נוהלי עבודה רשלניים

באתר זה מידע משפטי רב אודות תביעת נזיקין ומימוש זכויות של נפגעים. ניתן לקבל באתר ייעוץ משפטי של עורך דין הבקיא בתחום ללא התחייבות או תשלום.

צבי מכונאי במקצועו, הגיש תביעת נזיקין כנגד מעבידו בטענה כי הלה התרשל כלפיו וכי בשל כך גופו נגרמו לו נזקי גוף. לטענתו, בשל תנאי עבודה לקויים ונהלי עבודה רשלניים הוא סובל מירידה בשמיעה ומטנטון ונזקים אורטופדיים במרפקיו. הדבר נובע לטענתו עקב חשיפה ממושכת לרעש בעוצמה גבוהה החורגות מהתקן המותר, וכן עקב שינוע עגלות של תבניות כבדות במשך מרבית יום העבודה.
לטענת העובד, המעביד חרג מרמת הנהלים הסבירים אשר על פיהם היה מוטל עליו לפעול, ועל-כן הוא חב בפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.
בית המשפט השלום בתל אביב – יפו, שמע את טענות הצדדיים ועדיהם, לרבות עדים מומחים בתחום הבטיחות והרפואה לבחון ונדרש לשאלה האם אכן התקיימה רשלנות מצד המעביד והאם רשלנות זו היא שהסבה לצבי את הנזקים להם הוא טוען, קרי קיומו של קשר סיבתי.
במהלך המשפט טען צבי, כי כתוצאה מנהלי עבודה כושלים שהתבטאו בחשיפה ממושכת לרמות רעש גבוהות נפגעה שמיעתו. טענה זו לא התקבלה על ידי בית המשפט, שקיבל את טענת המעביד ביחס לכך, זאת מכיוון שהוכח כי המעביד דאג לספק אטמי אוזניים ואוזניות מיוחדות שמטרתם הייתה הגנה מלאה מפני הרעש. משבחר העובד באפשרות של חבישתם לחוד ולא יחדיו גרם לעצמו גם אם לא במודע לנזק. טענת המעביד כי חבישת האטמים עם האוזניות הייתה מקטינה את עוצמת הרעש נתמכה על ידי  עדות המומחה מטעמה שקבע כי אילו היה צבי משתמש באטמים ובאוזניות יחדיו רמת הרעש אכן הייתה יורדת לרמה המותרת ובחלק מעמדות העבודה אף מתחת לרמת הרעש המותרת.
מאידך, קיבלה השופטת את טענותיו של צבי בכל הנוגע לנזקים אשר נגרמו לו לטענתו בתחום האורטופדי בשל הנהלים הרשלניים בדבר שינוע התבניות במפעל. בפסק דינו, מסביר בית המשפט, כי בניגוד לנזקי בשמיעה, לא העמיד המעביד לרשות עובדיו מספר אפשרויות עבודה וכי שיטת העבודה הנדונה, קרי שינוע התבניות בצורה ידנית באמצעות עגלה היא היחידה שעמדה לרשות העובדים, למרות שהיה ניתן לבחור בשיטות עבודה בטיחותיות יותר. בית המשפט אף הוסיף בהקשר זה כי לא השתכנע שלא ניתן היה לשנע את התבניות בדרכים אחרות כגון מלגזה.
אם לא די בכך, הרי גם כאשר מונה צבי על ידי המעביד לתפקיד "נאמן בטיחות" לא התקבלו הצעותיו לשיפור נוהלי הבטיחות בעבודה והוכח כי המעביד לא עשה די על מנת להקטין את הנזק וצורת העבודה הלקויה במפעל.
בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי צבי לא הצליח להוכיח קיומה של רשלנות מצד המעביד בכל הנוגע לחשיפת העובדים לעש החורג מהתקן,. לעומת זאת, קבע בית המשפט בפסק דינו כי המעביד הפר את חובת הזהירות המוטל עליו בכל הנוגע לנוהלי העבודה בדבר שינוע תבניות וכי אף   הוכח קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות והנזקים האורטופדים הנטענים על ידי העובד.
לאור האמור, קיבל בית המשפט את תביעת העובד באופן חלקי.
גולשים יקרים, חשוב לנו להדגיש כי על מנת להצליח בהליך של תביעת נזיקין המוגשת כנגד המעביד בטענה של נוהלי עבודה לקויים או חשיפה לסביבת עבודה בלתי בטיחותית, יש צורך בהבאת ראיות התומכות בטענותיכם. לעיתים, המשימה קלה אך לעיתים המשימה עשויה להיות מורכבת, ולכן טרם הגשת התביעה פעלו לאיסוף הראיות המבססות את הטענה כי המעסיק לא פעל כמצופה ממעסיק סביר.