"ש לשלם למשפחת לוי את ערך הנזק שנקבע בפסק הדין בסך כ- 140,000 ש"ח, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 25% ומע"מ, וכן הוצאות נוספות בסך 50,000 ש"ח אשר הביעו את מורת רוחו של בית המשפט מהתנהלות המבטחת אשר התעמרה במבוטחיה.

[ת"א 19913-11-11 לוי ואח' נ' AIG חברה לביטוח בע"מ]