סקרואילאיטיס – הכירו את הזכויות עקב מחלת סקרואילאיטיס

סקרואילאיטיס (דלקת מפרק הכסל) – ממה נגרמת הדלקת, והאם ניתן לקבל בגינה אחוזי נכות וזכויות? על כך ועוד, בכתבה שלפניכם. 

מה זה סקרואילאיטיס?

סקרואילאיטיס הינה דלקת של מפרקי הכסל והעצה, שמכונים בלועזית "סקרואיליאק" (Sacroiliac Joint, ובקיצור SIJ). מפרקי הכסל והעצה הינם זוג מפרקים שנמצאים בחלק האחורי של האגן, ומחברים בין עמוד השדרה התחתון ועצם העצה (sacrum) לבין זוג עצמות הכסל (ileum).

הדלקת עלולה להתרחש באופן חד צידי (באחד משני המפרקים הללו) או באופן דו-צידי (בשניהם יחדיו).

תפקיד מפרקי הכסל והעצה הינו לאפשר לחלק התחתון של עמוד השדרה לשאת את משקל הגוף ולספוג זעזועים ובכך לתרום ליציבות הגוף, וכן לאפשר תנועות סיבוב קלות.

מפרקי הכסל והעצה מרופדים, בין היתר, בשכבת סחוס, ונתמכים במערכת רצועות וגידים. הדלקת נגרמת עקב נזק שנוצר באחת מרקמות החיבור שמרכיבות ומניעות את זוג המפרקים, וזאת עקב סיבות שונות שיפורטו בהמשך הדברים להלן.

תסמינים: תסמיניה העיקריים של הדלקת כוללים כאבים ונוקשות בגב התחתון, הישבן, והירכיים, ולעתים גם הקרנות כאב במורד הרגל, הירך, והמפשעה.

כאבים אלו נוטים להתגבר בעיקר בעת היקיצה בבוקר לאחר שנת הלילה, וכן בכל פעילות שמערבת את האגן, כגון הליכה, שהייה ממושכת בתנוחת ישיבה, עמידה, או שכיבה, ועלייה במדרגות. במקרים חמורים הם אף עלולים לגרום לצליעה.

אבחון: אבחון הדלקת כולל בתחילה תשאול המטופל אודות התסמינים שמהם הוא סובל, הנחיית המטופל לבצע תנועות מסויימות כדי לאתר במדוייק את מיקום הכאב, ובדיקה גופנית של המטופל על מנת לאתר רגישות וכאבים באזור המפרק ולבדוק את מידת התנועתיות והמוגבלות של עמוד השדרה שלו.

בנוסף ניתן לבצע בדיקות הדמייה שונות: החל מבדיקת רנטגן, שפחות יעילה, מאחר שהיא לא מסוגלת לזהות את השינויים הראשוניים שגורמת הדלקת, כי אם רק את הנזקים שהיא גורמת למפרק בשלב מאוחר יחסית; דרך בדיקת מיפוי עצמות, שמסוגלת לזהות את הדלקת בשלביה המוקדמים, אולם לא נהוג להשתמש בה לצורך קביעת האבחנה הסופית מאחר שהיא איננה מסוגלת להבדיל בין מצבי דלקת למצבים אחרים; וכלה בבדיקות CT ו- MRI, שנחשבות לבדיקות הכי רגישות. בדרך כלל האבחון הסופי נעשה באמצעות בדיקת CT.

שימו לב: אופי התסמינים של הדלקת, ובמיוחד הכאבים בישבן וההקרנות לרגליים, שאופייניים גם לבעיות רפואיות אחרות, עלולים פעמים רבות להקשות על אבחון הדלקת, ולגרום לאבחונה השגוי כפריצת דיסק מותני, דלקת במפרק הירך, סיאטיקה, מתיחת שריר בגב, וכיו"ב, ועקב כך גם להוביל למתן טיפול בלתי מתאים ויעיל. לפיכך, חשוב מאד להקפיד שהדלקת תאובחן במדוייק ובהקדם האפשרי, כדי שהחולה יטופל בה באופן מתאים.

טיפול: הטיפול בסקרואילאיטיס כולל שימוש בתרופות לשיכוך כאבים, פעילות גופנית, טיפולי פיזיותרפיה, והידרותרפיה. במקרים חמורים ניתן להיעזר גם בהזרקת סטרואידים ממוקדת ישירות למפרק הכסל והעצה תחת הנחיית CT.

מהם הגורמים למחלת סקרואילאיטיס?

