חוק הנכים (תגמולים ושיקום) עוסק בזכויות הניתנות למי שנפגעו והפכו לנכים במהלך ועקב שירותם בגופי הביטחון של המדינה, לרבות צה"ל, השב"כ, השב"ס, והמשטרה.
חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] עוסק בהכרה ובזכויות השונות שניתנות למי שנפגעו והפכו לנכים תוך ועקב שירותם בגופי הביטחון השונים של מדינת ישראל, ובראשם חיילי צה"ל (במסגרת שירות חובה, קבע, או מילואים), וכן שוטרים, עובדי שב"כ, עובדי שב"ס (שירות בתי הסוהר), וכן עובדים של כל גוף אחר ששר הביטחון הכריז וקבע שהוא נכלל במסגרת החוק.
במילים פשוטות, חוק הנכים עוסק בזכויות הניתנות למי שהינו נכה צה"ל או קיבל מעמד כשל נכה צה"ל.
כדי לקבל את ההכרה כנכה ואת הזכויות הנובעות ממנה, יש להגיש תביעה בפני משרד הביטחון-קצין התגמולים, וכן לעבור ועדה רפואית לצורך קביעת דרגת הנכות. מדובר בקביעה בעלת משמעות קריטית, מאחר שהיא משפיעה ישירות על משך וגובה התגמולים שישולמו לנכה, כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן.
ההכרה בנכות מעניקה זכויות רבות נוספות, כגון טיפולים רפואיים, הטבות מס, הנחות בחשבונות ארנונה, חשמל, ומים, הנחות בתחבורה הציבורית, תו נכה, ועוד.
מבנה חוק הנכים
חוק הנכים מחולק לשמונה פרקים שונים, שנושאים כותרות שונות כגון "פרשנות", "תגמול", קביעת נכות", "תשלומים", ארגון", "הבקשות וההחלטה בהן", ועוד.
אין מדובר בחוק ארוך במיוחד, אולם אולי מאחר שמדובר בחוק ארכאי למדי, שנחקק 11 שנים בלבד לאחר קום המדינה, הוא נראה לכאורה כחוק שאינו מסודר באופן קוהרנטי ובהיר, ועל כן הוא מצריך התמצאות ובקיאות רבה בסעיפיו השונים על מנת להבין מהן הזכויות שמעוגנות בו, וכיצד יש לפעול כדי לממשן. לפיכך, מומלץ גם מסיבה זו להתייעץ עם עו"ד שמנוסים בתחום זה ולהיעזר בהם כדי לממש ולמצות את הזכויות הניתנות לפי החוק באופן המיטבי והמירבי.
החוק מסדיר סוגיות שונות בכל הקשור לנכי מערכות הביטחון, וביניהן ההגדרה של מי זכאי להיות מוכר כנכה ומי הם בני משפחתו שזכאים אף הם לתגמולים לפי החוק, מהם התגמולים המגיעים לנכה וכיצד ניתן לקבלם, מהם ההליכים שיש לנקוט לשם קבלת תגמולים אלו, ומי הם הגורמים שמוסמכים לקבל החלטות בהליכים אלו.
מכוחו של חוק הנכים הותקנו תקנות וצווים שונים, שמשלימים ומרחיבים את ההוראות השונות שנקבעו במסגרת החוק, כגון תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), תש"ל – 1969; תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), תשמ"ח-1987; צו הנכים (תגמולים ושיקום) (מחלת שירות כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן), תשע"ח-2018; ועוד.
להלן סקירת הוראותיו המרכזיות של החוק.
מהן ההגדרות של נכה ובני משפחתו
חוק הנכים מעניק את הזכות לקבלת תגמולים לנכה ולבני משפחתו, וזאת בהתאם להגדרות של מונחים אלו במסגרת סעיף 1 לחוק.
לפי סעיף זה, "נכה" מוגדר כמי שלקה בנכות, ואילו "בן משפחה" של נכה מוגדר כאשה, ילד, והורה של הנכה.
"נכות" מוגדרת כאיבוד או הפחתת הכושר לבצע פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, וזאת בשל חבלה או מחלה שנגרמו או הוחמרו תוך כדי ועקב השירות.
כלומר, הגדרת נכות כוללת גם החמרה של מצב רפואי קודם, קרי, חבלה או מחלה שנוצרו עוד לפני השירות, כך שאין חובה שהפגיעה הראשונית המקורית תתרחש דווקא במהלך השירות.
