קיבל פיצוי למרות שנהג בהתקף פסיכוטי וגרם לתאונת דרכים

בית המשפט הורה לחברת מגדל לשלם למבוטח שלה שנהג תחת התקף פסיכוטי וגרם לתאונת דרכים, פיצויים בגין הנזק שנגרם לרכבו עקב התאונה.

נהיגה בפרעות

תיק זה עסק במבוטח שבשנת 2013 נהג ברכבו בפראות, תוך התחמקות משוטרים שניסו לעצור אותו, ועקב כך גרם לתאונת דרכים שבה התנגש בכלי רכב שונים, וגם גרם נזק לרכבו. בבדיקה שנערכה לו לאחר מכן לא נמצאו בגופו סמים או אלכוהול.

כנגד המבוטח הוגש כתב אישום בגין אירוע זה, אולם הוא בוטל לאחר שהוגשה לגביו חוות דעת פסיכיאטרית שקבעה שהוא אינו כשיר לעמוד לדין, והוא אושפז.

המבוטח הגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין הנזק שנגרם לרכבו בפני חברת הביטוח מגדל, אולם הוא נדחה על ידה בטענה שהוא הפר את חובת הגילוי שחלה עליו במסגרת שיתוף הפעולה לבירור החבות, לפי סעיפים 22 – 25 לחוק חוזה הביטוח, ועל כן הוא הגיש נגדה תביעה בפני בית משפט השלום בירושלים.

בכתב תביעתו טען המבוטח שהוא נהג ברכבו בפראות, מאחר שתוך כדי הנהיגה הוא חווה התקף פסיכוטי שגרם לו לחשוב שהשוטרים רודפים אחריו ורוצים ברעתו ועל כן הוא ברח מהם, וכי לא הייתה לו למעשה כל יכולת לשלוט על ההתנהגות שלו.

מגדל התגוננה בטענה שהיא פטורה מלשלם למבוטח את הפיצויים, מאחר שמצבו הנפשי לא שלל את שיקול הדעת שלו, כך שהוא נהג בכוונה בצורה מסוכנת. לדבריה, כדי להוכיח את מצבו הנפשי בעת התאונה, היה על המבוטח להגיש חוות דעת חדשה, שמיועדת ספציפית להליך תביעת הפיצויים נגדה, לפיה הוא פעל באופן לא מודע וללא כוונה.

בנוסף טענה מגדל שהמבוטח הודה שהוא השתמש ביום התאונה בסמים קלים, מסוג חגיגת ונייס גאי, וזאת בפני ועדה רפואית שבה הופיע לאחר התאונה, וכי הסמים הללו לא אותרו בבדיקה שנערכה לו לאחר התאונה רק מאחר שבאותה עת הם טרם נכללו בפקודת הסמים המסוכנים. אמנם, פוליסת הביטוח של המבוטח מחריגה רק שימוש בסמים מסוכנים לפי הפקודה, אולם, אל לבית המשפט, משיקולי מדיניות, לאפשר תשלום פיצויים למי שיצר סיכון על ידי נהיגה תחת השפעת סמים קלים, וכי יש לייחס למבוטח אף כוונה לגרום את התאונה, וזאת לפי סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח.

עוד טענה מגדל שיש להסיק מאומד דעת הצדדים במועד עריכת הפוליסה, שהיא לא התכוונה לכסות מקרי ביטוח שכוללים גם נהיגה תחת התקף פסיכוטי.

לא ניתן לומר שפוליסת ביטוח איננה מכסה נהיגה תחת התקף פסיכוטי

בית המשפט דחה בתחילה את טענתה של מגדל לפיה לא היה בכוונתה לכסות מקרים של נהיגה תחת התקף פסיכוטי, בנימוק לפיו התקף זה איננו מתרחש בכוונה.

בית המשפט הבהיר שלמעשה טענה זו הינה כמו טענה לפיה מגדל לא הייתה מבטחת נסיעה מסויימת, אם היא הייתה יודעת שבנסיעה זו תתרחש תאונת דרכים.

