זכויות חולה קורונה

המוסד לביטוח לאומי מעניק זכויות שונות לחולי קורונה שנדבקו וחלו במחלה במסגרת עבודתם, או ללא כל קשר אליה, ובכפוף לתנאי הזכאות לכך.

זכויות חולה קורונה

כידוע, מגפת הקורונה שהתפרצה בכל רחבי העולם בתחילת שנת 2020 פגעה גם בבריאותם של רבים מאד בישראל ובפרנסתם, והיא ממשיכה לעשות זאת עד היום מבלי שנראה באופק מועד לסיומה, הגם שהיא שככה בארץ במידה מרובה (לפחות נכון לדצמבר 2021).

התפרצות המגיפה חייבה את רשויות המדינה להיערך אליה ולהתמודד עמה בשלל היבטים ומישורים, ולרבות בכל הקשור למתן זכויות על ידי המוסד לביטוח לאומי לתמיכה במי שנדבקו וחלו במחלה, וזאת בין במסגרת עבודתם ובין ללא כל קשר אליה.

מכיוון שהמגיפה התפרצה "בהפתעה" וכמעט ללא כל אזהרה מוקדמת של ממש, המצב המשפטי ששרר בתחילתה מבחינת זכויות חולי הקורונה לא התאים במלואו לנסיבותיה, דבר שחייב את הממשלה והמוסד לביטוח לאומי לעדכן מעת לעת, ותוך כדי תנועה, את דברי החקיקה וכללי הזכאות למתן הזכויות לחולי הקורונה.

להלן פירוט הזכויות העיקריות שניתנות לחולי קורונה על ידי המוסד לביטוח לאומי, נכון לדצמבר 2021.

תשלום דמי מחלה

ככלל, עובדים שכירים או עצמאיים  שחלו בקורונה ונעדרו מעבודתם עקב המחלה, זכאים לתשלום דמי מחלה לפי היקף ימי המחלה שצבורים לזכותם, ובכפוף להמצאת אישור רפואי.

אולם, לכלל זה יש חריג וזאת לגבי עובד שהוצא לחל"ת ורק לאחר מכן אובחן כחולה קורונה. בנסיבות אלו, עובד זה לא יהיה זכאי לקבלת תשלום דמי מחלה, מאחר שיחסי העבודה בין הצדדים מושהים בתקופת החל"ת.

תשלום דמי פגיעה

עובד שכיר או עצמאי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה אחר במקום עבודתו והידבקות ממנו, עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה ולקבל בהתאם לכך את הזכויות המגיעות לנפגעי העבודה. מדובר, למשל, באנשי צוות רפואי שנדבקו במהלך עבודתם בקופות החולים, בתי החולים וכיו"ב, עובדי הוראה שנדבקו במהלך עבודתם במוסדות החינוך, נהגי תחבורה ציבורית שנדבקו במהלך עבודתם, וכן כל עובד אחר שנדבק תוך כדי ועקב עבודתו מחולה אחר.

ההכרה בחולה שנדבק בקורונה תוך כדי עבודתו כנפגע עבודה, מעניקה לו בראש ובראשונה את הזכאות לקבלת דמי פגיעה למשך כל התקופה שבמהלכה הוא אינו מסוגל לעבוד עקב מחלת הקורונה, וזאת עד ל-90 יום מקסימום.

סכום דמי הפגיעה הינו 75%  מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח של העובד ברבעון שקדם למועד שבו הוא נדבק בקורונה וחדל לעבוד, אם כי עד לתקרת סכום דמי הפגיעה ליום, שמתעדכנת מעת לעת (סך של 1,114 ₪ נכון לשנת 2021).

מבחינה פרוצדוראלית, על העובד להגיש טופס תביעה לדמי פגיעה בפני המוסד לביטוח לאומי, בצירוף כל המסמכים הנדרשים, ולרבות תוצאות בדיקת הקורונה של העובד ואישור מטעם המעסיק שלו לפיו קיימת סבירות גבוהה לפיה העובד נדבק בקורונה במקום העבודה.

עקרונית, יש להגיש את הטופס תוך שנה ממועד ההידבקות במחלה, אולם מומלץ כמובן לא להמתין זמן רב עד להגשת התביעה, אלא להגישה סמוך כל הניתן למועד שבו העובד חלה בקורונה.

בהתאם להודעת המוסד לביטוח לאומי, תביעות חדשות לקבלת דמי פגיעה מעבודה יאושרו אוטומטית על ידי המוסד לתקופה של 30 ימים לפחות, גם אם האישור הרפואי הראשוני שניתן לחולה הוא לתקופה קצרה יותר, אלא אם יש העובד חזר לעבודתו מוקדם יותר. ימי היעדרותו של העובד שחלה בקורונה מהעבודה לא ינוכו ממכסת ימי המחלה הצבורים לזכותו.

גמלת נכות מעבודה

ישנם לא מעט חולי קורונה שעדיין סובלים מתסמינים שונים עקב הקורונה, וזאת למרות שהם לכאורה כבר החלימו ממנה.  תופעה זו מכונה "פוסט קורונה מתמשכת" או "לונג קוביד" (Long Covid). תסמינים אלו כוללים עייפות, כאבי שרירים וכאבי מפרקים, פגיעה מתמשכת בחושי הטעם והריח, פגיעה בזיכרון וביכולת הקשב, כאבים בחזה, בגרון, אוזניים או בראש, סחרחורות, דפיקות לב מואצות, נשירת שיער, ועוד.

מטבע הדברים, מדובר בתופעה חדשה שהרפואה המודרנית טרם התמודדה עמה בעבר, כך שעדיין רב הנסתר על הגלוי לגביה בשלב זה. עם זאת, לפי המידע שהצטבר עד עתה, ההערכה הרווחת היא שכ-10% מקרב מחלימי הקורונה יסבלו מתסמין אחד או יותר של פוסט קורונה מתמשכת. מקרב הלוקים בפוסט קורונה מתמשכת, רובם יחוו שיפור הדרגתי לאחר 3 – 6 חודשים, אולם חלק קטן מהם יוסיף לסבול מהתסמינים במשך שנה ואף יותר.

לפיכך, עובד שהוכר כנפגע עבודה לאחר שחלה בקורונה עקב הידבקות מחולה אחר במקום עבודתו, קיבל דמי פגיעה במשך 90 יום, אך נותרה לו נכות כלשהי עקב המחלה בשיעור מינימאלי של 9% לפחות, יכול להיות זכאי גם לקבלת  גמלת נכות מעבודה בשיעורים שונים, וזאת באופן זמני או קבוע.

היקף גמלת הנכות מעבודה של העובד נגזר משיעור אחוזי הנכות שנקבעו לעובד בוועדה הרפואית, וזאת כמפורט להלן:

  1. עובד בעל דרגת נכות זמנית או קבועה, בשיעור שנע מ-1% ל- 8%: אינו זכאי כאמור לקבלת גמלת נכות מעבודה.
  2. עובד בעל דרגת נכות זמנית בשיעור שנע מ- 9% ל- 100%: זכאי לקבלת קצבה חודשית.
  3. עובד בעל דרגת נכות קבועה בשיעור שנע מ-9% ל- 20%: זכאי למענק חד פעמי.
  4. עובד בעל דרגת נכות קבועה בשיעור שנע 20% – 100%: זכאי לקצבה חודשית.

מבחינה פרוצדוראלית, על העובד להגיש תביעה לקבלת גמלת הנכות מעבודה בפני המוסד לביטוח לאומי, בצירוף מסמכים רפואיים שקשורים לתביעה ואשר טרם נמסרו על ידו למוסד לביטוח לאומי.

גם את התביעה לקבלת גמלת הנכות מעבודה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום הפגיעה, אם כי גם אותה רצוי כמובן להגיש בהקדם האפשרי, וקרוב ככל הניתן לסיום תקופת תשלום דמי הפגיעה.

לאחר הגשת התביעה, יזומן העובד לוועדה רפואית לצורך קביעת עצם ההכרה בנכותו הרפואית, משך הנכות (זמנית/קבועה), ושיעורה.