יש לשים לב שלצרכי הגשת טפסי התביעה בפני משרד הביטחון, קיימת אבחנה פורמאלית בין "טופס בקשה להכרת זכות (חבלה)" לבין "טופס בקשה להכרת זכות (מחלה)", ועל כן חשוב להקפיד ולהגיש את התביעה באמצעות הטופס הרלוונטי לנסיבות הפגיעה.
עוד יש לשים לב שככל שמדובר באנשי קבע של צה"ל, ההגדרה של נכות הינה הגדרה מצומצמת, שמתייחסת לפגיעה שנגרמה כתוצאה מ-"חבלת שירות" או "מחלת שירות" בלבד, וזאת בהתאם לתיקון 29 לחוק הנכים שנכנס לתוקף ביום 27.4.2017. תיקון זה אינו חל על תביעות של אנשי קבע שהוגשו לפני יום 27.4.2017 או על מחלות/החמרת מחלות של אנשי קבע שהתגלו לפני 1.1.2014, כך שאילו יידונו לפי נוסחו הקודם של החוק.
"חבלת שירות" משמע כזו שאירעה עקב אימון או פעילות מבצעית בעלת אופי ייחודי לשירות הצבאי. "מחלת שירות" מוגדרת כמחלה שנגרמה עקב חשיפה לחומר מסוכן, הידבקות במחלה במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה, פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש של אמצעי לחימה, וכן כל מחלה אחרת שתיקבע בצו על ידי שר הביטחון.
תיקון 29 לחוק נועד להוציא מתחולת חוק הנכים פגיעות של אנשי קבע שאינן קשורות ישירות למהות שירותם הצבאי.
מדובר, למשל, בחבלות שנגרמו עקב נפילה במדרגות בניין משרדים בדרך לארוחת צהריים, פציעה בתאונת דרכים שאירעה במהלך נסיעה לבסיס או ממנו, חבלה ביום ספורט, וכיו"ב. בנוסף, מחלות רבות שעד לתיקון הוכרו בנסיבות המתאימות כמחלות שאירעו תוך כדי ועקב השירות, כגון אסטמה, פסוריאזיס, סכרת, מחלות ראומטלוגיות, מחלות נפש, ועוד, הוצאו אף הן מתחולת החוק.
לפיכך, בעקבות שינוי 29 לחוק, אנשי קבע שנפגעו מחבלה או מחלה שאירעה תוך כדי ועקב השירות (שאינן חבלת/מחלת שירות), יכולים להגיש תביעות כנפגעי עבודה בפני המוסד לביטוח לאומי, או תביעות נזיקין כנגד המדינה במידה שהמחלה נגרמה עקב רשלנות המדינה (וזאת לפי התיקון שבוצע במקביל גם בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) התשי”ב-1952).
אופן הגשת התביעה בפני משרד הביטחון
את התביעה בפני משרד הביטחון-קצין התגמולים יש להגיש כאמור באמצעות טופס בקשה להכרת זכות (מחלה/חבלה).
בעניין זה חשוב לשים לב לתקופת ההתיישנות המקוצרת שקבועה בסעיף 32 לחוק, ולפיה ניתן להגיש את התביעה תוך 3 שנים בלבד מיום שחרורו של הנכה מהשירות שבמהלכו אירע המקרה שגרם לנכותו, וזאת להבדיל מ-7 השנים שנוהגות בדרך כלל בתביעה אזרחית. לפיכך, חשוב להקפיד ולהגיש את התביעה במועד ולא מעבר לתקופה זו, לבל תתיישן.
יחד עם זאת, סעיף 32א לחוק מקנה לקצין התגמולים את הסמכות להאריך את תקופת ההתיישנות הנ"ל במידה שמדובר ב-"חבלה רשומה" ובהתאם לתנאי סעיף זה. קרי, חבלה שנרשמה בסמוך למועד האירוע שבעטיה נגרמה, ברשומות הצבא או ברשומה אחרת המתנהלת על ידי המדינה, או על ידי מוסד ציבורי שאושר לענין זה על ידי שר הבטחון.
לאחר הגשת התביעה, על קצין התגמולים לבדוק את זכאותו של התובע לקבלת הכרה כנכה, וזאת בהתאם לתנאי של פגיעה בזמן ועקב השירות, ולשלוח לתובע את החלטתו בכתב בעניין זה באמצעות דואר רשום (סעיף 31 לחוק).
