התיישנות בתביעות ביטוח

לא אחת, הבהרנו כי נושא התיישנות של תביעות ביטוח הוא סבוך ומורכב ושונה במאפייניו מהתיישנות הקבועה בדין הכללי. בכתבה זו, המהווה המשך ישיר לכתבות ישנות שפרסמנו, ננסה לעמוד בקצרה על המאפיינים המיוחדים של התיישנות תביעות ביטוח ספציפיות, ובכלל זה: התיישנות תביעת ביטוח אי כושר עבודה, התיישנות תביעת ביטוח נכות מתאונה / תאונות אישיות, התיישנות תביעת ביטוח על פי פוליסת ביטוח תלמידים ופוליסת ביטוח אחריות מקצועית.

התיישנות תביעת ביטוח אי כושר עבודה

כפי שאמרנו, מועד התיישנות תביעת ביטוח הוא 3 שנים מקרות מקרה הביטוח. תיקון שנערך לסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח קובע כי בביטוחי חיים, סיעוד, מחלות ואשפוז, אשר נמכרו או חודשו אחרי 26.11.2020 תעמוד תקופת ההתיישנות על 5 שנים.

נשאלת השאלה החל ממתי מחל מרוץ תקופת ההתיישנות המקוצרת הנ"ל, האם החל ממועד התאונה או המחלה אשר גרמו להתרחשות קרות מקרה הביטוח (אי כושר עבודה), או שמא המועד בו אירעה התאונה או פרצה המחלה. כפי שנראה להלן, בשונה מהליכי תביעות ביטוח על פי פוליסת נכות מתאונה / תאונות אישיות, בהליכי תביעת ביטוח על פי פוליסת אובדן כושר עבודה (אי כושר עבודה), מתחיל מרוץ מהמועד שבו איבד המבוטח לראשונה את כושרו לעבוד, בהתאם להגדרה המצויה בפוליסה.

אולם, בהליכי תביעת ביטוח אי כושר עבודה, במידה ומוגשת תביעת ביטוח בחלוף 3 השנים מאיבוד הכושר לעבוד של המבוטח, לא מתיישנת כל עילת התביעה, אלא רק חלקה. היות ועילת התביעה של אובדן כושר עבודה היא עילה מתחדשת בהתאם למצב הרפואי של המובטח (יכול להיות במצב של אי כושר עבודה במשך חצי שנה ואח"כ לחזור לעבודה ואח"כ שוב יכול לאבד את כושרו, וחוזר חלילה), מדובר בהתגבשות חוזרת ונשנית של עילת התביעה על פי הפוליסה, קרי התגבשות מקרה הביטוח.

התיישנות תביעת ביטוח נכות מתאונה / תאונות אישיות

בשונה מהליכי תביעת ביטוח עקב אי כושר עבודה, כאשר עסקינן בהליכי תביעת ביטוח עקב נכות מתאונה / תאונות אישיות, מועד התגבשות עילת התביעה הוא חד פעמי ואינו מתחדש. מניין ההתיישנות מתחיל מהיום שבו קמה למבוטח הזכות לתבוע מכוח פוליסת הביטוח (התגבשות הנכות).

בעבר אגב, עד אשר תוקן חוק חוזה הביטוח, מניין ההתיישנות בביטוחי נכות ותאונות אישיות החל להימנות ממועד התגבשות העילה – קרות אירוע התאונה כהגדרתו בתנאי הביטוח, ולא ממועד התגבשות הנכות. עניין זה נפסק בבית המשפט העליון בפרשת "המנוח דוד אמיתי ז"ל". פסיקתו של בית המשפט העליון ניתנה כאמור, אף על פי שבמקרים רבים מבוטחים אינם יכולים להגיש תביעת ביטוח על פי פוליסת נכות מתאונה, שכן טרם התגבשה נכותם ולא ידוע מה שיעורה, אם בכלל. בית המשפט העליון נימק זאת, בכך שוודאות המבטח והמבוטח בדבר מועד תקופת ההתיישנות של תביעות ביטוח מהסוג דנן, חשובה יותר מה גם שבאפשרות המבוטח לפנות אל חברת הביטוח בבקשה להאריך את תקופת התיישנות.

אנו סברנו כי החלטת בית המשפט העליון שגויה ומסבה נזק לציבור רחב של מבוטחים, שכן היא יוצרת תמריץ בלתי רצוי להצפת מערכת בתי המשפט והחרפת העומס המוטל על בתי המשפט ממילא. ההחלטה מחייבת את כל אותם מבוטחים שנכותם טרם התגבשה לפנות בתביעה אל בית המשפט (כפי שאמרנו רק דרך זו עוצרת את מניין ההתיישנות ולא הידברות עם חברת הביטוח), בייחוד כאשר שלא תמיד נעתרת חברת הביטוח להארכת תקופת התיישנות. לימים, תוקן חוק חוזה הביטוח באופן המעריך את תקופת ההתיישנות בביטוחים אלו, וקובע כי מניין ההתיישנות בביטוחי נכות מתאונה ותאונות אישיות יחל להימנות החל מהמועד שקמה למבוטח זכות ע"פ הפוליסה. במילים אחרות, החל מהמועד שהתגבשה הנכות ולא המועד שבו אירע מקרה הביטוח.

התיישנות תביעת ביטוח על פי פוליסת ביטוח תלמידים

כפי שאמרנו בכתבה נפרדת, על פי חוק לימוד חובה כל תלמיד בישראל מבוטח במסגרת ביטוח תלמידים / ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, בין השאר מפני סיכון של מוות או תאונה (ראו גם כתבה בנושא: ביטוח תלמידים). תביעות ביטוח על פי ביטוח תאונות אישיות לתלמידים מעוררות לא מעט שאלות בסוגיית התיישנות. כך למשל, נשאלת השאלה מתי מתחיל מניין תקופת התיישנות שעה שמדובר בקטין, האם אי הידיעה על קיומו של ביטוח תלמידים מאריך את מועד ההתיישנות ועוד.

מניין תקופת התיישנות בת 3 השנים של תביעת ביטוח קטין על פי פוליסת ביטוח תלמידים מתחילה להימנות החל מהגיעו לגיל 18. זאת, לנוכח הוראת סעיף 10 לחוק ההתיישנות, לפיה לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות המועד בו שבו לא מלאו לתובע 18 שנים. לאמור, תביעת קטין תתישן רק עם הגיעו לגיל 21.

שאלה לא פשוטה התעוררה בפסיקה באשר לשאלה מה קורה כאשר עילת התביעה היא למעשה של הוריו או האפוטרופוסים החוקיים של הקטין (למשל עקב מות הקטין). בהקשר זה, נאמר, כי פסיקת בתי המשפט חלוקה ולא קיימת אחידות דעים. מחלוקת נוספת קיימת בפסיקת בתי המשפט גם בשאלה, האם אי הידיעה על קיומו של ביטוח תלמידים מאריכה את תקופת ההתיישנות.

התיישנות תביעת ביטוח על פי פוליסת ביטוח אחריות מקצועית

התיישנות תביעת ביטוח על פי פוליסת ביטוח אחריות מקצועית מהווה חריג לתקופת ההתיישנות המקוצרת בת 3 השנים הקבועה בחוק חוזה הביטוח. בעניינים אלה, על מנת להגן על מבוטח החשוף לתביעת על בסיס עילה מפקודת הנזיקין בה ההתיישנות ארוכה יותר (לרוב 7 שנים), קובע חוק חוזה הביטוח, כי תקופת ההתיישנות מכוח פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, לא תתיישן לפני שהתיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח.

לסיכום

גולשים יקרים, כפי שנוכחתם בוודאי לגלות, נושא התיישנות של תביעות ביטוח הינו רחב ולמרבה הצער לא ניתן בכתבה אחת לפרט העניינים הכרוכים בכך. זו הסיבה בגללה אנו סבורים, כי בכל מקרה של תביעת ביטוח מומלץ להיוועץ עם עורך דין ביטוח הבקיא בתחום דיני הביטוח ובכלל זה בתקופות ההתיישנות המיוחדות.

לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין ביטוח הבקיא בתחום, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר.

זכרו, כי תקופת ההתיישנות בביטוח הינה על פי רוב מקוצרת ועל כן ייעוץ מוקדם עם עורך דין ביטוח הבקיא בתחום עשוי לשפר את מצבכם המשפטי ובמקרים רבים למנוע מחסימת דרככם למימוש זכויותיכם על פי הביטוח שרכשתם.

נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.