קצבת ניידות חודשית בביטוח הלאומי: מדריך

מי זכאי לקצבת ניידות חודשית של הביטוח הלאומי, איך מגישים תביעה לקצבה כזו ומה ניתן לעשות אם התביעה נדחית?

קצבת ניידות חודשית של הביטוח הלאומי היא הטבה רלוונטית למוגבלי ניידות, כלומר למי שסובלים מליקויים ברגליהם שבעטיים נפגע כושר הניידות שלהם. תנאי יסוד לזכאות, היא כי מדובר בתושב המדינה מגיל 3 ועד גיל פרישה (לצורך הקצבה בענף זה, גיל הפרישה של אישה זהה לגיל הפרישה הקבוע בחוק לגבר. נכון למועד כתיבת שורות אלו – גיל 67).

הקצבה, נחשבת לחלק מסל גמלת הניידות, שמעניק הביטוח הלאומי למוגבלי ניידות. חלק מהטבות גמלת הניידות, כגון הלוואה מיוחדת לרכישת אביזרים נדרשים לרכב, ניתנות לבעלי רכב בלבד, אך בעלי רכב וחסרי רכב כאחד עשויים להיות זכאים לקצבת ניידות חודשית.

עם זאת, הקצבה אינה ניתנת באופן אוטומטי לכל מי שמתקשה בניידות או נעזר בכיסא גלגלים. הביטוח הלאומי מציב שורה ארוכה של תנאים שיש להוכיחם על מנת לבסס זכאות לקצבה, ולעיתים לא תאושר קצבה גם לאדם הסובל בפועל ממוגבלות ניידות משמעותית.

סקירה זו מתייחסת לתנאי הזכאות העיקריים לקצבת ניידות וכן להליך שיש לנקוט על מנת לקבל את הקצבה, הכולל פנייה לוועדה רפואית של משרד הבריאות, שאמורה לקבוע את שיעור המוגבלות בניידות של הפונה. הוועדה עשויה לקבוע כי מוגבלות הניידות של הפונה אינה גבוהה מספיק לצורך זכאות לקצבה, אך, כפי שיוסבר להלן, קיימת אפשרות לערער על קביעה כזו.

גובה הקצבה

קצבת ניידות היא קצבה נפרדת מקצבת נכות, ובמקרים מסוימים תוענק למוגבל ניידות, לצד קצבת נכות ובתנאים מסוימים אף לצד קצבה לשירותים מיוחדים, לה זכאים מי שתלויים בעזרת הזולת באופן יומיומי. מטרת הקצבה היא לסייע למוגבלי ניידות לממן את הוצאות הניידות והנסיעה שלהם. לכן, גובה הקצבה מתעדכן בהתאם למחירי הדלק, מחיריהם של כלי רכב ומחירי אחזקת ותחזוקת רכב.

גובה הקצבה תלוי במספר קריטריונים שנקבעו ע"י הביטוח הלאומי. קיימת הבחנה בין חסרי רכב לבעלי רכב. גובה הקצבה לכל חסרי רכב הוא אחיד ונכון ל-2017, עומד על 2,364 ש"ח לחודש. לעומת זאת, גובה הקצבה לבעלי רכב תלוי במגוון קריטריונים, ובהם: שיעור מוגבלות הניידות, גודל הרכב, היזדקקות לכיסא גלגלים ועוד, ולכן משתנה ממקרה למקרה.

כך למשל, בעל רכב משתכר, כלומר בעל הכנסות מעבודה החל מגובה מסוים, ששיעור מוגבלות הניידות שלו הוא 40 אחוז ורכבו הוא בגודל של 1,300 סמ"ק, עשוי להיות זכאי, נכון ל-2017 לקצבה חודשית בגובה של 684 ש"ח. לעומת זאת, בעל רכב שאינו משתכר, שרכבו בגודל 1,800 סמ"ק וששיעור המוגבלות שלו עומד על 80 אחוז, עשוי להיות זכאי לקצבה בגובה 2,364 ש"ח.

מיהו "מוגבל ניידות"?

תנאי הבסיסי, אם כי לא מספיק, לזכאות לקצבת ניידות הוא מוגבלות ניידות. כמו כן, הזכאות לקצבה תלויה בשיעור המוגבלות. כאמור, שיעור המוגבלות בניידות נקבע ע"י ועדה רפואית של משרד הבריאות, וזאת על בסיס מסמכים רפואיים שמגיש הפונה לוועדה ועל בסיס בדיקה רפואית שנערכת לו ע"י חברי הוועדה. שיעור המוגבלות מחושב לפי רשימה מוגדרת המונה שורה של ליקויים רלוונטיים ואת אחוזי המוגבלות שיש לייחס לכל אחד מהם.

בשום מקרה, שיעור מוגבלות בניידות שהינו נמוך מ-40 אחוז לא יאפשר קבלת קצבת ניידות, ובמקרים מסוימים גם שיעור ניידות גבוה יותר לא יספיק כדי לבסס זכאות לקצבה.

תנאי זכאות למוגבלי ניידות מגיל 18 ומעלה

תנאי הזכאות של מוגבלי ניידות מגיל 18 ומעלה נחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: תנאי זכאות של בעלי רכב, כלומר מי שיש בבעלותם וברשותם רכב, שהם או מורשה נהיגה שאושר ע"י הביטוח הלאומי נוהגים בו, ותנאי זכאות של חסרי רכב.

חסרי רכב משתכרים זכאים לגמלה, כל עוד שיעור המוגבלות שנקבע להם בוועדה הרפואית עומד על שמונים אחוז ומעלה. אם אינם משתכרים, הם יהיו זכאים לקצבה, כל עוד שיעור מוגבלות הניידות שלהם עומד על 100 אחוז או נקבע ע"י ועדה רפואית שהם זקוקים לכיסא גלגלים ומשתמשים בו בפועל, וכל עוד הם עומדים בתנאי סף נוספים, כמו זכאות לקצבת שירותים מיוחדים.

לעומת זאת, בעלי רכב זכאים לקצבת ניידות, כל עוד הם בעלי רישיון בתוקף ושיעור הניידות שנקבע להם עומד על 40 אחוז ומעלה. בעלי רכב חסרי רישיון בתוקף, כלומר כאלה המסתייעים במורשה נהיגה לצורך נסיעות זכאים לקצבה, כל עוד שיעור המוגבלות שנקבע להם עומד על 60 אחוז ומעלה.

תנאי זכאות למוגבלי ניידות קטינים

גם קטינים מגיל שלוש ומעלה עשויים להיות זכאים לקצבת ניידות. במקרה כזה, אין משמעות לשאלה אם יש בבעלותם רכב או לא, והקריטריון המרכזי לקביעת הזכאות הוא שיעור המוגבלות של הקטין.

רק קטינים ששיעור מוגבלות הניידות שנקבע להם עומד על 80 אחוז ומעלה, או כאלה שוועדה רפואית קבעה שהם זקוקים לכיסא גלגלים ומשתמשים בו, עשויים להיות זכאים לקצבה. לצד זה צריך להתקיים אחד מהתנאים הבאים לצורך זכאות לקצבה: הקטין מקבל קצבה לילד נכה, או לחלופין, הקטין שוהה בחודש במוסד ויוצא ממנו לפחות שש פעמים בחודש למטרות לימודים, שיקום, פעילות חברתית או התנדבות, והמוסד אינו נושא בהוצאות היציאה של הקטין.

מה צריך לעשות?

השלב הראשון בהליך לקבלת קצבת ניידות הוא הגשת בקשה לקביעת מוגבלות בניידות לוועדה הרפואית של משרד הבריאות. לבקשה יש לצרף חוות דעת רפואית ומסמכים נוספים, ולאחר הגשתה, הוועדה תחליט אם לזמן את המבקש לבדיקה רפואית או לא. רק במקרה שבו סבורה הוועדה כי המבקש אינו עומד בתנאי הסף לעריכת הבדיקה, הוא לא יזומן לבדיקה ובקשתו תידחה.

לאחר שהמבקש יופיע בפני הוועדה ותיערך לו במעמד זה בדיקה רפואית, תקבע הוועדה אם יש לו מוגבלות בניידות ומה שיעור המוגבלות. לצורך ההופעה בפני הוועדה חשוב שהמבקש יצטייד בכל המסמכים הרפואיים שמעידים על חומרת מוגבלת הניידות שלו ויציג אותם בפני הוועדה. אם הוועדה תקבע למבקש שיעור מוגבלות בניידות שעשוי לזכות אותו בקצבת ניידות, יש להמשיך לשלב הבא ולהגיש לביטוח הלאומי תביעה לקצבה.

לתביעה לקצבה יש לצרף מסמכים מתאימים, בהתאם לנסיבות המקרה: החל מצילום רשיון נהיגה וכלה במסמכים רפואיים המעידים על מצב רפואי עדכני, על מנת להוכיח את כלל תנאי הזכאות הנדרשים במקרה הנתון. אחרי בחינת החומר שבפניו, יקבע הביטוח הלאומי אם התובע זכאי לקצבה או לא ומה גובה הקצבה שהוא זכאי לה.

מה עושים במקרה של דחייה?

אם הוועדה הרפואית דחתה את המבקש על הסף או קבעה לאחר בדיקה, שאין למבקש מוגבלות או קבעה לו שיעור מוגבלות שאינו מזכה אותו בקצבה, ניתן להגיש ערר על ההחלטה. את הערר מגישים לוועדה הרפואית לעררים לענייני ניידות. על החלטת וועדת העררים ניתן לערער בשאלות משפטיות לבית הדין האזורי לעבודה.

במקרה שבו הביטוח הלאומי דחה את התביעה לקצבת ניידות, ניתן להגיש ערעור על כך לבית הדין האזורי לעבודה, ואם בית הדין דוחה את הערעור, ניתן להגיש ערעור נוסף לבית הדין הארצי לעבודה.

ייעוץ משפטי

הדרך לקבלת קצבת ניידות עשויה להתגלות כדרך חתחתים. לעיתים קרובות נתקלים מוגבלי ניידות בדחייה מצד הוועדה הרפואית של משרד הבריאות או מצד הביטוח הלאומי, למרות המגבלות הרפואיות החמורות מהן הם סובלים, שהיו אמורות לזכות אותם בקצבת הניידות המיוחלת.

היוועצות עם עורך דין אשר לו ניסיון ידע ובקיאות בזכויות מבוטחים בביטוח הלאומי וזכויות מוגבלי ניידות כבר בשלב מוקדם, עשויה לחסוך לכם תלאות רבות ולהגדיל במידה משמעותית את סיכויי הצלחת ההליך. עורך הדין יוכל לסייע לכם באיסוף הכנת המסמכים המתאימים לוועדה הרפואית ולביטוח הלאומי ולהכין אתכם לקראת ההופעה בפני הוועדה. אם נתקלתם בדחייה, יוכל עורך הדין לסייע לכם לנסות לשנות את רוע הגזירה ע"י נקיטת ההליכים המתאימים.