במידה שקצין התגמולים יסבור שהתובע עומד בתנאי להכרה כנכה, הוא יקבל את התביעה, ויפנה את התובע לשלב הערכת דרגת הנכות שלו באמצעות הועדה הרפואית, וזאת כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן.
במידה שקצין התגמולים יסבור שהתובע אינו עומד בתנאי להכרה כנכה, הוא ידחה את התביעה, ובמקרה כזה עליו גם לציין את נימוקיו לכך במסגרת שיגור החלטתו בכתב לתובע. התובע רשאי לערער על החלטה זו בפני ועדת הערעור (סעיף 33 לחוק). התובע או קצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעור בפני בית המשפט המחוזי, אם כי לגבי סוגיות משפטיות בלבד, להבדיל מערעור על קביעות עובדתיות (סעיף 34 לחוק). מדובר למשל במקרים בהם ההחלטה לא נומקה כנדרש, או שהיא התעלמה ממסמכים רפואיים רלוונטיים שהוצגו בפניה, וכדומה. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן להגיש ערעור ברשות בפני בית המשפט העליון (סעיף 35 לחוק).
קביעת דרגת הנכות על ידי הועדה הרפואית
כאמור, ההכרה בתובע כנכה הינה רק השלב הראשון בדרך לקבלת זכויותיו. בשלב השני עליו לעבור ועדה רפואית לצורך קביעת דרגת נכותו, כפי שקובע סעיף 10 לחוק, וזאת על מנת לקבוע את שיעור התגמולים אותם הוא יהיה זכאי לקבל.
דרגת נכות בשיעור של 10% – 19% לצמיתות, מקנה זכאות לקבלת מענק חד פעמי, שגובהו נקבע בהתאם לשיעור אחוזי הנכות של הנכה, ואילו דרגת נכות בשיעור של לפחות 20% מקנה זכאות לקבלת קצבה חודשית לכל החיים, אף זאת בהתאם לשיעור אחוזי הנכות של הנכה (נכון לאוקטובר 2020).
הועדות הרפואיות מורכבות מרופאים מומחים אובייקטיביים (שלא מטעם משרד הביטחון), אשר מקבלים את החלטתם לפי בדיקות שנערכות על ידם לתובע ומסמכיו הרפואיים, וקובעים את שיעורי הנכות שלו בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל-1969.
גם על החלטת הועדה הרפואית ניתן לערער, וזאת בפני הועדה הרפואית העליונה (סעיף 12 לחוק). על החלטת הועדה הרפואית העליונה ניתן להגיש ערעור בפני בית המשפט המחוזי, אף זאת לגבי סוגיות משפטיות בלבד (סעיף 12א לחוק). על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן להגיש ערעור ברשות בפני בית המשפט העליון (סעיף 35 לחוק).
החלטות חדשות של קצין התגמולים בתביעה שהוכרעה
סעיף 35 לחוק מעניק לקצין התגמולים סמכות ייחודית לקבל החלטה חדשה בכל תביעה שהוגשה בפניו, גם אם כבר ניתנו לגביה החלטות סופיות בערעורים שהוגשו לגביה (שדחו או קיבלו את התביעה), וזאת במידה שהוכח שההחלטה הקודמת הושגה על ידי מעשה או מחדל שמהווים עבירה פלילית, או אם התגלה שההחלטה הקודמת הינה שגויה וזאת על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת.
יש לקחת בחשבון שבמקרה בו קצין התגמולים נתן החלטה חדשה שמזכה את הנכה בתשלום תגמולים או מגדילה את שיעור התגמולים שנקבע לו, אזי התגמולים החדשים ישולמו לנכה רק החל מהמועד של הגשת הראיות החדשות לפיהן ניתנה ההחלטה החדשה. יחד עם זאת, קצין התגמולים רשאי גם להורות שהתגמולים החדשים ישולמו החל ממועד מוקדם יותר, אם כי עד לשנה אחת לכל היותר מלפני הגשת הראיות החדשות.
כאמור, אלו הן הוראותיו המרכזיות של חוק הנכים. במידת הצורך, מומלץ להתייעץ עם עו"ד שבקיאים ומנוסים בהגשת תביעות ונקיטת הליכים משפטיים אחרים בהתאם לחוק זה והתקנות והצווים שנחקקו מכוחו, וזאת על מנת לממש ולמצות את הזכויות שניתנות לפיהם.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