אין צורך בהגשת חוות דעת פסיכוטית חדשה לצורך הליך תביעת הפיצויים

בנוסף דחה בית המשפט את טענתה של מגדל לפיה היה על המבוטח להוכיח את מצבו הנפשי בעת התאונה באמצעות הגשת חוות דעת חדשה, שמיועדת ספציפית להליך תביעת הפיצויים נגדה, במקום להשתמש בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה לגביו במסגרת ההליך הפלילי נגדו. לדבריו, מגדל הייתה יכולה לבקש לחקור את הפסיכיאטר שכתב את אותה חוות דעת, אבל היא בחרה שלא לעשות כן.

לפיכך, בית המשפט קיבל את מסקנותיה של אותה חוות דעת, אשר קבעה שהמבוטח היה בהתקף פסיכוטי חריף במועד התאונה, וכי התקף זה למעשה החל אצלו עוד כחודש ימים לפני התאונה, באופן שהתבטא בכך שהוא החל להאמין שכוחות הביטחון החלו לרדוף אחריו בשל סודות מדינה שגילה, כביכול. עוד קבעה חוות הדעת שהמבוטח אינו כשיר לעמוד לדין מאחר שהוא חושד גם בפרקליטיו ומפרש את כל ההליך הפלילי נגדו כחלק ממזימה שנועדה להשתיק אותו.

בהתאם לכך קבע בית המשפט שהתובע היה תחת השפעה של התקף פסיכוטי חריף בזמן התאונה, וכי אותו התקף הוא שהיווה למעשה את הסיבה לנהיגתו הפראית.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

החרגת הסמים המסוכנים של הפוליסה אינה חלה על סמים קלים

חרף הכחשותיו של המבוטח לפיהן הוא לא השתמש בסמים קלים במועד התאונה, קבע בית המשפט שהוא אכן השתמש בהם, וזאת לאור הודאותיו המפורשות בעניין זה בפני הועדות הרפואיות שבהן הופיע לאחר התאונה.

יחד עם זאת, בית המשפט גם קבע שאין להחיל את החריג של הפוליסה, שחל רק על שימוש בסמים שאסורים לפי פקודת הסמים המסוכנים, גם על סמים קלים, וזאת לאור הפסיקה שקובעת שחברת הביטוח איננה יכולה לפרש חריג בפוליסה, שהינו לטובתה, בניגוד ללשונו. לפיכך, ומאחר שהמבוטח לא השתמש בסמים שאסורים לפי הפקודה, כי אם בסמים קלים בלבד, אין לקבוע שחריג זה מתקיים גם לגביו.

ההתקף הפסיכוטי שלל את בחירתו החופשית של המבוטח

לבסוף דחה בית המשפט גם את טענת מגדל לפיה המבוטח נהג בנהיגה פרועה מתוך כוונה לגרום את התאונה, ולהזיק לרכבו. בית המשפט קבע שלא ניתן לייחס למבוטח כוונה כזו, מאחר שהנהיגה הפרועה שלו נגרמה למעשה עקב תחושת הפראנויה שלו ואמונתו שרודפים אחריו ורוצים לפגוע בו, אשר שללו את בחירתו החופשית.

לדברי בית המשפט, אין מקום להבדיל בין מחלה פיזית למחלה נפשית, וכשם שמי שאיבד את השליטה על הרכב שלו עקב התקף לב, למשל, אינו מאבד את זכותו לכיסוי ביטוחי, כך גם מי שאיבד את השליטה על הרכב שלו עקב לקות נפשית לא צריך לאבד את זכותו לכיסוי ביטוחי.

בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה של המבוטח, והורה למגדל לשלם לו פיצויים בסך של 43,458 ₪, בתוספת הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪.

[ת"א (י-ם) 21699-07-16 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני ביטוח

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך