אירוע מוחי כפגיעה בעבודה

עברתם אירוע מוחי או לבבי תוך כדי העבודה? פנו אלינו על מנת שנוכל להעריך האם הינכם זכאים לפיצוי כספי.

לא אחת אנו נתקלים בשאלות מצד גולשים האם אירוע מוחי שעברו עשוי להיות מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כ "פגיעה בעבודה".

ראינו לנכון להבהיר בהקשר זה, כי על מנת שאירוע מוחי שנגרם לעובד יוכר כפגיעה בעבודה, עליו לעמוד בהגדרות חוק הביטוח הלאומי למונח תאונת עבודה. על פי החוק (סעיף 79), על התאונה להתרחש תוך כדי העבודה ועקב העבודה. הווה אומר, על המבוטח לעמוד אחר שני תנאים מצטברים. יחד עם זאת, קיימים מקרים אשר לא ברור האם מתקיים התנאי השני, קרי האם קיים קשר סיבתי  בין הנזק ועבודתו של הנפגע (עקב העבודה). לדוגמה, במקרה של אירוע מוחי אשר התרחש במקום העבודה (הווה אומר מתקיים התנאי הראשון של "תוך כדי"), עולה השאלה כיצד והאם ניתן להוכיח קשר סיבתי בין אופי העבודה לבין התרחשות האירוע המוחי.

מחלוקת מעניינת בנושא זה עמדה בפסק הדין שלפנינו: לאחר שיחת טלפון עם פקיד הבנק, שיחה שאינה שגרת יומו בעבודה, החל יהושע לחוש ברע בצד שמאל של גופו, ואף החל לגרור את רגל שמאל. יהושע לא יחס לכך חשיבות, סירב להתפנות לקבלת טיפול רפואי והמשיך לעבוד בעבודתו. לאחר מספר ימים כאשר ראה כי אין שיפור פנה יהושע לביה"ח שם נודע לו כי עבר אירוע מוחי.

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של יהושע להכיר בו כנפגע עבודה לאחר שלקה באירוע מוחי בעבודה. טענת הביטוח הלאומי הייתה כי לא הוכח כי התרחש כל אירוע חריג בעבודה, אשר יכול היה לגרום להתרחשותו של אירוע לב.

פנה יהושע לבית הדין האזורי לענייני עבודה וזה, לאחר דין ודברים, מינה מומחה לבדיקתו של יהושע, על מנת לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין האירוע המוחי לבין אופי העבודה של יהושע. מומחה ביהמ"ש קבע כי אין קשר סיבתי בין האירוע המוחי לאירוע החריג בעבודה. הגורמים אשר הביאו לאירוע המוחי, לדעתו, הם היותו של יהושע מעשן כרוני, בעל עודף משקל ולחץ דם גבוה ולא לחץ נפשי, אשר נגרם לו בעקבות המקרה החריג. הוסיף וקבע המומחה כי לדעתו ולפי הגישה המקובלת אין קשר בין לחץ נפשי לאפשרות ללקות באירוע מוחי.

למרות התעקשותו של יהושע ובקשתו למינוי מומחה נוסף דחה ביהמ"ש את תביעתו.

יהושע חש שנעשה עמו עוול, על כן ערער לבית הדין הארצי לעבודה, בטענה כי קיימת אסכולה (גישה) רפואית נוספת אשר דוגלת באפשרות שאירוע חריג, אשר גורם ללחץ נפשי, עלול לגרום לאירוע מוחי. ביהמ"ש המליץ כי בנסיבות המקרה ימונה מומחה נוסף, אשר יבדוק את התקיימותה של אסכולה נוספת, ויחליט האם קיים קשר בין לחץ נפשי קיצוני לאירוע מוחי ועל כן מינה את פרופ' רכס. לאחר בדיקה מעמיקה מצא המומחה כי אכן קיימת אסכולה נוספת אשר בהתאם למחקרים עדכניים מצאה כי מצב של דחק נפשי ועליה בלחץ הדם עלולים להוות טריגר (גורם הדק) לאירוע מוחי, אך הוסיף וציין כי יש לבדוק כל מקרה לגופו.

בנסיבות המקרה בהתחשב בשיחה המפתיעה, ובתחושתו של יהושע לאחר מכן ניתן להצביע על קשר סיבתי, אשר גרם לאירוע המוחי.

ביהמ"ש קיבל את דעתו של פרופ' רכס וקבע כי אכן קיים קשר סיבתי במקרה של יהושע. הוסיף וציין בית המשפט, כי במצב בו קיימות שתי חוות דעת אשר כל אחת מהן מצדדת בגישה שונה ינקוט בית המשפט בגישה המיטיבה עם הנפגע ובמקרים דומים, אף קבע, כי יש להפנות לחוות דעתו של פרופ' רכס.