קצבת נכות כללית

מי שנדבק וחלה בקורונה ללא קשר למקום עבודתו (לדוגמא, מי שנדבק בקורונה מבן משפחתו וכדומה), ונותרה לו עקב כך נכות בשל תסמיני פוסט קורונה מתמשכת / לונג קוביד, עשוי להיות זכאי לקבלת קצבת נכות כללית. נכון לשנת 2021, סכום קצבת הנכות המלאה עומד על סך של 3,312 ₪.

תנאי הזכאות לקבלת קצבת נכות כללית מורכבים מנכות רפואית (60% לפחות או 40% נכות משוקללת שכוללת לפחות ליקוי רפואי אחד בשיעור של לפחות 25%), אובדן כושר עבודה (50% לפחות), ואובדן ההכנסה (פחות מ-60% מגובה השכר הממוצע).

תנאי הזכאות לקבלת קצבת נכות כללית לעקרות בית שאינן עובדות מחוץ לביתן מורכבים מנכות רפואית (50% לפחות) ואובדן כושר ביצוע עבודות בית (50% לפחות).

מבחינה פרוצדוראלית, על הנכה להגיש את התביעה לקבלת קצבת נכות כללית בפני המוסד לביטוח לאומי,  בצירוף כל המסמכים הנדרשים הנלווים, לרבות אישורים רפואיים על היבדקותו בקורונה, תסמיני הפוסט קורונה הממושכת, ואישור על עבודה וגובה הכנסה.

את התביעה יש להגיש  90 יום מיום הפסקת עבודתו של הנכה או מיום הירידה בכושר עבודתו. עם זאת, נכה שאינו עובד ומשתכר יכול להגיש מיידית את תביעתו.

לאחר הגשת התביעה, הנכה יזומן בתחילה לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי לצורך קביעת היקף נכותו הרפואית, והאם מדובר בנכות זמנית או קבועה. לאחר מכן פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי יקבע את דרגת אי הכושר שלו לעבוד, תוך התייעצות עם פקיד השיקום של המוסד ורופא מוסמך.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

תשלומים לעובדים שנכנסו לבידוד

ומה קורה לגבי עובדים שנאלצו להיכנס לתקופת בידוד בשל חשש להידבקותם בנגיף הקורונה, אך למרבה המזל אותו חשש לא התממש מאחר שבדיעבד התברר שהם לא נדבקו ולא חלו בקורונה?

ובכן, לגבי עובדים כאלו יש להבחין בין שתי תקופות:

עד ליום 29.10.2020, עובד שנכנס לבידוד עקב חשש להידבקותו בנגיף הקורונה, נחשב כמי שנעדר מעבודתו עקב מחלה, ולפיכך הוא היה זכאי לדמי מחלה בגין ימי הבידוד שבהם נעדר מעבודתו, בהתאם למכסת ימי המחלה שלו.

אולם, החל מיום 29.10.2020 ואילך, עובד אשר נכנס לבידוד עקב חשש להידבקותו בנגיף הקורונה או בשל חובת בידוד שחלה על ילדו, ודיווח על כך למשרד הבריאות באמצעות שיגור טופס מקוון באינטרנט, זכאי לקבלת דמי בידוד מהמעסיק שלו בגין הימים בהם נעדר מעבודתו עקב הבידוד (ואילו המעסיק זכאי לקבלת החזר חלקי מדמי הבידוד שהוא שילם לעובד מהמוסד לביטוח לאומי).

עקרונית, העובד אינו זכאי לקבלת דמי בידוד עבור יום ההיעדרות הראשון מעבודה בכל תקופת בידוד, למעט במקרה בו חל לגביו הסכם מטיב שמקנה לו זכאות לתשלום ימי מחלה גם עבור היום הראשון. יחד עם זאת, העובד זכאי לבחור לקבל תשלום גם עבור היום הראשון הנ"ל על חשבון ימי החופשה הצבורים שעומדים לזכותו ושאותם טרם ניצל בפועל.

בנוסף, אסור לפטר עובד שנמצא בבידוד בתקופה שבה הוא זכאי לקבלת דמי הבידוד מהמעסיק, למעט במקרים בהם אלא אם המעסיק נתן לעובד את ההודעה מוקדמת לפיטורים עוד לפני שהעובד נכנס לבידוד, או שמקום העבודה הוכרז כפושט רגל או חדל לעבוד.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך