בית הדין לעבודה קיבל תביעה של עובד עצמאי לקבלת דמי פגיעה עקב תאונת עבודה, וזאת למרות שמסמכי פתיחת התיק שלו במוסד לביטוח לאומי לא הגיעו למוסד לפני התאונה.
כאשר עובד עצמאי מבקש לפתוח לעצמו עסק מבחינה חוקית, עליו לפתוח לשם כך תיקים הן ברשויות המס והן במוסד לביטוח לאומי.
ככלל, אין מדובר בפעולה מסובכת בעיקרה כי אם בפעולה פשוטה יחסית, שמצריכה בעיקרה מילוי טפסים שונים והגשתם. לפיכך, ישנם לא מעט עובדים עצמאיים שמטפלים בעצמם בפתיחת התיקים עבורם. אולם ישנם גם עובדים עצמאים רבים שנעזרים לשם כך באנשי מקצוע, כגון רואי חשבון או יועצי מס, וזאת לרבות מטעמי חסכון בזמן ו/או חוסר בקיאות בהליכי הבירוקרטיה בארץ.
המקרה שהגיע לפתחו של בית הדין לעבודה עסק בעולה חדש שעלה לארץ מברה"מ לשעבר בשנת 2014, והחליט להקים בארץ עסק להתקנת ארונות פח.
ביום 1.3.2017 פנה התובע לרו"ח דובר רוסית על מנת שיסייע לו לפתוח בארץ את העסק מבחינה חוקית. רוה"ח החתים אותו על מסמכים שונים לצורך פתיחת התיקים ברשויות מע"מ, מס הכנסה, ובמוסד לביטוח לאומי, והודיע לו שהוא יטפל בכל הדרוש מעבר לכך.
ביום 11.5.2017 עבר התובע תאונת עבודה ונחבל בידו, ואף נאלץ לעבור ניתוח לשם ריפויה.
בעקבות התאונה הגיש התובע תביעה להכרה כנפגע עבודה ולקבלת דמי פגיעה בפני המוסד לביטוח לאומי. אולם, להפתעתו הרבה של התובע, הוא נדחה ע"י המל"ל בטענה שבמועד התאונה הוא כלל לא היה רשום אצלו כמי שפתח אצלו תיק כעובד עצמאי (כי אם רק זמן קצר לאחר מכן). לפיכך, טען המל"ל, לא ניתן לקבל את תביעתו להכרתו כנפגע עבודה וממילא אין מקום לשלם לו דמי פגיעה, וזאת לפי סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי.
בדיעבד הסתבר שהתובע נרשם כעוסק מורשה ברשויות מע"מ כבר ביום 24.3.2017, אולם מסמכי פתיחת התיק שלו במוסד לביטוח לאומי, שלטענת רוה"ח של התובע, נשלחו למוסד לביטוח לאומי במעטפת אל תור ובפקס, מעולם לא הגיעו בפועל למוסד לביטוח לאומי. עם זאת, ביום 22.5.2017 קיבל המוסד דו"ח שנתי ראשון מטעם התובע, ועדכן את רישומו כעצמאי אצלו כבר החל ממרץ 2017.
התובע הגיש תביעה כנגד המל"ל בטענה שהוא עשה את כל מה שהוטל עליו כדי להירשם כעצמאי במוסד לביטוח לאומי, ועל כן יש להכיר בו כנפגע עבודה ולשלם לו דמי פגיעה.
המוסד לביטוח לאומי דחה את טענות התובע, בין היתר בטענה שרוה"ח לא הציג כל הוכחה לשליחת המסמכים בפקס למוסד לביטוח לאומי, וכי התובע לא יכול להטיל את מחדל אי פתיחת התיק על רוה"ח בכל מקרה, מאחר שהוא אמור היה לשים לב שהוא לא קיבל פנקס מקדמות מהמוסד לביטוח לאומי.
המחלוקת: האם התובע עשה את כל המוטל עליו על מנת להירשם כעצמאי במל"ל?
סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע שעל מנת שעובד עצמאי יהיה זכאי לקבל גמלת עבודה, עליו להיות רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי במועד פגיעת העבודה או לפחות לעשות את כל המוטל עליו כדי להירשם ככזה.
לא היה חולק שהתובע לא היה רשום כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי במועד תאונת העבודה שעבר, ולכן על בית הדין היה להכריע בשאלה האם התובע אכן עשה את כל המוטל עליו כדי להירשם ככזה.
בית הדין הגיע למסקנה שהתובע אכן עשה את כל הפעולות שנדרשו ממנו כדי להירשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי בעת התאונה, וזאת בהסתמך על הראיות הבאות:
(1) התובע העיד שמאחר שהוא אינו בקי בשפה העברית ובהליכי הבירוקרטיה בארץ, הוא פנה במיוחד לרו"ח דובר רוסית, שאל אותו מה עליו לעשות לשם כך, ונענה על ידי רוה"ח שאינו צריך לעשות דבר לשם כך מלבד לחתום על מסמכים, כולל טופס רישום במל"ל, וכי רוה"ח כבר יטפל בהגשת המסמכים ובכל הדרוש לכך.
לאחר מכן התובע קיבל תעודת עוסק מורשה מטעם רשויות מע"מ ופנקס מקדמות מטעם רשויות מס הכנסה, והסיק מכך שהוא נרשם כדין בכל הרשויות. לדבריו, מאחר שהיה עולה חדש יחסית, ולא ידע מה בדיוק צריך לעשות בארץ לשם פתיחת עסק, הוא הסתמך על רוה"ח שלו והבין שמבחינתו הוא עשה את כל מה שצריך לעשות לשם כך.
(2) רוה"ח העיד שהוא שלח את מסמכי פתיחת התיק במוסד לביטוח לאומי לידי המוסד לביטוח לאומי במעטפת אל תור ובפקס. אמנם, רוה"ח לא המציא אישור לשיגור המסמכים בפקס, אבל בית הדין החליט לקבל את הסברו לפיו מספר הפקס אינו שייך לו אלא לחברה שמנהלת עבורו את שיגור הפקסים.
(3) התובע הציג מסמכים שונים שתמכו בטענתו, כגון הסכם שכר טרחה שנחתם בינו לבין רוה"ח, תשלום בסך של 351 ₪ לפי כרטסת חיובים. בנוסף, כאמור, המוסד לביטוח לאומי בעצמו הכיר בתובע כעובד עצמאי באופן רטרואקטיבי, החל מחודש מרץ 2017, והתובע אף חוייב ביוני 2017 בתשלום דמי ביטוח בגין החודשים מרץ עד מאי 2017.
המל"ל היה צריך לגלות אמפטיה כלפי התובע ולהאמין לדבריו
לאור כל האמור לעיל קבע בית הדין שהתובע עשה את כל מה שנדרש היה ממנו כדי להירשם כעובד עצמאי במל"ל, וכי על המל"ל לגלות אמפטיה כלפי התובע ולהאמין לו.
בנוסף קבע בית הדין שבכל מקרה שקיים לגביו ספק, יש לפרש את החוק לטובת העובד, במיוחד כשמדובר בעולה חדש שאינו מתמצא בהליכים הבירוקרטיים.
מאחר שהתביעה לא נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי מטעמים רפואיים, החליט בית הדין לקבל אותה מבלי למנות מומחה רפואי לתובע, ופסק לו בנוסף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 7,500 ₪.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
