האם ניתן לבטח נכס גם ללא זיקה קניינית?

אדם ביטח נכס אשר אין לו זיקה קניינית אליו (כגון בעלות). האם במקרה שאירע מקרה ביטוח יהיה זכאי המבוטח לתגמולי הביטוח למרות זאת ? כפי שניתן לראות בכתבה הבאה, תורת הזיקה הקניינית לא התקבלה בשיטת המשפט הישראלי, ובמקומה בוחנים האם נגרם לאדם נזק. 

זיקה קניינית לנכס בביטוח רכוש

הסוגיה המשפטית

האם רשאית חברת ביטוח לדחות תביעה של מבוטח ולו בשל העובדה שאין למבוטח זיקה קניינית לנכס?

ליתר דיוק, האם רשאית חברת ביטוח לדחות תביעת ביטוח של מבוטח, אך בשל העובדה שהמבוטח אינו הבעלים של הנכס, המחזיק של הנכס, בעל המניות בנכס, נושה של הנכס וכיוצ"ב זיקות קנייניות לנכס?

שאלה זו עמדה לנגד המחוקק עת כתיבת חוק חוזה הביטוח ועוררה לא מעט סוגיות משפטיות מורכבות, כגון אלה:

האם רשאי אדם לביטוח את חייו של אחר בביטוח חיים? האם יכול אדם לבטח נכס שאינו שייך לו, אינו בבעלותו או בחזקתו ואף אין לו זיקה קניינית כלשהי אליו? האם אדם שביטח רכבו וגילה בדיעבד, כי הרכב גנוב זכאי לקבל את תגמולי הביטוח בקרות מקרה ביטוח, אף על פי שבפועל אין לו זיקה קניינית לרכב?

עת חקיקת חוק חוזה הביטוח, עמדה לנגד עיני המחוקק מטרה עיקרית אחת: מניעת חוזי הימורים, על ידי מוסד הביטוח. אולם, השאלה שנבחנה אותה עת היתה האם אימוץ דוקטרינת הזיקה הקניינית לנכס הקיימת בשיטות משפט שונות בעולם, כמו למשל בארה"ב ואנגליה, יהא נכון ומתאים לשיטת המשפט הישראלי.

בסופו של יום, המחוקק לא אימץ עקרון זה, שכן הדוקטרינה יוצרת פעמים רבות עיוותים. כך, למשל עשויה להידחות תביעת מבוטח אשר נגרם לו בפועל נזק, אף על פי שאין לו זכות קניינית בנכס, כפי שנראה בדוגמאות שיובאו בהמשך.

תורת האינטרס הביטוחי או במילים אחרות דוקטרינת הזיקה הקניינית, לא התקבלה בשיטת המשפט הישראלי ובמקומה ניתן דגש על עצם הנזק שנגרם למבוטח ובביטוח חיים נקבע, כי ביטוח חיים של אדם אחר טעון הסכמתו בכתב של אותו אדם.

דוגמאות ויישום עקרון הדרישה לקיומו של נזק

[1] אדם פתח מסעדה בסמוך לתיאטרון אליו מגיעים מבקרים רבים, מתוך ציפייה שהדבר יביא לו רווח כלכלי.

אותו אדם השכיל להבין, כי אירוע כגון שריפה של התיאטרון עשוי להסב לו נזק כלכלי עצום. האם אותו אדם יכול לבטח את התיאטרון? הדעת אומרת, כי מי שפתח מסעדה בשכנות לתיאטרון מתוך צפייה שהפעלתה תביא לו תועלת כלכלית, יוכל מן הסתם לבטח את התיאטרון מפני שריפה, גם אם אין לו כל זכות קניינית בתיאטרון. שכן, הדבר יגרום לו נזק כלכלי אותו הוא מעוניין לבטח.

[2] מן הפסיקה ? תביעת ביטוח של פלוני אשר רכש ביטוח על רכב אשר לא היה בבעלותו, אלא בבעלות אדם אחר, נדחתה. בית המשפט טען, כי למרות שאין לפלוני המבוטח זיקה קניינית לנכס, לא נגרם לו נזק ומשכך נדחתה תביעתו כדין.

בשולי הדברים, ראינו לנכון להבהיר, כי אפילו היתה מתקבלת דוקטרינת הזיקה הקניינית בדיני הביטוח בשיטת המשפט הישראלי, חברת הביטוח אינה יכולה לדחות תביעה לתשלום תגמולי ביטוח, מקום שהסכימה לבטח נכס אף על פי שידעה, כי למבוטח אין זיקה קניינית כלשהי לנכס.

בית המשפט כבר קיבל את הטענה, כי מבטח שלא פעל לבירור הזיקה בין הנכס המבוקש לביטוח לבין המבוטח, לא ראה בכך עניין מהותי לביטוח ולכן אינו יכול לכפור בביטוח בדיעבד ולדחות תביעת מבוטח.

גולשים יקרים, ככל ודחתה חברת ביטוח תביעת ביטוח שהוגשה על ידכם בטענה, כי אין לכם זיקה קניינית לנכס, אולם בפועל נגרם לכם נזק, אל תקבלו את דחיית חברת הביטוח כמובנת מאליה ופנו לקבלת ייעוץ משפטי אצל עו"ד.

לקבלת ייעוץ משפטי והערכת סיכויי תביעה, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר. יעוץ, הדרכה וליווי משפטי מוקדם ככל הניתן עשוי לשפר את מצבכם המשפטי. נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.

תגובות

2 תגובות

  • 1 באוגוסט 2018 בשעה 15:10

    ב 2012 מכרתי בית שהייתי מבוטח חיים עליו על סכום של 260 ש"ח לחודש . העניין הוא שלא הפסקתי ולא הודעתי לחברת הביטוח שהנכס אינו בבעלותי כך שיצא שביטחתי נכס במשך 6 שנים בעלות מצטברת של 20000 שח שבעצם הנכס בכלל לא היה בבעלותי . חברת הביטוח מנורה מסרבת להחזר כספי .
    האם יש ביכולתכם לסייע

    • 1 באוגוסט 2018 בשעה 17:09

      באם הכיסוי הביטוחי שהוסכם היה לתקופה מאוחרת יותר, הרי שהיה מקום להורות על ביטול הפוליסה עם מכירת הדירה, ככל ואינך חפץ עוד בכיסוי.