העיכוב והמעצר התרחשו לאחר שהעיתונאי, שסיקר מהומות בנגב, אמר לקצין משטרה שהיה נוכח במקום כי הוא הולך להגיש נגדו תלונה. לדברי בית המשפט, במדינה דמוקרטית עיכוב או מעצר אינם, ואסור שיהיו, אמצעי ענישה או הרתעה.
בשנים האחרונות, גל מחאות ששוטף את ארצנו. במקביל, לצורך פיזור ההפגנות, אנו עדים לשימוש הולך וגובר מצד המשטרה בשיטות של עיכוב ומעצרים וזאת גם כאשר אין כל צורך אמיתי. כאשר המשטרה מעכבת או עוצרת אדם ללא הצדקה, בתי המשפט אינם מהססים לחייב אותה בתשלום פיצויים משמעותיים. כך היה לאחרונה בעניינו של עיתונאי אשר קיבל פיצוי גבוה לאחר שבמהלך סיקור מחאה עוכב ונעצר שלא כדין, נערך עליו חיפוש לא חוקי ומכשיר הטלפון שלו הוחרם.
סיפור המעשה
בחודש 01/2022 קיימה הקהילה הבדואית הפגנה כנגד מבצע הנטיעות בנגב שקיימה הקרן הקיימת לישראל. התובע, עיתונאי עצמאי, הגיע לשטחי הנטיעות על מנת לסקר את האירוע. לטענת העיתונאי, במהלך האירוע דחף אותו קצין משטרה, שהיה במקום. כמו כן, לאחר שציין בפני הקצין כי בכוונתו להגיש כנגדו תלונה בגין תקיפה, הודיע לו הקצין כי הוא מעוכב. לאחר מכן הוא נלקח לתחנת המשטרה, הוכנס לתא, נערך עליו חיפוש ורק לאחר כ-5 שעות שוחרר. בהמשך לכך הגיש העיתונאי תביעה לפיצוי בסך 70,000 ₪.
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה
בית משפט השלום חייב את המשטרה לפצות את העיתונאי בסך של 20,000 ₪ בגין עיכוב, מעצר וחיפוש לא חוקיים. כמו כן, חויבה המשטרה בתשלום הוצאות בסכום כולל של 16,700 ₪.
העיכוב בוצע שלא כדין
סמכות העיכוב של המשטרה היא מוגבלת ומותנית בקיומו של חשד סביר לביצוע עבירה. במקרה הנדון, כך המשטרה, העבירות שהצדיקו את עיכובו של העיתונאי היו, בין היתר, אי ציות להנחיות, איומים על קצין משטרה, הפרעה לשוטר וסירוב להזדהות.
לאחר שבחן סרטונים מתוך מצלמות הגוף של השוטרים שהיו מעורבים באירוע, בית המשפט דחה את טענות המשטרה בציינו כי אין כל תיעוד של העיתונאי מבצע עבירה כלשהיא. את טענת המשטרה כי העיכוב נבע מאיומיו של העיתונאי כינה בית המשפט כ "תמוהה". לדבריו, יש הבדל בין איומים על קצין משטרה, לאזהרה של אדם כי הוא הולך לעשות שימוש בזכותו החוקית להגיש תלונה בגין התנהלות קצין המשטרה.
בית המשפט אף שלל את טענת המשטרה כי העיתונאי "הפריע לשוטר במילוי תפקידו" שכן עלה מהסרטונים שהמפגש בין קצין המשטרה לעיתונאי היה לאחר פיזור המפגינים. נקבע כי הפועל היוצא הוא, כי לא הייתה סיבה אמיתית לעכב את העיתונאי.
ביחס למעצר העיתונאי לאחר עיכובו, נכתב כי מאחר שהעיכוב בוצע שלא כדין מאחר ולא עבר כל עבירה, אזי קל וחומר שהוא לא עבר עבירה שהצדיקה מעצר. לפיכך, לא הייתה למשטרה סמכות, בשום שלב, לעצור אותו.
החרמת טלפון הנייד בוצעה שלא כדין
לדברי בית המשפט, שוטר רשאי לערוך חיפוש על גופו של אדם שעוכב רק לשם תפיסת חפץ העלול לסכן שלומו של אדם או את בטחון הציבור אולם מכשיר טלפון נייד אינו חפץ העשוי ליצור סכנה שכזו.
בית המשפט הוסיף כי דין טענת המשטרה שהטלפון הנייד הוחרם עקב חשש כי הוא קשור לעבירה, להידחות שכן, לא ניתן לומר כי הצילום מהווה עבירה.
החיפוש בוצע שלא כדין
בהתאם לנוהל תאי המתנה, במידה ומכניסים מעוכב לתא מעצר, יש לדרוש מהמעוכב לקבל את כל החפצים שברשותו. לדברי בית המשפט, במקרה הנדון, השוטר לא דרש מהעיתונאי את כל החפצים שברשותו כפי שקובע הנוהל, אלא החליט לערוך חיפוש גופני מבלי שנתונה לו לכך הסמכות בדין או בנוהל.
מסקנת בית המשפט: קצין המשטרה העניש את העיתונאי
לאור כל האמור, בית המשפט הגיע למסקנה כי העיכוב והמעצר התבצעו כעונש על דבריו של העיתונאי שהוא מתכוון להתלונן על הקצין. לדברי בית המשפט, מדובר בהחלטה רשלנית שלא היתה אמורה להתקבל על ידי שוטר סביר.
במקרה של עיכוב או מעצר שלא כדין מומלץ להתייעץ עם עו"ד בתחום הנזיקין
באופן טבעי, פסק דינו של בית המשפט רלוונטי לא רק לעיתונאים, אלא גם לאזרחים "מן השורה" אשר עוכבו או נעצרו שלא כדין, כולל כאלו שעוכבו או נעצרו במהלך ההפגנות בתקופה האחרונה. במקרים אלו, מאוד מומלץ לפנות אל עורך דין בתחום הנזיקי אשר יוכל לסייע בהגשת תביעה שעשויה לזכות בפיצויים משמעותיים ממשטרת ישראל.