האם יכולות חברות הביטוח להתבסס על תנאים וחריגים לכיסוי הביטוחי אשר לא הובאו לידי המבוטח בעת ההצטרפות לביטוח ולא הוסברו לו? האם יכולות חברות הביטוח לעשות כן, שעה שלא ווידאו כי המבוטח מבין את משמעות התנאים ופועל על פיהם בפועל? בכתבה הבאה תוכלו למצוא הסבר ממצה אודות חובת "היידוע והווידוא" המוטלת על חברות הביטוח כלפי מבוטחיהן.
חובת גילוי של מבטח כלפי המבוטח
לעיתים, דוחה חברת הביטוח תביעות של מבוטחים על בסיס תנאי ביטוח המופיעים בפוליסה ואשר נועדו לשיטתה לפטרה מחבות. חברת הביטוח עושה כן, אף על פי שבמקרים רבים בעת ההצטרפות לביטוח לא נאמר למבוטח דבר ולו חצי דבר ואין איזכור על תנאי ביטוח אלה אף בהצעת הביטוח עליה חתם המבוטח.
בפועל, המבוטח אשר היה סמוך ובטוח, כי פוליסת הביטוח שרכש מכסה אותו מפני כיסוי מסוים, חסרת כיסוי.
כפי שכבר הבהרנו לא אחת, פוליסת ביטוח הינה מוצר מיוחד, בלתי מוחשי שעל טיבו מתקשה המבוטח לעיתים קרובות לעמוד. יש גם לזכור, כי מבחינה עסקית ושיווקית, חברות הביטוח והפועלים מטעמם לרבות סוכני הביטוח מבקשים להצניע מטבע הדברים את חסרונות המוצר, על מנת למוכרו כמה שיותר.
לסוגיה זו התייחסו מלומדים רבים ולא מעט פסקי דין יצאו בעניין.
למטבע שני צדדים
חוזה הביטוח הוא חוזה לכל דבר ולפי כך חלים עליו הכללים של דיני החוזים.
סעיף 12 לחוק החוזים קובע את חובת הגילוי, לפיה התנהגות הצדדים, בטרם הם כורתים את חוזה, צריכה להיות תמת לב ועל פי הדרך המקובלת. חובה זו חלה על שני הצדדים. כפי שמצופה מהמבוטח לגלות את כל הפרטים החיוניים לשם קבלת החלטה באם לקבלו לביטוח ובאילו תנאים, טרם ההצטרפות לביטוח, מצופה מכי חברת הביטוח תנהג בשקיפות וגילוי לב דומה.
חובות הגילוי החלות על מבטח הן בעלות חשיבות רבה ואין להקל בהן ראש. כך, חובתה של החברה המבטחת להבליט את החריגים בפוליסת הביטוח ולהצמידם לנושא אותו היא מבקשת לסייג.
חשוב לדעת, כי חברת ביטוח אשר ה"החביאה" את החריגים בין השורות הפרה, הלכה למעשה, את חובת הגילוי ולא תוכל להסתמך על חריגים אלו בעתיד.
חשוב לזכור כי תהום פעורה בין הצדדים, וכי בעוד שלרשות תאגידי הביטוח יועצים, מומחים, עורכי דין ועוד אנשי מקצועי, המעניקים לה ידע נרחב בנושא וכלים מקצועיים, עומדים המבוטחים לבדם ללא ידע או ניסיון דומה. לפיכך, הצפייה מחברת הביטוח לפרוס בפני מבוטח את מלוא זכויותיו ולמסור לו את כל האינפורמציה הדרושה לכריתת חוזה הביטוח, אף אם המבוטח לא העלה כל בקשה ביחס לכך, הינה אך טבעית. סטייה מדרישה זו, עשויה להוות התנהגות שאינה תמת לב, על כל המשתמע מכך.
חובת היידוע והווידוא
ברבות השנים, התפתחה לה חובת היידוע והווידוא המוטלת על חברות הביטוח (חובת גילוי של מבטח), לפיה על חברת הביטוח ליידע את המובטח עוד בשלבים המוקדמים של עריכת חוזה הביטוח ובכלל זה בהצעת הביטוח בדבר חריגי הביטוח, על מנת לידע את המבוטח כבר בשלב של הצעת הביטוח על היקף הכיסוי ולוודא שהוא ער לו (ראו בעניין זה: ע"א 4819-92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מנשה ישר).
עוד נקבע בפסיקת בתי המשפט, כי חובה זו היתה מתמלאת לו היה המבטח ממשיך ומוודא שהמבוטח ער לחריג ובמקרים מתאימים מוודא, כי המבוטח מקיימו בפועל. כך למשל, בכל הנוגע להתקנת אמצעי מיגון כתנאי לביטוח, נקבע בפסיקה, כי על חברת הביטוח לוודא התקנה בפועל של אמצעי המיגון המבוקשים על ידי קבלה מאת המתקין של אמצעי המיגון.
עוד נקבע בפסיקה, כי חברת הביטוח לא תוכל להסתתר מאחורי הטענה, לפיה הצעת הביטוח ו/או פוליסת ביטוח נשלחו לידי המבוטח ולא די בכך בכדי שתצא פטורה אחר חובת היידוע והווידוא המוטלת עליה.
חברת הביטוח גם לא תוכל להסתפק בהודעה טלפונית לשם עמידה אחר חובת גילוי.
מעניין ישר הנ"ל עולה כי: [א] טוב ייעשה המבטח אם יפרט כבר בהצעת הביטוח תנאים מוקדמים וסייגים לכיסוי. [ב] מבטח שלא ייעשה כן לא יוכל להתבסס על התנאים והסייגים כאמור. [ג] מבטח לא יכול להסתפק בהבלטת תנאים וסייגים ועליו לוודא שהמבוטח ער להם.
כך למשל, במקרה של שמעון מויאל (ת.א 996/95) נקבע כי המבוטח לא התקין את אמצעי המיגון היות ולא עודכן על כך ואף לא קיבל לידיו העתק של הפוליסה. בית המשפט חידד והבהיר, אפילו היתה הפוליסה בידי המבוטח, אין בכך כדי להסיר מחברת הביטוח את האחריות המוטלת עליה להסביר למבוטח מהם התנאים המגבילים את הכיסוי. הסבר שכזה קבע בית המשפט, לא ניתן ולפיכך לא התקבלה עמדת חברת הביטוח.
סיכום
במידה ונדחתה תביעתכם על בסיס חריג אשר מעולם לא הובא לידיעתכם ואף לא בשלבים המוקדמים לביטוח, אנו ממליצים לכם שלא לקבל את דחיית חברת הביטוח כמובנת מאליה ופנו לקבלת ייעוץ משפטי.
לקבלת ייעוץ משפטי והערכת תביעתכם, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר. נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