מחלת סקרואילאיטיס נגרמת עקב נזק שנוצר באחת מרקמות החיבור שמרכיבות ומניעות את מפרקי הכסל והעצה.

נזק זה עלול להיווצר כתוצאה מסיבות שונות ומגוונות, ולהלן מספר דוגמאות מהן:

• עומס יתר כתוצאה מיציבה לקויה, תנועות לא נכונות, ישיבה ממושכת/לא נכונה, פעילות גופנית מאומצת מדי, ועוד.
• טראומה ישירה במפרק הכסל והעצה כתוצאה ממכה חזקה, נפילה, תאונת דרכים, פציעת ספורט, ועוד.
• מחלות מטבוליות, כגון סכרת, נוירופתיה, ועוד.
• מחלות מעיים, כגון קרוהן, קוליטיס, ועוד.
• מחלות אוטואימוניות, בעטיין מפרקי הכסל והעצה מותקפים בטעות על ידי מערכת החיסון של הגוף.
• דלקות מפרקים, כגון דלקת מפרקים ניוונית, דלקת מפרקים מקשחת, דלקת פרקים פסוריאטית, ועוד.
• זיהום, בעיקר בשל חיידק ברוצלה, אך גם בשל חיידק סלמונלה, וגורמי זיהום נוספים.
• אורך רגליים לא סימטרי או עקמת שיוצרים לחץ לא אחיד על צד אחד של האגן.
• הריון: לעתים נוצר שילוב של מרכיבים שונים שיכולים להתרחש במהלך ההריון, ועלולים לגרום לנזק לרקמות החיבור של מפרקי הכסל והעצה ולהתפתחות סקרואילאיטיס. גורמים אלו כוללים בעיקרם עליה במשקל, צורת הליכה שונה, והתרככות יתר של רקמות החיבור של מפרקי הכסל והעצה עקב שינויים הורמונאליים.

באילו מקרים ניתן לקבל פיצויים בגין המחלה?

ניתן לקבל פיצויים מטעם המוסד לביטוח לאומי בגין מחלת סקרואילאיטיס במקרים חמורים יחסית, שבהם המחלה גרמה לנכות שמגבילה באופן משמעותי את מי שחולה בה, מונעת ממנו לנוע בחופשיות, מפריעה לו לתפקד בבית ועבודה, או אף גורמת לו להתפטר מעבודתו או להזדקק להשגחה צמודה.

הזכויות כמובן הינן פונקציה של גיל, מגבלה ונתונים נוספים. למשל, אדם הלוקה מסקרואילאיטיס אך עבר את גיל הפרישה עשוי להיות זכאי לגמלת סיעוד או אף פטור ממס הכנסה, אך כל מקרה לגופו ובכפוף להתקיימות התנאים הרלבנטיים.

בכל הנוגע לגמלת נכות כללית, הרלבנטית עבור מבוטחים שטרם הגיעו לגיל פרישה, במקרים אלו ניתן להגיש תביעה לקבלת גמלת נכות כללית בפני המוסד לביטוח לאומי, וזאת בכפוף לקיומם של תנאי הזכאות הבאים:

תנאי הזכאות לעובד/ת (שכיר/ה או עצמאי/ת)

1. נכות רפואית. הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה עבור הנפגע נכות רפואית של לפחות 60%, או נכות רפואית של לפחות 40%, כאשר כלול בה ליקוי בשיעור של לפחות 25%. הקביעה נעשית על פי הקריטריונים המפורטים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי לנפגעי עבודה משנת 1956.
2. רמת היכולת לעבוד. יכולת העבודה של הנפגע נפגעה בשל נכותו הרפואית במידה של לפחות 50%, והוא זכאי לדרגת כושר עבודה שנקבעה בשיעור של 60%, 65%, 74% או 100%. הקביעה נעשית על ידי פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי, בהתייעצות עם פקיד השיקום ורופא תעסוקתי.
3. רמת ההכנסה. ההכנסה של הנפגע נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק בתקופה הרלוונטית.

תנאי הזכאות לעקרות בית

עקרת בית, שאיננה עובדת כשכירה או כעצמאית, זכאית להגיש תביעה לקבלת גמלת נכות כללית בכפוף לתנאים הבאים:

• נקבעה לה נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות.
• נקבעה לה פגיעה בכושר לבצע עבודות במשק הבית בשיעור של 50% לפחות.
• במהלך אחת משתי התקופות הבאות, היא לא עבדה וגם לא הרוויחה כסף מעבודתה, בין אם כשכירה או כעצמאית: [א] לפחות שנה שלמה ברצף, או שנתיים שאינן רצופות מתוך ארבע השנים שלפני הגשת התביעה לקבלת גמלת נכות. [ב] לפחות שנה שלמה ברצף, או שנתיים שאינן רצופות מתוך ארבע השנים שלפני סיום עבודתה, עבור מי שחדלה מלעבוד לאחר שהגישה את התביעה.

