שבר מאמץ, כשמו כן הוא: שבר שנגרם עקב מאמץ פיזי מוגבר וממושך לאורך זמן. חשוב לנקוט באמצעי זהירות כדי להימנע ממנו. עם זאת, ככל שהוא נגרם, לעתים ניתן לקבל פיצויים בגינו, בהתאם לנסיבות המקרה.
מהו שבר מאמץ?
שבר מאמץ (stress fracture), שמכונה גם "שבר הליכה", הינו שבר/סדק מיקרוסקופי בעצם, שנוצר כתוצאה ממאמץ גופני מוגבר וגבוה מהרגיל שהטיל עומס ממושך על העצם (בשלב מסויים העצם כבר איננה עומדת בעומס שמוטל עליה, וכתוצאה מכך היא נסדקת).
מהם הגורמים לשבר מאמץ?
שברי המאמץ נוצרים לרוב עקב הגברת הפעילות הגופנית באופן חד, מהיר, ולא הדרגתי, ומתנועות חוזרות ונשנות שכרוכות במאמץ רב, כגון ריצות ארוכות, הליכות ארוכות, קפיצות, ניתורים, וכיו"ב. זו גם הסיבה מדוע ספורטאים וחיילים קרביים שמתאמנים באופן מאומץ יתר על המידה נמצאים בקבוצות הסיכון לפיתוח שברי מאמץ.
גורמים נוספים שעלולים לגרום לשברי מאמץ הינם ביצוע פעילות ספורטיבית על משטחים קשים, שימוש בנעלי ספורט ללא בולמי זעזועים או שחוקות, מבנה כף רגל (קשת גבוהה ונוקשה או כף רגל שטוחה), עצמות חלשות, עודף משקל גוף, תזונה לקויה, ואף מחסור בשעות שינה (תהליך בניית העצם מתרחש בלילה ובמהלך שינה רצופה של 8-6 שעות), ועוד.
היכן מופיעים שברי מאמץ?
שברי המאמץ מופיעים בשכיחות גבוהה בעצמות נושאות משקל בגפיים התחתונות, כגון עצמות המסרק בכפות הרגליים, עצם העקב, או עצמות השוק והירך. עם זאת, ניתן למצוא שברי מאמץ כמעט בכל עצמות הגוף, לרבות עצמות השמע באוזן התיכונה.
אילו ענפי ספורט גורמים בשכיחות גבוהה להיווצרות של שברי מאמץ?
מחקרים הראו כי שברי המאמץ מתרחשים בשכיחות גבוהה בענפי הטניס, כדורסל, ריצות ארוכות והתעמלות קרקע.
האם נשים יותר פגיעות מגברים?
שברי מאמץ יותר שכיחים בנשים מאשר בגברים המשתתפים בענפי ספורט זהים, במיוחד כאשר מדובר בנשים שיש להן הפרעות אכילה, אל-וסת, או אוסטאופורוזיס. ככל שמסת העצם של הנשים נמוכה יותר, כך גדל הסיכון להופעת שברי מאמץ אצלן.
מה הסימנים של שברי מאמץ?
כאב בזמן פעילות גופנית הוא התלונה השכיחה של שברי מאמץ. כאב זה מוקל במנוחה.
כיצד מאבחנים שברי מאמץ?
שבר מאמץ הינו שבר מיקרוסקופי שבתחילה ניתן לגלותו רק בבדיקת מיפוי עצמות או MRI, להבדיל משבר רגיל שניתן לראותו גם בצילום רנטגן רגיל. והטיפול בו הוא – ניתוחי בלבד. לפיכך, האבחון הראשוני נעשה באמצעות בדיקה קלינית על ידי רופא שמתמחה ברפואת ספורט, אותו ניתן לאושש במקרה הצורך באמצעות בדיקת מיפוי עצמות או MRI.
מה הטיפול בשברי מאמץ?
הטיפול החשוב ביותר הוא מנוחה מפעילות גופנית. עם הופעת הכאבים יש להפסיק מייד את הפעילות הגופנית שגורמת לכאבים, וזאת למשך כ-8-6 שבועות (ניתן להמשיך בפעילות שאינה גורמת לכאב). חזרה מהירה מדי לפעילות שגורמת לכאב עלולה לגרום לשבר גדול וחמור יותר שלעיתים מצריך טיפול ניתוחי.
בנוסף ניתן לטפל בשברי המאמץ באמצעות טיפולי פיזיותרפיה, שיכללו חיזוק השרירים, שיפור היציבה ושיווי המשקל, שינוי טכניקת ריצה, והתאמת אביזרי עזר במידת הצורך.
כיצד ניתן למנוע שברי מאמץ?
כל עיסוק בענף ספורט מצריך עליה הדרגתית בעומסים (להבדיל מעליה חדה ולא מבוקרת). בנוסף מומלץ לשלב סוגים שונים של פעילות גופנית, כגון ריצה, אופניים, ושחיה.
עוד מומלץ לבצע חימום לפני פעילות גופנית, תרגילי גמישות וחיזוק שרירים, להקפיד על תזונה נכונה עם דגש על מאכלים עשירים בוויטמין D וסידן, ושימוש בעזרים נכונים, כגון נעליים עם בולמי זעזועים שאינן בלויות.
האם ניתן לקבל פיצויים בגין שברי מאמץ?