איך מגישים תביעה לקבלת גמלת נכות כללית?

כדי להגיש תביעת נכות כללית, על החולה להגיש בפני המוסד לביטוח לאומי טופס "תביעה לקצבת נכות כללית" (ב.ל. 7801), שכולל גם כתב ויתור סודיות, ולצרף לו כל המסמכים הרפואיים שמעידים על מצבו הבריאותי, ותלושי שכר אחרונים לחולה שהינו עובד שכיר או שומות מס הכנסה אחרונות לחולה שהינו עובד עצמאי (ככל שישנם).

לאחר הגשת תביעת הנכות הכללית, החולה יזומן לוועדה רפואית של המוסד לביטוח הלאומי, לצורך קביעת עצם ההכרה בנכותו הרפואית, משכה (נכות לצמיתות או נכות זמנית), ושיעורה באחוזים.

לאחר קביעת הועדה הרפואית, פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי יקבע את דרגת אי הכושר לעבוד של התובע, בשיעור של 60%, 65%, 74% או 100%, וזאת לאחר התייעצות עם רופא תעסוקתי ופקיד שיקום של המוסד.

ככל שהחולה עבר בהצלחה את כל השלבים הללו, והמוסד לביטוח לאומי שוכנע שהוא עומד בתנאי הזכאות לקבלת גמלת הנכות הכללית, התביעה שלו תתקבל, והגמלה תשולם לו לראשונה תוך 90 יום מהיום שנקבעה לו דרגת אי כושר. הגמלה משולמת ב-28 לכל חודש קלנדארי, באמצעות חשבון הבנק של החולה.

עורכי הדין שלנו זמינים

עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

מה גובה הפיצוי אשר ניתן לקבל בגין סקרואילאיטיס?

סכום גמלת הנכות הכללית הבסיסית נגזר מדרגת אי הכושר לעבוד שנקבעה לנכה שהגיש את התביעה:

• רמת אי כושר של 75% או 100% – מעניקה זכאות לקבלת קצבת נכות מלאה.
• רמת אי כושר של 60%, 65%, או 74% – מעניקה זכאות לקצבת נכות חלקית, המחושבת על פי אחוזי אי הכושר. לדוגמא, אדם שנקבעה לו רמת אי כושר של 65%, יהיה זכאי לקבל 65% מסכום קצבת הנכות המלאה.

סכומי גמלת הנכות הבסיסית מתעדכנים מעת לעת.

נכון לשנת 2023, מדובר בסכומים הבאים: דרגת אי כושר בשיעור 75% או 100%: גמלה חודשית מלאה, בסך של 4,063 ₪; דרגת אי כושר בשיעור 74%: גמלה חודשית חלקית, בסך של 2,770 ₪; דרגת אי כושר בשיעור 65%: גמלה חודשית חלקית, בסך של 2,496 ₪; דרגת אי כושר בשיעור 60%: גמלה חודשית חלקית, בסך של 2,345 ₪.

איך עורך דין יכול לעזור לזכות בתביעה?

ככלל, ניתן להגיש את מסמכי התביעה לקבלת גמלת נכות כללית עצמאית, אך לרוב מדובר בהליך בירוקרטי סבוך ומורכב, שמחייב הבנה בבניית התביעה, אופן הגשתה וכמובן קיימת חשיבות רבה בייצוג בפני הוועדה.

כל שכן נכונים הם הדברים, כאשר מודבר בשלבים מתקדמים יותר של הליך קבלת גמלת הנכות הכללית, ולמשל לצורך ייצוג בפני הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי שקובעת את אחוזי הנכות הרפואית של החולה, ובמיוחד במקרים שבהם מתעורר צורך לערער על החלטת הועדה הרפואית או החלטת פקיד התביעות.

במקרים שבהם אירעה רשלנות רפואית בכל הקשור לטיפול בחולה שלקה בסקרואיליאטיס, ניתן להיעזר גם בעו"ד שבקי בתביעות רשלנות רפואית, לצורך הגשת תביעת פיצויים כנגד הגורם שהתרשל בטיפול זה.