השאלה האם ניתן לקבל פיצויים בגין שברי מאמץ, כגון בגין פגיעת עבודה או תאונה אישית וכיו"ב, תוכרע בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה לגופו, וזאת כפי שאירע לדוגמא במקרה של דוור צעיר, בן 25, בשם ליאון.
ליאון מיודענו הספיק לעבוד בחלוקת הדואר במשך כ-10 חודשים במהלך שנת 1995, עת הוא חש לפתע בכאבים עזים ברגלו השמאלית בגינם הוא נאלץ להפסיק לעבוד.
פגיעתו של ליאון הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, לאחר שרופא שבדק אותו מטעם המוסד קבע שיש לו שבר מאמץ, בגינו נקבעה לו נכות זמנית למשך חצי שנה, בשיעור של בין 50% ל-100%.
מאחר שליאון רכש גם פוליסת ביטוח תאונות אישיות מחברת הביטוח הדר, הוא פנה גם אליה בתביעה לתשלום פיצויים לפי הפוליסה בגין "אובדן כושר עבודה" כתוצאה מתאונה.
אולם, חברת הביטוח דחתה את תביעתו, בנימוק לפיו אין המדובר ב-"תאונה", שהינה אירוע חד פעמי, כי אם מאירוע מתמשך, קרי, הליכה מאומצת לאורך זמן, ועל כן המדובר במחלת מקצוע שאיננה מכוסה על ידי הפוליסה.
ליאון לא ויתר, והגיש תביעה כנגד חברת הביטוח בפני בית המשפט.
בית המשפט הבהיר בפסק דינו שלמונח "תאונה", כשלעצמו, אין הגדרה בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, אולם לפי פסיקת ביה"ד לעבודה לגבי תאונת עבודה, שאומצה ע"י בג"צ, המובן הקלאסי של "תאונה" הינו אירוע פתאומי שניתן לאתרו בדיוק בזמן (מתי אירע) ובמקום (היכן אירע).
גורם "הפתאומיות" הינו יסוד חיוני ויסודי לקיומה של תאונה, והוא שמבדיל למעשה בין "תאונה" ל-"מחלה": אם הפגיעה נוצרה באופן הדרגתי – מדובר במחלה, ואם יש לפגיעה מועד ומקום שאפשר לאתרם – אזי מדובר בתאונה.
טענתו של ליאון שלפיה מרכיב הפתאומיות התקיים לגביו במקרה דנן, מאחר שהוא חש בכאבים "באופן פתאומי", מבלי שהוא חש קודם לכן בכאבים כלשהם, נדחתה על ידי בית המשפט, לאחר שחוות הדעת של כל המומחים שהוגשו בתיק, כולל המומחה מטעמו של ליאון, קבעו ששבר המאמץ שלו נגרם עקב הליכה מאומצת וממושכת. לפיכך, העובדה שליאון חש בכאבים באופן פתאומי, איננה יכולה להפוך גם את הפגיעה לפגיעה פתאומית.
שבר מאמץ, כשמו כן הוא: שבר שהינו פרי מאמץ של הליכה ממושכת. שבר המאמץ של ליאון לא נגרם באופן פתאומי וחד פעמי, כי אם טיפין טיפין. העובדה שדבר קיומה של פגיעה זו "נחת" על ליאון כרעם ביום בהיר, איננה שוללת את האופי הנמשך, ההדרגתי, של הפגיעה.
במילים אחרות, אין מדובר בתאונה "קלאסית" כי אם במיקרוטראומה, כלומר, נזק שנגרם עקב הצטברותן של מספר פגיעות זעירות, שגרמו כולן יחד לנזק הסופי.
כיצד ניתן להכיר בשבר מאמץ כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה?
תורת המיקרוטראומה פותחה ע"י בתי הדין לעבודה על מנת להקנות זכויות סוציאליות למי שפגיעתו איננה תאונה במובנה הרגיל (אירוע חד פעמי פתאומי), וגם אינה מוכרת כמחלת מקצוע לפי הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע, שמופיעה בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954.
עם זאת, אין בתורת המיקרוטראומה כדי להפוך כל תהליך תחלואתי שאינו מוכר כמחלת מקצוע לתאונה. כדי שמיקרוטראומה תוגדר כ- "תאונת עבודה", צריכים להתקיים מספר תנאים:
- ראשית, יש להוכיח קיומם של מספר פגיעות שכל אחת מהן הינה "תאונה" במובנה הרגיל, כלומר, יש להוכיח קיומם של מספר אירועים פתאומיים על פני רצף הזמן, שניתנים באופן רעיוני עקרוני לזיהוי ובידוד.
- שנית, יש להוכיח באמצעות חוו"ד רפואית שטיבה של הפגיעה מעיד על שרשרת של פגיעות שנתנו אותותיהן בעובד.
- שלישית, יש להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין העבודה.
בעניינו הספציפי של ליאון, נקבע שהוא לא הוכיח את קיומם של התנאים הללו, ועל כן תביעתו להכרה בשבר המאמץ כתאונה לפי פוליסת התאונות האישיות שלו נדחתה על ידי בית המשפט. עם זאת, ככל שהייתה לו פוליסה שמעניקה לו כיסוי גם לגבי מחלת מקצוע, ייתכן שבית המשפט היה מכיר בשבר המאמץ שלו כמחלת מקצוע לפי תורת המיקרוטראומה.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
